"קשה כשאול קנאה". כוחות נוספים מסבים לא מעט קושי לחיינו, העצבות, הדאגה, הכעס וחבריהם. והרי אנו מאמינים שהכל מגיע מאיתו יתברך, והכל לטובה. אם כן, מה טוב בהם, ברגשות המכווצים האלה, ואיך בדיוק נפיק מהם טובה?

איך נולדת הרגשה?
מישהי עוברת ברחוב ורואה לפתע שני גברים נאבקים ומכים זה את זה. הרגשות שעולים בה הם פחד ולחץ, אך אם פתאום יגידו לה: "גברת, את יכולה לזוז רגע? את בדיוק מול המצלמה…", היא תירגע, תחושת רווחה תמלא אותה, הכל בשליטה, ואולי תתעורר אף סקרנות לגבי עלילת הסרט – וכל זה כשהמציאות עדיין נשארה אלימה כשהייתה. מה השתנה? ההבנה. כל רגש מופעל על ידי מסה קריטית של מחשבות בכיוון אחד.
המילים המפעילות בתוכנו קנאה, מגיעות מעולם ההשוואה: "למה לו יש ולי אין, למה אני כזו והוא כזה, גם אני רוצה". הקנאה מראה לך דבר שמתאים לעולמך ונמצא אצל מישהו אחר, ואז מגיע כיווץ. מדוע התחושה אינה מרגישה כרצון פשוט, "יש לה, וגם אני רוצה", ללא כיווץ או מרירות? הלא לפעמים אנחנו רוצים דברים ללא קנאה ותחרות, מדוע מופיעה הקנאה כזיהוי של רצון המעורב בכך שלאחר יש ולי אין?

כשאמת מתובלת בשקר
הקנאה היא רצון אמיתי המעורב בשקר. הדברים בהם אתה מקנא אכן קשורים בעולמך שלך. עובדה, אנחנו לא מקנאים בהכל, אלא בדברים ספציפיים, תכונות מסוימות, תחומים שחוזרים על עצמם. הקנאה נועדה לספר לך עליך. אך יחד עם האמת יש גם אמירה לוחשת: "אתה לא כזה, אין בך את זה, זה לא שלך, אתה לא תוכל בחיים, לך זה לא יקרה" – שני אלה ביחד יוצרים את תחושת הקנאה. העבודה היא לזהות ולדייק, לנקות, לברר את הדיבור האמיתי – ולהעיף את השקר.
סיפורה של רותם: "ישבתי שם בחתונה של מישהי מהחבר'ה שלנו מפעם, עם עוד חברה שחזרה בתשובה, ושתינו הסתכלנו על כולם רוקדים. לפתע הרגשתי גל עצום של קנאה, ושאלתי אותה: 'במה אני בעצם מקנאת? לרקוד כך אני לא רוצה, להתלבש ככה ממש לא מעניין אותי, אז מה זו ההרגשה הזו פתאום?'. היא הפתיעה כששאלה אותי איך אני רואה את עצמי בעיניהם, ועניתי: 'כמו סבתא, אני ממש נראית כמו איזו סבתא'".
"בעקבות תהליך התשובה, הייתי בתקופה רוחנית מאוד ושום דבר מענייני העולם הזה לא עניין אותי. החברה עלתה על הנקודה די מהר, אין לי עניין להיראות כמותם – אבל יש לי עניין להיראות טוב. הודיתי לה ממש. לא יכולתי להישאר שם עוד הרבה זמן, הגילוי היה מרעיש. יום למחרת כבר הלכתי להסדיר את העניין. נכנסתי לכמה חנויות וההחלטה הייתה לנסות סגנונות לבוש חדשים, הכל בתחומי הצניעות שכבר הפכו חלק ממני. יצאתי משם חדשה, 'עשרים שנה פחות'… העבודה של הוצאת הניצוץ המדויק מתוך הרפש, נתנה לי את היכולת להיות חלק מהשמחים והמשמחים בחתונה שהייתה חודשיים מאוחר יותר עם אותם חבר'ה בדיוק – אלא שאני הייתי שונה. שלמה יותר".

הוראות עבודה:
אז אם זה מגיע, ואת מקנאת – תזהי את ה"מה" שהוא שלך. עזבי בראש את האדם שמולך – הוא רק השליח. תתחילי לעבוד על מנת להביא את הדבר לחייך, או אותך לעבר הדבר. כמו שאמרנו – הכל לטובה, טובה גמורה. זכרי שהקנאה היא אחד מכלי העזר שלך מלמעלה לזיהוי וביצוע תיקונך.