בס"ד

הושענא רבה – דיבורים של ערבה

הושענא רבה – דיבורים של ערבה

שלום חברים! אשרינו שאנחנו עומדים לזכות, אחרי חול המועד השמח מאוד, ליום הגדול של הושענא רבה! בתרגום חופשי, אפשר לומר שהשם של היום הזה הוא יום 'הישועה הגדולה'. כידוע, נהגו ישראל להיות ערים בלילה הזה. רבי נחמן אמר פעם, שעיקר העניין של המנהג להיות נעורים בליל שבועות, הוא ההקפדה שלא לישון. בוודאי אתם מכירים את המדרש, שכשקיבלנו את התורה בני ישראל המשיכו לישון עד שמשה רבינו היה צריך להעיר אותם. כתיקון לשינה ההיא אנחנו נשארים ערים כל הלילה, מתכוננים ומתרגשים לקראת מתן תורה. לעומת זאת, על הושענא רבה, רבי נחמן אומר שהעיקר היא האמירה.

בתורה ע"ד בליקוטי מוהר"ן הוא מרחיב עוד בעניין הזה, ושם הוא מסביר שהושענא רבה ושמחת תורה הן שתי מדרגות שונות ברמה של הלימוד. הושענא רבה הוא יום שמסמל לימוד בלי הבנה, או בניסוח של רבי נחמן:

"כִּי 'הוֹשַׁעְנָא רַבָּא' הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה, וְהוּא בְּחִינַת עֲרָבָה, כִּי 'עֲרָבָה דּוֹמָה לִשְׂפָתַיִם' כִּדְאִיתָא בַּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ: אִית מָאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא וּמְגַמְגֵּם בָּהּ בְּגִמְגּוּמָא דְּלָא יָדַע. כָּל מִלָּה וּמִלָּה סָלְקָא לְעֵילָא, וְקֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא חָדֵי בְּהַאי מִלָּה וְקַבִּיל לַהּ וְנָטַע לַהּ סָחֳרָנִין דְּהַאי נַחֲלָא, וְאִתְעֲבִדוּ מֵאִנּוּן מִלִּין אִילָנִין רַבְרְבִין, וְאִקְרוּן עַרְבֵי נַחַל".

לא רציתי לוותר על המילים הקדושות של הזוהר, ובכלל המילים בארמית נשמעות כל כך נפלאות! בכל אופן, עכשיו בתרגום לעברית: "יש מי שעוסק בתורה ומגמגם בה בגמגום, ואינו יודע ומבין את לימודו". יש יהודי שאין לו מי שידריך אותו ויסביר לו מה הוא לומד. אין לו אף אחת מהמהדורות המבוארות והמתורגמות של זמננו, והוא קורא ולא מבין כלום. בכל זאת הזוהר ממשיך ואומר: "והקב"ה שמח במילים שלו ונוטע אותן סביב הנחל, ונעשים מהדיבורים הללו אילנות גדולים שהם אורות נפלאים הנקראים 'ערבי נחל'". אותם עצי ערבה אין להם טעם וריח, כי הם דיבורים שנאמרו ללא דעת והבנה שלימה. זוהי המדרגה של הושענה רבה. בשמחת תורה, לעומת זאת, הדיבור שייך למדרגה של הדעת: "וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, וְהוּא הַחִיּוּת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ".

שתי המדרגות הללו של הושענה רבה ושמחת תורה, מלמדות על הערך המיוחד שיש לדיבור שלנו בדברי תורה ותפילה. בלימוד התורה, ובעצם גם בתפילה, יש שלוש מדרגות. הראשונה היא, אמירה ללא הבנה. בדורות הקודמים זאת הייתה תופעה נפוצה מאוד, כיוון שרוב עם ישראל בכלל לא הבינו עברית. המדרגה השנייה היא דיבור עם הבנת המילים שאני לומד או מתפלל, והמדרגה השלישית היא דיבור שיש לי בו כבר חידוש אישי משל עצמי, ויש לי שליחות גם להפיץ אותו לאחרים.

זמן לתהילים

אם נחזור לעניין של הושענא רבה, צריך להבין את העניין הזה של יום ששייך לדיבור בלי הבנה. דיבור בלי הבנה יכול להיות בגלל שאין מי שיסביר לנו את הכתוב, אבל יכול להיות גם במצב שלאדם אין 'מוחין' והוא לא מרוכז. אולי הוא טרוד או עייף, אז קשה לו להעמיק ולהתבונן בנאמר, ובוודאי שלא לקרוא את דברי המפרשים והמבארים. במצב כזה עלול לעלות לאדם מין קול קטן כזה שאומר לו, שאם המצב הוא כזה שלא מאפשר ללמוד ולהבין, אז היום הנוכחי הוא זמן אבוד ונוותר עליו בכלל. החידוש של הושענא רבה הוא, שגם בתוך ה'קטנות מוחין' אפשר להמשיך ולקרוא דברי תורה ותפילה, גם בלי הבנה.

הקריאה הזאת מבטאת אהבה גדולה לריבונו של עולם, שאנחנו דבקים בו גם כשאנחנו לא מבינים. בסופו של דבר, הרבה פעמים קריאה בלי 'מוחין' פותחת בסופו של דבר פתח, וגם החלון של ההשגה וההבנה נפתח ומשתחרר. המיומנות של הושענה רבה מלמדת אותנו להרגיש כמה הקב"ה שמח בכל דבר קטן שיהודי עושה, גם אם הוא נראה חסר חשיבות. כמובן אנחנו לא מחפשים דווקא דיבור בלי הבנה, אבל חשוב לדעת להשתמש באפשרות הזאת בעת הצורך, ובפרט בהושענא רבה שנותן את הכוח הזה לכל השנה.

כידוע, הושענא רבה הוא יום האושפיזין של דוד המלך, והוא שייך לספירת המלכות. דוד המלך, דוד מלכא משיחא, השאיר לנו לברכה את ספר תהילים. בספר תהילים, שהוא כנראה החיבור הכי נפוץ בעם ישראל, נמצאות כל שלוש המדרגות של הדיבור. יש רבים שקוראים תהילים בלי להבין את פירוש המילים. ישנם גם רבים שקוראים וכן מבינים, ויש גם כאלה שקוראים ומבינים וגם מוציאים ממנו חידושים ותפילות חדשות. הושענא רבה הוא יום קדוש וזמן מסוגל לאמירת תהילים של דוד המלך.

יום החתונה

ישנו סיפור מעניין על מי שהיה המזכיר של הרבי מלובביץ' – הרב לייבל גרונר. ר' לייבל התחתן בחודש אלול של שנת תשי"ד, וביום חתונתו הגיע כרגיל לעבודה במשרד של הרבי. כשהוא הגיע, הרבי אמר לו שביום כזה הוא לא אמור להגיע למשרד. ר' לייבל ענה לרבי שדווקא ביום הזה הוא רוצה להוסיף זכויות. גם ביום חתונתו הוא רוצה להוסיף ולזכות לעזור לרבי, ולסייע בעבודת הקודש שלו. הרבי קיבל את הרעיון, אבל אמר לו שבכל זאת את היום הזה, יום החתונה, כדאי לנצל לאמירת תהילים במשך כל היום. הרבי אמר לו שיעביר גם לכלה את המסר הזה, שהיא תנצל כל רגע מיום החתונה באמירת תהילים. הרבי הוסיף ואמר שכך הוא קיבל מחמיו, הרבי הריי"צ, שחשוב ביום החתונה לנצל כל רגע לאמירת תהילים.

נראה לי שהסיפור הזה מתקשר יפה לאמירת תהילים של הושענא רבה. בספרים הקדושים מובא ששמחת תורה הוא זמן החתונה של הקב"ה וכנסת ישראל. יוצא שהושענא רבה הוא הזמן שלפני החתונה. השמחה והריקודים של שמחת תורה הם שמחת החתונה עצמה, והושענא רבה הוא ערב החתונה, ולכן הוא זמן שראוי לנצל כל רגע פנוי בו באמירת תהילים.

חברים יקרים ואהובים! יהי רצון שנזכה כולנו לומר את המילים הקדושות של התורה והתפילה כמות שהן, בדבקות ואמונה, בהושענא רבה ובכל השנה. וכשנזכה לחדש בהן דברים או לשים לב לנקודה מיוחדת, נרשום לעצמנו את הדברים וכך גם נזכה להעביר אותם הלאה בעזרת ה'. חג שמח!

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן