בס"ד

שבת, 13 אפריל, 2024
הכי עדכני
מה אתה מדבר?

מה אתה מדבר?

 שלום חברים! אתם יודעים שאצל חסידים מדברים על כך שחנוכה הוא זמן גדול לתפילות ולקבלת שפע מלמעלה, במיוחד בזמן של הדלקת נרות.

בליקוטי מוהר"ן רבי נחמן שואל שאלה כללית – למה בכלל אנחנו צריכים להתפלל? הלא הקב"ה יודע מחשבות, וממילא הוא יודע כל מה שאנחנו צריכים, וגם כל מה שאנחנו רוצים לבקש! כך הלשון שלו שם:

"כִּי לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, לָמָּה אָנוּ צְרִיכִין לִתְפִלָּה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהַדִּבּוּר הוּא כְּלֵי הַשֶּׁפַע, שֶׁבָּהֶם מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב 'וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם', הַיְנוּ: לְפִי הַדִּבּוּר – כֵּן הַשֶּׁפַע; אִם הַדִּבּוּר, הַיְנוּ הַכְּלֵי הַשֶּׁפַע, הוּא בִּשְׁלֵמוּת וּבִמְלוֹאָהּ, אֲזַי יְכוֹלִין לְקַבֵּל בָּהֶם רֹב שֶׁפַע".

רבי נחמן אומר, שכדי לקבל שפע אנחנו צריכים כלים מתאימים. הכלי המתאים לקבל את השפע, הוא דיבור מתוקן בשלימות. האופי של דיבור מתוקן, הוא דיבור שנותן שבח והודיה לה' יתברך. לכן חנוכה הוא זמן לתיקון הדיבור, וממילא לקבלת שפע גדול. עיקר קבלת האור הגדול של חנוכה נעשית על ידי השבח וההודאה.

יש כמה דברים שאנחנו נוהגים לעשות בחנוכה – אוכלים סופגניות, מסובבים סביבונים ומלבבים לביבות. (נראה לי שכאן המקום להזכיר מחקרים עדכניים, שקובעים באופן חד משמעי שהסופגניות לא משמינות. רק מי שאוכל אותן משמין…). מכל הדברים שאנחנו עושים בחנוכה, הדברים העיקריים שקבעו לנו רבותינו כחובה גמורה – הם הדלקת נרות, ואמירת הלל שלם בכל שמונת ימי החנוכה.

להודות ולהלל

אתם יודעים, דברי הרמב"ם כל כך מדויקים, שכאשר לומדים את הי"ד החזקה, מעיינים היטב לא רק במה שהוא כתב, אלא גם בסדר שעל פיו הוא מיקם כל הלכה. מעניין לראות שההלכות של אמירת ההלל נמצאות אצל הרמב"ם דווקא עם הלכות חנוכה. למרות שישנם הרבה ימים בשנה שבהם אנחנו אומרים הלל – סוכות, פסח, שבועות וראשי חודשים – הרמב"ם בחר למקם את ההלכות של ההלל, שמתאימות לכל הימים־טובים הללו, דווקא בהלכות חנוכה.

אפשר ללמוד מזה, שלהלל יש קשר חזק במיוחד לחנוכה. כך גם תיקנו חכמים בנוסח של "על הניסים", שמוסיפים בתפילה ובברכת המזון: "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול". המהות הפנימית וממילא העבודה העיקרית של חנוכה, היא להודות ולהלל. במהלך כל השנה, אדם יכול להיות בתודעה של חוסר שפע. הוא חי בתודעה של כמה קשה לו, כמה אין לו, כמה לקחו לו, כמה הוא כועס וסגור, כמה הוא חסום, וכל מיני מילים חגיגיות מהסוג הזה! כל אחד והלקסיקון שלו… בקיצור, הרעיון הוא, שהבן־אדם מרגיש שהשפע נעצר ממנו. הקב"ה, ברחמיו העצומים, נותן לנו הזדמנות על ידי חג החנוכה לרענן את האפשרות לקבל שפע טובה וברכה. אפשר להגדיר את חנוכה בתור 'ראש השנה לשפע'. כלומר, ראש השנה לחידוש השפע בעולם.

מה מאיר לך?

בימינו, מנורה היא חפץ דקורטיבי, ולהדלקת נרות יש הקשר רומנטי. לעומת זאת בימי קדם, הדלקת נר הייתה צורך בסיסי, בשביל לקרוא או סתם לראות מה קורה בבית. במצב כזה, כשאבא היה מדליק נרות בבית, טבעי למשל שהילד רוצה להשתמש באור, כדי ללמוד תורה או לומר תהלים לאור הנרות, או סתם לשחק בסביבון ולאכול סופגנייה. פתאום בחנוכה אומרים לו: "לא! הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד!". הילד מן הסתם התקומם ואמר: "אז בשביל מה הדלקנו נרות?!"… כמובן, חייב להיות כאן תוכן עמוק.

בחנוכה יש לנו הזדמנות להסתכל על האור כמות שהוא – לא בשביל תועלת מסוימת, ומתוך כך נוכל לחפש מה מאיר בתוכנו פנימה. כך נזכה למצוא את אותה הנקודה ששייכת ללב שלנו, שהיא זאת שתאיר אותו ותיתן לו כוחות להתגבר על החשכה. זאת אומרת, שבמקום החוויה של ההעדר וחסרון השפע, במקום לחשוב על מה אין לי ולמה הכל תקוע, חנוכה נותן כוחות להתחבר לחוויה של היש.

לחיים חברים! בואו נקשיב לסוד שחנוכה מגלה לנו, שמתחת לכל חוויה של 'אין לי ואני ממש מסכן', מסתתר הרבה שפע. בואו ננסה לגלות את השפע שמקיף אותנו, ולהודות ולהלל לה' על כל הטוב שהוא משפיע עלינו. חנוכה שמח!

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן