שלום חברים יקרים. שבת זו חלה בתאריך ח"י אלול, יום הולדתו של הבעל שם טוב הקדוש, וזו הזדמנות להיזכר במתנות הגדולה שעם ישראל קיבל ממנו.
אומרים שבאותה תקופה בה ירדה נשמתו של הבעל שם טוב לעולם, עם ישראל היה שרוי בעילפון רוחני, וכמו שלפעמים כשבן אדם נמצא בתרדמה עמוקה לוחשים את שמו באוזנו והוא מתעורר – אגב, זה באמת פלא שגם כשיש רעש גדול בחדר הבן אדם יכול להמשיך לישון, ואילו כשלוחשים לו את שמו הוא מתעורר – כך בדיוק כשנשמת הבעל שם טוב ירדה לעולם זו הייתה הלחישה לעם ישראל: "ישראל, ישראל, קום!…"
הבעל שם טוב לימד אותנו מהי התוועדות, מהו קשר בין רבי לחסידים – איזה עומק יש בזה וכמה אהבה הדדית. הוא לימד אותנו שאהבת ישראל היא דבר כל כך יקר ערך בעבודת השם, ותיאר עד כמה הקדוש ברוך הוא אוהב כל אחד ואחד מאיתנו כבן יחיד, ולא סתם כבן יחיד אלא – כהסברו של הרבי הריי"צ – כזה שנולד להוריו המבוגרים לעת זקנתם.
דברי חן
לפני שנוסיף עוד כמה נקודות, כהזמנה איך להתבונן בדברי הבעל שם טוב ואפילו בסיפורים הידועים והנפוצים על אודותיו, נזכיר עוד שתי אמירות משמו. ידוע שהאמירות המובאות משמו בכתבי תלמידו הגדול רבי יעקב יוסף מפולנאה נחשבות למוסמכות ביותר, מכלי ראשון, ובדרך כלל הן מתחילות במילים "שמעתי ממורי".
כך נאמר שם: "שמעתי ממורי שאמר לאדם אחד: תקבל כל הבא עליך בעולם הזה באהבה, ואז יהיה לך העולם הזה והעולם הבא. והשיבו [אותו אדם ענה לבעל שם טוב]: שייתן השם יתברך כוח לקבל הכל באהבה". כלומר, זו עצה טובה, אבל היא עצמה עבודה המצריכה ברכה מיוחדת שנזכה לה. "והשיב [הבעל שם טוב]: אמת אמרת". כלומר, אתה צודק… אז מהי בכל זאת הנקודה השייכת לכולנו? הבעל שם טוב מדריך אותנו שהדבר הכי עיקרי שאנחנו יכולים לבקש עליו, ללמוד אודותיו ולהעמיק בו, זה "לקבל כל הבא עליך בעולם הזה באהבה".
והנה עוד אמירה בשם הבעל שם טוב המובאת על ידי אחד מתלמידיו, בעל 'תשואות חן': "שמעתי בשם הבעל שם טוב, על פסוק 'אנכי אנכי הוא מנחמכם', פירוש: כשתדעו שאין אנכי אלא אנכי לבדי" – כלומר, כשהקב"ה אומר: "אנכי", זאת אומרת שאין עוד דבר נוסף זולתו – "אז ודאי 'הוא מנחמכם'", ומסיים בעל התשואות חן: "ודברי פי חכם חן". זה ביטוי מאוד יפה (שמקורו בקהלת י, יב) שמובא פעמים רבות בספרים הקדושים, בעיקר אחרי אמירות בעלות משמעות רבה – כלומר "דברי פי חכם" אלו יש בהם חן ויופי. אפשר להוסיף ולומר ש"חן", כידוע, אלו ראשי התיבות 'חכמה נסתרה', והכוונה היא שיש בדברים אלו גם הזמנה להתבוננות פנימית כדי למצוא את הטמון והנסתר בהם.
באמת דבר נפלא
מה עושה ההתבוננות? היא מאפשרת לנו "להבין דבר מתוך דבר". זאת אומרת, לגלות את המתנה הטמונה בדברים שנאמרו, שלא ראינו אותה בתחילה. ובהקשר זה, אני מבקש להביא בפניכם שלושה ציטוטים של רבי נחמן על המושג "להבין דבר מתוך דבר" שהיה כל כך משמעותי בהדרכה שנתן לחסידיו.
אחד מהציטוטים נמצא בתוך 'מעשה מבן מלך ומבן שפחה שהתחלפו' – המעשה הי"א שבסיפורי מעשיות – ואני מביא כאן את הציטוט בלי לספר מה קרה לפני ואחרי, והרוצה להרחיב את ידיעותיו יפנה ויעיין במקור. גיבור הקטע שאני מצטט עכשיו אומר למי שעומד מולו: "אני יודע דבר שקיבלתי מאבות אבותיי להיות מבין דבר מתוך דבר. היינו שאני יודע דבר כזה שקיבלתי מאבות אבותיי, שיכולים להיות על ידם מבין דבר מתוך דבר, שכשאחד אומר איזה דיבור בעלמא, יכולים על ידי הקבלה הנ"ל שיש לי להבין דבר מתוך דבר. ועדיין לא גיליתי זאת לשום אדם בעולם, בכן אני אלמד אותך הדבר הזה". ובהמשך לכך, מי שעומד מולו שם בסיפור אומר לעצמו: "באמת הוא דבר נפלא להיות מבין דבר מתוך דבר".
זו אחת המתנות שלימד אותנו הבעל שם טוב – כפי שאחרי זה התבהר עוד ועוד בתורת החסידות – לקחת את הדבר שאנחנו שומעים או רואים ולהבין מה מסתתר שם, איזו מתנה, הדרכה, השגחה או גילוי של נוכחות השם יש כאן עבורי.
זה מביא אותנו לעוד ציטוט מרבי נחמן שמזכיר את העניין של להבין דבר מתוך דבר: כשרבי נחמן מלמד על מעלת ההתבודדות (ליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה כה) הוא משתמש במילים "והמשכיל יבין מעצמו גודל מעלת הנהגה הזו", ואחרי כמה שורות הוא ממשיך שוב "והמשכיל והחפץ באמת יוליכו השם בדרך אמת ויבין בעצמו דבר מתוך דבר איך להתנהג בזה".
עוד נקודה שמופיעה בליקוטי מוהר"ן (קה), שיש בה אזכור המושג "להבין דבר מתוך דבר", אומרת שכאשר בן אדם לומד איזה עניין ומעמיק בו, הוא בהתחלה מבין אותו בהבנה פשוטה, "ואחר כך שמבין דבר מתוך דבר ורוצה לחדש בה נקרא מוחין. נמצא כשמבין דבר מתוך דבר נקרא מוחין".
לרדת לפרטים
חברים יקרים, ההזמנה הפעם בהתוועדותנו זו לכבוד יום הולדת הבעל שם טוב, היא לשבת עם בני הבית או עם החברותא או עם עצמי, ולהיזכר בדבר תורה או סיפור ששמעתי מהבעש"ט וממש החיה אותי. כשאמצא את הדבר שנגע בי, אתבונן בפרטיו ואשאל את עצמי: מה היה שם שכל כך תפס אותי? למה הוא כל כך מצא חן בעיניי? למה זה דבר התורה שאליו אני תמיד חוזר? למה הסיפור הזה הוא שמחיה אותי בזמנים של קטנות מוחין?
העיקר, חברים, הוא לזכור שריבונו של עולם הביא לידיעתי את הסיפור הזה או האירוע שחוויתי בהשגחה פרטית כדי שאקח מהם איזשהו לימוד, איזושהי משמעות מיטיבה. אז לחיים לחיים, שנזכה לספר על המשמעות הזו בהתוועדות עם חברים או בהתבודדות מול ריבונו של עולם או גם וגם… שנזכה לדבוק בדרכו של הבעל שם טוב, בדרך אור שבעת הימים. לחיים!
