החטיבה החסידית הנעלמת

החטיבה החסידית הנעלמת

עיקר חסר מן הספר

"אבא ז"ל לקחני אל העיר הסמוכה וילנה… בהגיענו קרוב לעיר, בין ההרים מסביב לה, עם עלות השחר והנה קול שריקת הרכבת הגיע לאזני והקול דק ורם, ממושך וארוך, מלא געגועים, נאלם, רחוק רחוק לאין סוף. ויהי לי לזכרון כל הימים… אותו קול מלא געגועים בוקע באזני עד היום, ויהי לי ליסוד יצירת ההגיון העברי השמעי".

את המילים הללו כותב הרב דוד כהן – הידוע בכינויו הרב 'הנזיר' זצ"ל – ביומן שבו הוא חושף טפח מעולמו הפנימי. הוא מעיד שכבר מילדותו צמחה בו שאיפה רוחנית כבירה, לשמוע קולות אלוקים. את שאיפתו הגדולה להשיב את הנבואה לעם ישראל, ביטא גם במנהגי הנזירות המיוחדים שלו, אך גם באחד ממפעלי חייו המרכזיים – ספרו 'קול הנבואה'. במשך עשרות שנים, במקביל לעבודתו על עריכת 'אורות הקודש' של רבו הראי"ה קוק זצ"ל, עמל הרב הנזיר לנסח את שיטתו בפנימיות התורה, אותה הגדיר בשם: "ההיגיון העברי השמעי", כלומר, שפנימיות התורה, וכן השגת הנבואה, נקנית בצורת חשיבה שונה מזו המקובלת בשאר חכמות העולם. הקשר אל הפנימיות נעשה בדרך של הקשבה פנימית, ולא בדרך של תבניות הלוגיקה היווניות שעל פיהן מקובל בעולם הרחב לקנות ידיעות חדשות.

לאחר ניסוח העיקרון הפנימי של פנימיות התורה, מציג הרב הנזיר לאורך הספר, בשיטתיות ובדקדקנות, בסדר מוקפד כדרכו, כיצד אותה נוסחה של השמיעה העברית, חורזת את הספרות התורנית לדורותיה. עובדת היותו של הרב הנזיר כל כך מסודר ושיטתי, גרמה להפתעה של חוקרי כתביו להתעצם עוד יותר, כאשר גילו לתדהמתם שלמעלה מעשרים (!) פרקים מהספר המקורי, העוסקים כולם בתורת החסידות – חסרים.

נזר דוד

לעומת כתבי יד של רבים מגדולי ישראל שאבדו במרוצת הדורות, אלפי הדפים הכתובים בכתב יד קדשו של הרב דוד כהן – הרב הנזיר זצ"ל, זוכים לטיפול מסור. אם דיבורו של ה'נזיר' היה מועט מאוד, הרי שכתיבתו מרובה וענפה, ונוגעת בכל מקצועות התורה. כל שיעור שמסר בחייו, תועד על ידו בקפידה רבה – מראה המקומות, השוואת נוסחאות, עיקרי הרעיונות ועוד, שמורים כולם בכתב יד שאותו הותיר לברכה לדורות הבאים. לאחר פטירתו, הועברה ספרייתו האישית הגדולה – שמכילה כמות גדולה מאוד של ספרים, בהלכה ובקבלה, בפילוסופיה כללית ויהודית, בשלל שפות וסגנונות – אל מכון אריאל בבית וגן בירושלים, שנוהל אז בנשיאות בנו של הרב הנזיר – הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, רבה של חיפה.

עם השנים, הוקם במקום מכון בשם 'נזר דוד', שמטרתו היא מחקר והוצאה לאור של כתבי הנזיר. בראשות המכון עומד הרב הראל כהן שליט"א, ונכון להיום פועלים בו כמניין רבנים שעמלים לברר את מקחו של הצדיק ולהוציא את כתביו לאור. כתביו הרבים של הנזיר חולקו למספר מחלקות שונות, כשמחלקה שלימה הוקדשה לספר 'קול הנבואה', וכתבי היד הרבים ששייכים אליו. במהלך העבודה של אותה מחלקה, הגיעו לתגלית של הפרקים החסרים:

"לפני כעשר שנים, מכון 'נזר דוד', עבר תהליך של דיגיטציה", מספר הרב אליקים זית, מעובדי המכון להוצאת כתבי הנזיר, "כדי לשמר את אלפי הדפים שהותיר אחריו הנזיר בכתב ידו, התחלנו מהלך של מיון וסריקה של כל הדפים. התפקיד שלי היה לסרוק את כתבי היד במחלקה של ספר 'קול הנבואה'. עברתי אז על כמות גדולה מאוד של דפים בכתב ידו של הנזיר, שהרכיבו למעשה את כל התהליך של הכתיבה – מהטיוטות הראשונות של כתב היד ולאחר מכן ההגהות הרבות עליהן והוספת דיוקים כאלה ואחרים, עד לתיקונים שהובילו למהדורה הסופית".

בין כל הדפים שסרק, משכה את עינו של הרב אליקים ערמת דפים שלא הייתה בכתב ידו של הנזיר, אלא כתובה במכונת כתיבה. "חומרים שהרב הנזיר כבר הדפיס במכונת כתיבה, היו נוסח שהוא דייק אותו נפה אחר נפה, ולמעשה כמעט מוכן היה לעלות על מכבש הדפוס", מסביר הרב אליקים. "לפעמים היו עוד הגהות תוך כדי הדפוס, אבל בכל מקרה מדובר בשלב ממש מתקדם לקראת הדפסת הספר. כשעיינתי בדפים הללו, ראיתי שהם מכילים פרקים שלא נמצאים בספר 'קול הנבואה' המודפס, אבל בהחלט ערוכים ומוכנים להדפסה. היה ברור לי, שכמעט ברגע האחרון הוחלט להוציא את אותם פרקים מהמהדורה שיצאה בסופו של דבר לאור".

כדי להעמיק לחקור את הנושא, הצטרף אליו רב נוסף מרבני המכון – הרב צמח הלפרין – ויחד הם ניסו לברר מהיכן הושמטו הפרקים הללו ולמה. התשובה שהעלו בידם היא, שהפרקים החדשים שנמצאו נועדו להיכנס לחלק השלישי של ספר 'קול הנבואה', שעוסק בסקירה רחבה של תולדות פנימיות התורה. בגאונות ובתמציתיות רבה עובר הרב הנזיר מימי הנביאים שחזו את המרכבה, דרך ספרות חז"ל – ספר יצירה, פרקי היכלות, הזוהר, ספר הבהיר ומסכת אצילות ועוד. בהמשך הוא סוקר את קבלת הראשונים באשכנז ובספרד עד לימי הרמ"ק, ומשם הוא ממשיך למקובלים האחרונים – בתחילה בקבלת האר"י הקדוש, דרך המקובלים בפולין, אשכנז, תימן ואיטליה, שם הוא מגיע לרמח"ל, ובו למעשה עוצר את הסקירה על ההיגיון השמעי בפנימיות התורה. משם, במעבר חד, הוא מדלג כמאתיים שנה קדימה, ומזכיר בקצרה את השמעיות בשיטת רבו הראי"ה, ובה הוא חותם את הספר.

"כשקוראים את הספר היום כצורתו, הרצף שבין הרמח"ל לרב קוק נראה טבעי" ממשיך להסביר הרב אליקים, "אבל במחשבה שנייה, באמת יש כאן איזשהו חסר משמעותי של מספר דורות, עליהם הנזיר כביכול דילג. לפי כמה סימנים, נראה שהפרקים שעוסקים בתורת החסידות היו צריכים להיכנס לפני הפרק המסיים את הסקירה על תורת הרמח"ל, שבו הרב הנזיר מתאר את השפעת הרמח"ל על שלוש תנועות בעם ישראל – החסידות, המוסר ולהבדיל – תנועת ההשכלה. בכל אופן, התעלומה נשארה בעינה – מדוע הפרקים על החסידות הושמטו מהספר?"

מפני המחלוקת

הרב צמח והרב אליקים פנו אז אל הרב שאר ישוב זצ"ל, בניסיון לברר את התעלומה. לאחר כמה רגעים של מחשבה, הרב שאר ישוב נזכר בדיון שנערך סביב הפרקים הללו, ושאביו – הרב הנזיר – אמר לו כדרכו בקיצור, שהחליט להשמיט את הפרקים: "מפני המחלוקת". מה הייתה כוונתו? על כך אמר הרב שאר ישוב, שבעקבות המחלוקות הגדולות שהיו בראשית ימי החסידות (ולמעשה אחד מהפרקים הנעלמים מוקדש למחלוקות הללו), הרב הנזיר לא רצה להצטייר כמי שבא להכריע בין גדולי ישראל.

ההסבר של הרב שאר ישוב גם הוא היה קצר, והרב צמח הלפרין מנסה להוסיף עוד נופך לעניין, כשהוא מסביר מה הרב הנזיר כן כתב כחלופה לאותם פרקים על החסידות:

"במקום המערכת העשירה על החסידות, קיימים במקום אחר בספר 'קול הנבואה' המודפס שני דפים – זה מול זה. בדף אחד פרק שכותרתו היא: 'ראשית שיטת החסידות', ובדף השני הכותרת היא 'נפש החיים'. בסיום שני הדפים הללו הנזיר בא לעשות שלום, ומצטט מתוך אגרות הראי"ה: 'ובדורות האחרונים יפה לנו מאד כל שיחתם של תלמידי הגר"א יחד עם תלמידי הבעש"ט'. גם על כך אמר לנו הרב שאר ישוב בחיוך, שכיום מקובל לומר: "חבקוק", כלומר, שלומדים את כל השיטות יחד. הנקודה הזאת הייתה משמעותית יותר".

מעבר לכך, הרב צמח סבור שהשיקולים להוציא את הפרקים המדוברים היו רחבים יותר: "חשוב לזכור, שההשמטה של הפרקים נעשתה אי שם בסוף שנות השישים, כשהמחלוקת בין החסידים למתנגדים כבר לא הייתה משמעותית כל כך", מבהיר הרב צמח. "ישנה אפשרות שהרב הנזיר בתור ר"מ בישיבת מרכז הרב, לא היה מעוניין להדגיש את ההבדלים בין גישתו לחסידות לבין זו של הרצי"ה זצ"ל. הרצי"ה הדגיש פעמים רבות את הקשר בין מרכז הרב לתורת הגר"א דווקא, ואולי הנזיר לא רצה שבעיני התלמידים יצטייר שיש כאן מחלוקת חריפה בין רבותיהם. אפשרות אחרת היא, שהרב הנזיר חשש ששיטתו תצטייר כשיטה חסידית ואפילו 'ברסלברית', ולא תצטייר כשיטה הגותית תורנית כללית, מה שעלול לגרום שבמקומות מסוימים לא יתייחסו לעבודתו ברצינות הראויה".

ציינת דווקא את חסידות ברסלב – האם הדמות של רבי נחמן דומיננטית בפרקי החסידות הללו?

"בהחלט כן. מתוך כל חטיבת הפרקים הללו – עשרים ושניים פרקים – לחסידות ברסלב מוקדשים תשעה פרקים", מסביר הרב צמח, ומפרט על תוכן הפרקים בכלל: "הפרקים הראשונים מוקדשים לבעש"ט והמקורות הקדומים לשיטתו. לאחר מכן הנזיר עובר לסקור את צאצאי הבעש"ט – רבי ברוך ממז'יבוז', בתו אדל ועוד, וכן את תלמידיו הגדולים. לאחר מכן מוקדשים פרקים לחסידות חב"ד, גם אליה היה הנזיר קשור מאוד, ולמחלוקת עם המתנגדים. בסוף מגיעים הפרקים על ברסלב, בהם יש פירוט על שיטת רבי נחמן במספר נושאים שהיו קרובים לליבו של הנזיר – ההתבודדות וההתחדשות, ההתנגדות החריפה לפילוסופיה ולרפואה, היחס לארץ ישראל, וכמובן – הניגון, שבו מצא הנזיר הד ליסוד הגדול של השמעיות. בחב"ד, הוא מצא יותר עבודת ה' שעסוקה בהקשבה, ואילו אצל רבי נחמן הוא פגש את האמירה שהמציאות והטבע מלאים ניגון אלוקי נפלא".

כי חסיד אני

הרב צמח, האם ניתן לומר שהרב הנזיר היה חסיד?

"מצד אחד, בפירוש לא. מצד שני, הוא היה קשור מאוד לחסידות. צריך להכיר קצת את הרקע שלו בשביל להבין את הנקודה. מבחינת החינוך התורני שבו הוא גדל – הוא היה באזור ליטאי לגמרי. כל הדודים שלו, שאצלם הוא למד, היו ראשי ישיבות ורבני קהילות בליטא. הוא גדל בראדין, כשבבית ממול התגורר ה'חפץ חיים'. מכל המשפחה, היחידי שהיה קשור לחסידות היה דווקא אביו של הרב הנזיר, שבגלל היותו מלמד נאלץ להסתובב בכל מזרח אירופה. הוא השאיר את הבן שלו להסתובב בין הדודים שלו ובישיבות המוסר, ולכן הנזיר פשוט לא הכיר את החסידות בצעירותו. בישיבות המוסר באותן שנים לא למדו כל כך פנימיות התורה, כך שהוא גם לא הכיר שום זרם אחר של קבלה. רק בגיל עשרים ושבע, כשהוא היה במרחקים, אביו שלח לו, לבקשתו, ספרי חסידות – תניא וקונטרס ההתפעלות של אדמו"ר האמצעי, שדרך אגב – עוד הרבה שנים ליווה את הרב הנזיר, והוא נחשב מבחינתו אחד מהיסודות המרכזיים לספר קול הנבואה.

"באשר לשאלתך, אז נאמר כך: מבחינת ההנהגות, הוא ממש לא היה חסיד. כשאביו בערוב ימיו הגיע לארץ, וראה את ההנהגות הסגפניות שלו – התנזרות מיין, גידול שיער כנזיר, צמחונות, תעניות, ושתיקות ארוכות – הוא לא אהב אותן, כי הן היו מתאימות יותר לשיטות המוסר, והיוו ניגוד לשמחה וההתלהבות החסידית. מצד שני, הספרות החסידית הייתה במרכז העולם הרוחני שלו. רואים ביומנים שלו כמה הוא העריך את אבא שלו, שעבד את ה' בדרך החסידות. הוא מספר שם על התפילה של אביו: 'ביחוד חיבב את ‘קונטרס ההתפעלות’ להרב האמצעי, והיה עובד עבודת הקודש זו תפילה, לפי דרכו בהתפעלות השכל ודמעות גיל מתגלגלות מעיניו'".

על התייחסות דומה להתרחקותו של הרב הנזיר מאכילת בשר, סיפר הרב שאר ישוב מה ששמע מהרבי מלובביץ'. הקשר בין הרבי לרב הנזיר ומשפחתו היה ארוך שנים. כשהרבי היה אברך צעיר ונאלץ לברוח מציפורני הבולשביקים ברוסיה, הוא מצא מסתור למשך חודשים ארוכים בבית חמיו (שהיה גם דודו) של הרב הנזיר. הרבי הכיר טובה לכל המשפחה על כך, וכאשר הגיעו אליו בני המשפחה זכו ל'יחידויות' ארוכות. הרב שאר ישוב מספר, שביחידות הראשונה שלו הרבי הקשה על אביו: "תמהני על אביכם הצדיק והקדוש כיצד הוא פוטר עצמו מעבודת הקודש של העלאת הניצוצות?" הרב שאר ישוב ממשיך ומספר שבתחילה הוא נבוך מעט, אבל לאחר רגע עלתה בדעתו תשובה, והוא שאל את הרבי אם יש אצלו ספר 'שדי חמד'. שם הובא בשם המקובלים, שאמנם הצמחונות היא לא דרך לרבים, אבל יחידים שנוהגים כך יש להם על מה לסמוך.

"בכל אופן", ממשיך הרב צמח את הסברו, "הרב הנזיר היה חסיד בעיקר של תורת החסידות, רק לא ברמה המעשית. הוא כן ראה אותה כחלק משמעותי מאוד בדרך להתחדשות הנבואה, שזו הייתה משאת חייו. הוא לקח מהחסידות את העיסוק בניגון – הוא הלחין ניגונים, ושכר מורה ללמד את ילדיו נגינה. גם הקשר שלו עם הרב קוק התחיל מהשראה רוחנית גדולה, שהייתה דומה יותר לקשר בין רבי וחסיד, ורק כעבור כמה שנים הוא פנה לעסוק בתורה שלו. מכל מקום, הפרקים החסרים הללו של קול הנבואה, מגדילים מאוד את המשקל של החסידות בתפיסת העולם של הנזיר".

בסופה של השיחה עם הרב שאר ישוב, הוא הדריך את רבני 'נזר דוד' להוציא לאור קונטרס נפרד, ובו הפרקים על החסידות שלא יצאו בדפוסים הקודמים של 'קול הנבואה'. "מדובר בפרקים קצרים מאוד, באורך של שורות בודדות כל אחד מהם, אבל עם הערות שוליים ארוכות" מבהיר הרב צמח, "כך הוא הסגנון של הספר כולו ושל הכתיבה של הנזיר באופן כללי. הסגנון הזה דורש עמל, ונכונות ללמוד לעומק. כשעובדים על העמקה בדברים, זוכים לינוק מהעולם העשיר הזה של תורת הנזיר".

לאחר כמה שנים של עבודה, לרגל כ"ח באב תשפ"ב – יובל שנים לפטירת הרב הנזיר – עתיד לצאת לאור הספר 'קול הנבואה' במהדורה חדשה, עם הרבה תוספות ותיקונים. בסופו, יודפס נספח שעתיד למלא את החסר: "חטיבת תנועת החסידות, מיסודו של ר' ישראל בעל שם טוב".

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן