2711


צבי יחזקאלי

לפני כמה שנים נכנסתי לרכב בדרך למניין ותיקין, ובתנועה אוטומטית הדלקתי את הרדיו. מה יש בכלל לשמוע בשעה כזו? שדרנים מנומנמים אחרי משמרת לילה, אחרי שהקשיבו לשיחות באסה עם מאזינים…? פתאום אני שומע קול של אדם במהירות של 120 קמ"ש, מלא אנרגיה ודלוק מהתלהבות. לא הבנתי בכלל מה הוא אומר, אבל הוא נשמע מתלהב ומבין לגמרי את העניין שלשמו הוא התעורר. זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי שיעור בדף היומי. 

כל בוקר הקשבתי לו, כאילו מדבר מול קהל מלא במרץ וברצון לחלוק את התובנות שלו, ממש אופנוע בפול גז. סתם ככה תוך כדי נסיעה של כמה דקות וזהו, נפרדנו עד למחרת בעלות השחר.  

מי זה? לא הייתי מוכן לקום מוקדם יותר בשביל לשמוע מי זה. רק אחרי חצי שנה שמעתי אותו בשעות היום בסיום מסכת, קוראים לו הרב מילצקי. ושוב, בכוחות השכנוע המזהירים שלו, הוא תיאר כמה עונג עילאי זה לסיים מסכת. סיום מסכת? אולי סיימתי ואולי לא… בטח לא חגגתי את זה. 

אני, שבכלל לא יודע מה זו ישיבה, שרוב חיי למדתי באוניברסיטה, הודיתי באותו רגע שאת הדף הזה, שנראה כמו מסדר של נמלים – לא ממש הבנתי. לא נעים להודות, ניסיתי המון פעמים ועזבתי. תלמיד חכם אני לא אהיה וגם לא פוסק, אז אין לי ממש עניין לפרק את הדף עם הנמלים לאיזו הבנה או לימוד. אני אלמד דברים אחרים והנמלים ימשיכו בשלהן… כך חשבתי. עד שבאותו רגע של סיום המסכת המי-יודע-כמה של הרב מילצקי, החלטתי שאני מצטרף. הם סיימו אז מסכת נזיר ומחר מתחילים מסכת סוטה. משהו בקול שלו לחש לי: זה אפשרי גם למי שמפחד מנמלים, גם למי שרגיל לטקסטים מודרניים ויכול לצאת ראש עם טקסט בן 1900 שנה.

אבל לקום כל כך מוקדם? מה הסיכוי שהמוח שלי יקלוט משהו לפני הזריחה? ואז נגלה לעיניי עולם שלם של שיעורי דף יומי, אפליקציות, הקלטות ושיעורים, מה לא? הכל היה שם ורק אני לא ראיתי. "מה, כולם לומדים דף יומי?" שאלתי חבר ותיק, "כן, בטח!" הוא ענה. נעזרים במפעל האדיר הזה בשביל להצטרף לסוג של חיים משותפים עם הגמרא. וכך המשכתי לרכב עם הרב מילצקי בשעות היום, לא ממש הבנתי הכל ולפעמים ממש כלום אבל לפחות למדנו, הדף דפדף אותי עוד יום קדימה, להתחלה חדשה מחר בבוקר. לקום כל בוקר עם דף חדש שאתה לא מכיר זה חלק מהתחדשות של היום.

רק לא נתק

לאט אט התחלתי להבין שכולם, ממש כולם, לומדים מתחת לאף שלי שיעורי דף יומי. אחרי שחרית, בין מנחה לערבית, במקומות עבודה, בחו״ל, בכל מקום שיש בו מעט רצון להתחבר לדבר הזה. מי אני שאכתוב מה היא הגמרא, אבל לפני כל לימוד אני מרגיע את עצמי שזה לא כזה מסובך. אתה הולך סך הכל לשמוע תמלילים מבית המדרש של התנאים והאמוראים. זה בעצם קצת שיעור במתמטיקה של האמת. וגם אם אתה לא באורות מזה אל תדאג, זה עוד יאיר בעתיד.

יהיו לך המון ציורים של שחור-לבן שמחליפים צדדים, סיפורים מיוחדים ומטבעות לשון שלמדת מתישהו אבל לא ידעת שזו הגמרא. מאז שהיית בבטן אמך עם אותו הנר שדלק לך מעל הראש, נשכחו הרבה מילים ונמלים… כעת אתה רק נזכר, מעדכן את צורת החשיבה הרדודה של העולם הזה עם חשיבה יהודית חדה וטרייה, כאילו היא נולדה כרגע. מאז בלי הסבר ברור אני שם, בדף היומי, בכל מיני שיעורים. מטייל במחוזות של פעם אבל עם השגחה פרטית מדוייקת, מי התאים את זה שהכל ישב בדיוק, שהדפים יהיו אקטואליים, מחוברים לפרשת השבוע ולחגים ולאירועים שקורים?

רק להחזיק בחבל, לא לעזוב באמצע, ופתאום אתה עומד בסיום מסכת ועוד מסכת, קורא את הקדיש המיוחד ומשכנע עוד אחרים שבעידן של היום אי אפשר ואין שום תירוץ להתחמק מהדף. מי שבורח מהדף, הדף יבוא עד אליו. רק לא להיות בנתק מהגמרא.

את כל זה אני כותב כדי לחזק את עצמי שיום אחד גם אני אעמוד שם ואסיים את הש״ס. לא יודע אם אוכל להיבחן על זה, אבל בטח אשמח בכך שצירפתי לחיים שלי עידוד שקוראים לו 'הדף היומי'.

החל ממחר ישנה הזדמנות של אחת בשבע שנים להתחיל מהתחלה, מסכת ברכות… מאימתי קורין את שמע. התחלה נעימה עם מסכת נעימה. כדאי מאוד, אין ייאוש בעולם ואין לך יום שאין לו דף.

וואלה

השם יתברך, אם אפילו אני כבר רואה את הנמלים כמילים וכבר מבין כמה מילים בארמית, עזור לי להפיץ גם את זה לעם ישראל… אמרתי ולא ממש ידעתי מה צריך לעשות.

לפני שבוע אני מקבל הודעה מאחד העורכים שעבדו איתי בחדשות, אדם שלא חשוד בהיותו דתי או מזוקן לציבור. היום הוא עורך בכיר באתר וואלה. "שמע" הוא כותב, "הרב קובלסקי, אתה מכיר אותו? מפעל גמרא של איש אחד". מיד עשיתי גוגל. וואווו הנה עוד רב במהירות של מעל מאה קמ"ש ועם רצון אש להגיע עם הדף לכל יהודי.

מה הקשר בין חדשות וואלה לדף היומי? שאלתי, "יש תקציב ורצון לעשות 2711 שיעורים של הרב באתר שלנו, זה דבר שמעניין לא רק דתיים" הוא אמר. "הרב אמר שאתה יכול לעזור להפיץ את זה אתו באתר שלנו".

האמת, נכנסתי להלם. השם יתברך הלך בגדול. אתר עם אלפי שיעורים מצולמים של הרב בווידאו עם שפה נגישה לכל אחד זה ממש גאולה. וכך הגעתי בחנוכה לבניין של אתר וואלה בתל אביב לפגישה עם הרב. מוזר לפגוש אדם כזה במקום כזה, ובכל זאת הדף גדול מכולנו. דיברנו איך אני עוזר לו להפיץ את השיעורים, מעין דיבור של שני מילואימניקים בדרך להעביר גיבוש לחבר'ה הצעירים. דיבור מלא שמחה ואור והנה עוד דיבור ביער הפך למציאות.

הכרתי רב מתוק, מעניין, חד וחזק בתרגום הגמרא לחיים. מי היה מאמין? עכשיו שיש מסכת ברכות באתר וואלה תגידו לי אתם: מישהו יכול עכשיו לברוח מהדף? חבל על המרדף, תתחילו מחר.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן