שלום חברים! כבר דיברנו פעם על המילים שקשורות לליל הסדר – 'כסדר', ו'לא כסדר'. רבי נחמן אומר, שכאשר הכל הולך לבן אדם בחיים לפי התכניות שלו, אז הוא במצב 'כסדר'. לעומת זאת, כשלא הולך לו, אז המצב שלו הוא 'לא כסדר'. האמת העמוקה ביותר היא, שגם כשלא הולך לנו כמו שרצינו, יש בתוך הבלגן את הסדר האלוקי. יש לנו הזדמנות להכין את הלב לליל הסדר, להפנים ולדעת שכל תרחיש אפשרי שיקרה בעזרת ה' בפועל ממש, הוא הסדר האמיתי שראוי להיות.
כדאי להנמיך ציפיות מראש ביחס לחוויה שלנו בליל הסדר, ויותר מזה, כדאי להוריד את כמות ה'נרווים'. זאת אומרת, שמלכתחילה נתכנן את התוכניות שלנו באופן מלא, לקראת ליל סדר שיצא כפי שאנחנו אוהבים ורוצים. אבל מצד שני, צריך להכין גם את הלב לאפשרות שדברים ישתבשו, ולא יסתדרו לפי התוכניות שלנו. צריך לפתח יכולת לקבל כל מצב כזה בברכה ובתודה, ולחיות באמונה שכך הסדר האמיתי והראוי שתכנן ה' יתברך.
אין סדר-יש סדר
הרב ארוש סיפר על תלמיד שלו, שאביו התאשפז תקופה מסוימת בהדסה עין כרם. בתקופת האשפוז, בני המשפחה החליטו להיות עם האבא החולה גם במהלך ליל הסדר. הם ביררו מראש מה האפשרויות לליל סדר במקום, ושמחו לשמוע שיש ארגון חסד שדואג לכל אלו שזקוקים לסעודת שבת וחג בבית הרפואה. דרך אגב, מדובר בארגון חסד שפועל כל השנה, ולא רק בליל הסדר. הם שמחו שיוכלו לעשות סדר בראש שקט, ולכן הם הגיעו לחג בלי להביא איתם שום דבר. הבעיה הייתה, שבסוף התברר שהאינפורמציה הייתה אמנם נכונה, אבל לא מדויקת. כשהם ירדו לאולם הקטן הם ראו שהמקום עמוס מאוד בהמון אנשים.
נסו רגע לחשוב על החוויה הזאת, שאתה מגיע לליל הסדר, אחרי שדמיינת איך תסב בהרחבה ובנעימות, ויהיה לך את מיטב מאכלי החג, ובסוף אין לך כלום… אז האולם היה מלא באופן לא רגיל, עם רעש ובלגן, דחיפות וצפיפות, ואפילו בלי מקום נורמלי לשבת, ומעל הכל – פשוט אזלו כל המצות והיין. בנקודה הזאת, כמובן שיכולים לעלות כל הכעסים – אולי על הנהלת בית החולים או על הנהלת ארגון החסד שלא עשתה הרשמה כמו שצריך, ואולי לא דאגו ליידע מראש את כל מי שבנה עליהם, לדעת מה המצב.
הזכייה הגדולה
בכל אופן, הסיטואציה שהם נתקלו בה בשידור חי, הייתה לא פשוטה בכלל. בליל הסדר, הלילה שנחשב ללילה הכי חשוב בלוח השנה היהודי, לילה שבו יורד שפע ברכה – שפע של חירות ושל אור – בלילה כזה להיתקע ככה שכל התוכניות השתבשו?
אותו תלמיד של הרב ארוש, ברגע הזה, נזכר בשיחה ששמע פעם מהרב שלו על הכנה לליל הסדר. באותה שיחה, הרב ארוש דיבר על כך שליל הסדר לא מתחיל מהסימנים של 'קדש ורחץ' אלא מתחיל בדיוק מהאמונה הזאת. האמונה שגם אם הכל קורה אחרת לגמרי ממה שמתכננים – האורחים לא הגיעו, או שהשולחן לא מוכן, ואין ספור תקלות אחרות שיכולות להיות, ואז מגיע תור האמונה. אמונה שבעצם עכשיו מתחיל הסדר האמיתי. ככה ה' רוצה, ולכן זה המצב הטוב ביותר. הרב ארוש, לפני ה'קדש ורחץ', מוסיף עוד מילה – 'אמונה'. זאת הפתיחה האמיתית של ליל הסדר.
נקודת הזמן שבה היהודי נזכר בשיחה המתאימה, היא מאוד חשובה. אם שיחה ששמעת או מאמר שקראת מנצנצים לך אור ברגע המתאים, זכית בגדול. כשבן אדם מתעורר אל הטוב רק אחרי שהוא כבר עשה שגיאות, אז אמנם יש אפשרות תיקון, ו"אין יאוש בעולם כלל", אבל עדיין הזכייה הגדולה היא להתעורר לפני המעשה. אפילו כאשר השגיאה הופכת להיות רק פרומו לקראת ההתמודדות הבאה, שבה הוא יפיק לקחים, עדיין ברור שיש ברכה לאין ערוך אם זוכים בסייעתא דשמיא להיזכר בתובנות של דיבורי האמונה ברגע המתאים.
הסדר האמיתי
נחזור לאותו יהודי. הוא אסף את אשתו והילדים, ודיבר איתם שעכשיו מתחיל הסדר האמיתי – הסדר שהקב"ה תכנן להם. הוא הציע לילדים שלו שבמקום להתרווח כמו שהם תכננו את הסדר, כעת הם ישנו כיוון ויתאמצו לעזור לכל האחרים למצוא מקום. זאת הייתה הצעה יצירתית מאוד שעלתה לו. הם התגייסו והתחילו לעזור לחלק את האוכל, לסדר את השולחנות ולפנות את הזבל. הוא סיפר שהילדים קיבלו את הרעיון שלו בכזאת שמחה והסכמת הלב שזה הסדר שלהם עכשיו, והם לגמרי הלכו על העניין.
התברר באמת שההתנדבות הזאת הייתה מאוד נצרכת בכל הבלגן שם. היו לא מעט חולים שהיו זקוקים לעזרה, גם להתארגן שם וגם לעלות אחר כך לחדרים. באירוע כזה, שהבלגן חוגג בו, יש הרבה צורך בעזרה. באמת, אחרי שהם שכחו את הצרה שלהם כביכול והתרכזו בחסד ובנתינה, הכל השתנה. בסופו של דבר, גם רוב החולים לא האריכו בסדר – רובם לא היו במצב שמאפשר להאריך, אז הם יצאו ידי חובה ועלו בחזרה למחלקות.
אחרי זמן קצר התפנה הרבה מקום באולם, ואז באופן לא צפוי הגיע יהודי שהביא אתו שפע חדש של מצות ויין ועוד הרבה אוכל, וכך הם יכלו לשבת בהרחבה ובשמחה לערוך לעצמם את ליל הסדר. היהודי הוסיף וסיפר, שאחרי כל הצער וההתגברות ההפתעה הייתה שמחה כל כך גדולה, כמו שאף פעם בחיים לא היה להם בשום ליל סדר. כשהוא סיפר הכל אחרי החג לרב ארוש מה היה, הרב אמר לו: "תדע לך שגם לעולם לא יהיה לך כזה ליל סדר". הוא הסביר שליל סדר כזה מקבלים רק אחרי שעומדים בניסיון, ואז יש לסדר טעם אחר לגמרי.
חברים יקרים! תזכו בעזרת ה', כל אחד ואחד מכם, שליל הסדר שלו יהיה כשורה – כראוי, בנחת, לפי כל התוכניות. אבל אני רוצה לברך אתכם שתזכו לזכור גם את האמונה. אפשר אפילו לכתוב בעיפרון בתוך ההגדה לפני המילה 'קדש' את המילה 'אמונה'. שנזכה להיות בהכנת הלב ובאמונה פנימית, שגם אם דברים לא ילכו לפי התוכניות, נקבל הכל בסבלנות ואהבה. נזכור שזהו רצון ה', ושכעת יש לנו סדר אמיתי! לחיים!
