"אנחנו כעת באמצע קורס מנעולנות לבני נוער. הם עוברים הכשרה קצרה ויעילה, ותוך כדי ההכשרה הם כבר נשלחים לתיקון דלתות כניסה לבניינים או לבתים בכל רחבי העיר". הפצנו בין התושבים קישור להרשמה, וכך כל הפרטים מגיעים אלינו בצורה מסודרת, כולל כתובת מדויקת ותיאור הבעיה. במוקד אנו ממפים את הבקשות, ושולחים לכל אתר את הנערים שהתמחו באותה תקלה עם כלי עבודה ובליווי איש מקצוע. כך אנשי המקצוע מצליחים להתפרס על יותר מקומות, ויש להם כוח עזר זמין".
אני מודה, גם לי זה היה נשמע בהתחלה לא אמיתי. אבל הדובר, הרב איתי נגר, שליח חב"ד לנוער באשקלון, גאה בנערים 'שלו', ובצדק. יצאנו לראות.
הימים הקשיםשעברו על עם ישראל במלחמת 'חרבות ברזל', לצד הכאב העצום, העלו על נס את תחושת הערבות ההדדית ורוח התרומה. מיומה הראשון של הלחימה קמו בכל הארץ ארגונים אזרחיים ואנשים טובים מן השורה, שפעלו והפעילו אחרים לטובת הכלל. החל מסיוע לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון, דאגה למשפחות המפונים, עזרה בגיוס תרומות לציוד צבאי או במזון לנזקקים. העם כולו, על מגזריו ודעותיו, התאחד לעמוד מול האויב ולנצח. וכמו בחזית, גם בעורף הוכיחו האזרחים לכידות חברתית ועזרה הדדית.
מבין הישובים בעוטף עזה, העיר אשקלון זכתה בתואר המפוקפק 'העיר המטווחת ביותר בישראל'. אלפי רקטות נורו אליה מרצועת עזה, ובימים הראשונים של הלחימה היא ספגה מכה קשה. אך דווקא מתוך הקושי והאפילה צמחו נקודות אור קטנות החוברות ומתאחדות ללהבה אחת גדולה של מסירות ונתינה. החלטנו להציץ לפעילות ההתנדבות המיוחדת של בני הנוער באשקלון, בהובלת שליחי חב"ד לנוער בעיר, הרב איתי ורעייתו חיה נגר.
בית חב"ד לנוער? מסתבר שיש דבר כזה, ולא רק באשקלון. בשנים האחרונות נוסדו עשרות סניפים של 'חב"ד לנוער' פעילים ותוססים פזורים בכל הארץ, מקרית שמונה ועד אילת. לכל סניף מועדון יפהפה במיקום מרכזי, אליו מתכנסים מדי יום עשרות נערים ונערות, תלמידי תיכונים ממלכתיים, המשתתפים בשיעורי תורה ולימוד ערכים ביהדות, וממנו יוצאים לפעילות התנדבותית בעיר ובשכונה. המקום משמש 'בית שני' לנערים הללו, לא כמקום מפלט אלא כמקום מעשיר, חווייתי ומשמעותי, ואת אלה הם מוצאים בשיעורים ובפעילויות הרבות סביב מעגל השנה, בשיחות מלב-אל-לב עם השליח והשליחה, וגם במילוי שעות הפנאי באמצעות המשחקים המשוכללים העומדים לרשותם.
מלבד הפעילות במועדונים, הסניפים מפעילים רשת שיעורים וסדנאות בתוך התיכונים ומוסדות הלימוד השונים. בערים רבות כבר הפך לנוהל המחזה בו שליח חב"ד לנוער עובר מדי שבוע מכיתה לכיתה ובאולמות ההתכנסות, ומעניק לבני הנוער באמצעים חווייתיים ידע נרחב במסורת ישראל, בהלכה ובמנהג.
כשבני נוער נכנסים הביתה
הרב איתי נגר הוא יליד אשקלון ודובר את שפת הנוער מקרוב. כמי שגדל ולמד במסגרת החינוך הממלכתית וממנה עשה את דרכו לעולם התורה והחסידות, הוא מכיר מצוקותיהם ולבטיהם של בני הנוער, כמו גם את יכולותיהם וכישוריהם. את ניסיונו העשיר הוא מתרגם לפעילות נרחבת בשטח בעיר, יחד עם אשתו וחמשת ילדיו, מזה עשור.
הרב איתי, כתושב אשקלון, איפה המלחמה תפסה אותך?
"בבוקר שמחת תורה התעוררנו בבית, כמו כל עם ישראל, למטח בלתי פוסק של אזעקות ושיגורי טילים מרצועת עזה. בתחילה עוד חשבתי כי מדובר ב'סבב' נוסף שיסתיים במהרה, ותכף ומיד אוכל לחזור לשמחת החג, להקפות ולריקודים", הוא משחזר את מאורעות אותו היום, "אך האזעקות לא פסקו והפיצוצים נשמעו ללא הפסקה. לאחר הפוגה קצרה יצאתי מחדר הממ"ד אל המרפסת, וראיתי כי הבניין שמולי ספג פגיעה ישירה. כשהגיעה שעת חצות והאזעקות לא פסקו, הבנתי כבר כי לא נוכל לצאת לבית הכנסת ולשמוח עם הציבור. לקחתי את ילדיי וחגגנו יחד את ה'הקפות' סביב השולחן בממ"ד…
"את השבוע הראשון של הלחימה העברנו נצורים במרחב המוגן. התרעות צבע אדום ורעשי מטוסים וטילים נשמעו בכל שעות היום והלילה, והילדים לא הסכימו לצאת מהממ"ד גם בהפוגה. לאחר מספר ימים עברנו להתגורר אצל משפחה במרכז הארץ. במהלך כל אותם ימים קיבלתי פניות רבות מנערים שהכרתי בפעילותנו בעיר ומשרתים כעת בכוחות הביטחון. הם פנו אלי בבקשת ציוד גשמי ורוחני: החל מתפילין, כיפות וציציות, וכמובן עזרה בציוד ובמזון חם שהיה חסר לחיילים בשבועות הראשונים ללחימה".
במה אתם עוסקים מתחילת האירוע?
"מלבד הפעילות השגרתית במועדון שלנו, מזה מספר שנים מופעל פרויקט מיוחד על ידי חב"ד לנוער בכל רחבי הארץ לאורך השנה כולה, ושמו 'טייק-אוואי (Take Away) לסבא וסבתא'. במסגרת הפרויקט, הנערים מתנדבים בחלוקת מזון חם והפגת הבדידות לקשישים וגלמודים בעיר.
"בכל שבוע מגיעים למועדון עשרות נערים ונערות, אורזים מנה חמה, חלות ויין, ויוצאים לבקר קשישים. הם יושבים איתם בבית במשך שעה ארוכה, מדברים איתם ומתעניינים בהם. עם הזמן, הצעירים כבר פונים מיוזמתם במהלך השבוע לקשישים, דורשים בשלומים ודואגים להם למזון או תרופות בעת הצורך.
"מיד כשהחלה המלחמה, הצורך בסיוע לקשישים וגלמודים גדל כפליים. רבים מהם מתגוררים בדירות ללא ממ"ד, והם נזקקו לסיוע בהכנת הבית וחדר המדרגות למילוט בעת חירום. למרות האיסור על התקהלויות בעיר אשקלון, קיבלנו אישור מיוחד לפעול עם הנוער במסגרת ההתנדבות וכך המשכנו לעזור ולסייע לתושבים, עד שהמדינה פינתה את מרביתם למלונות ואזורים מוגנים יותר".
הרב נגר מתרגש כשהוא מספר על הקשר האישי והחם שנוצר בין הצעירים והמבוגרים: "גם לאחר שהקשישים פונו מבתיהם, הנערים המשיכו להיות איתם בקשר, לעיתים על בסיס יומי, להתעניין ולהבין האם הם מסודרים היכן שהם שנמצאים, ובעיקר לתת להם תחושה שיש מי שחושב עליהם".
הנוער העובד ומשפץ
עם הימשכות הלחימה, עלה הצורך בסיוע נוסף בדרכים שונות לתושבי העיר. תושבים רבים פנו למוקד העירוני בבקשות שונות הנוגעות למיגון הבתים והגברת תחושת הביטחון האישי. חלקם התלוננו על מקלטים לא תקינים, אחרים ביקשו עצות כיצד לנעול את דלת הממ"ד בצורה הרמטית, או להתקין מנעול כניסה לבניין. מוקד העירייה לא עמד בעומס הפניות, ותושבים רבים נותרו עם חששות ופחד להישאר בבית לא מוגן.
בתוך כך צמח הרעיון לרתום את הנוער של אשקלון, שגם כך חלק מהזמן היו ללא מסגרת לימודים מסודרת, לביצוע משימות קלות של שיפוץ ותיקון. "בשיתוף פעולה עם מוקד העירייה", משחזר הרב נגר בשטף, "התחלנו למפות את הצרכים השונים והבקשות שהגיעו. לפרויקט המיוחד נרתם קבלן שיפוצים, חב"דניק מרעננה ושמו איתי ברמן, שהביא את ניסיונו העשיר בשיפוץ בתים, ויחד עם העירייה והקבלן הוקם מיזם מיוחד בשם 'שח"ק' – שיפוצי חירום קלים. פרסמתי בין הצעירים על הפרויקט, ונערים רבים נרשמו. הנערים עוברים הכשרה מיוחדת, קצרה אך מקצועית, ותוך כדי כבר יוצאים לבתים ומתקנים את הדרוש, והכל ללא עלות כמובן".
מדהים איך שנכנסתם לתמונה בצורה טבעית כל כך. עם המרץ והיוזמה שלכם, תוך כדי העבודה ודאי נתקלתם בעוד צרכים של התושבים בעיר.
"אכן", מאשר הרב נגר, "תוך כדי הפעלת הפרויקט נחשפנו לקושי נוסף של תושבי העיר. במקרה של פגיעה בבניין חלילה, בתים רבים ניזוקו והתושבים היו צריכים להתפנות למקום מגורים חלופי. משפחות שלמות נאלצו לארוז במהירות כמה בגדים וחפצים אישיים, ולעבור דירה בן יום או בן לילה. משפחות רבות השאירו מאחוריהן בית עמוס בחפצים, חלקם אף יקרי ערך, ולא היה מי שידאג לסדר ולטפל בזה. זמן רב אורך עד שהרשויות יבואו לראות ולהעריך את הנזק, ובינתיים הדירה עומדת הרוסה ופרוצה, והמשפחה שעברה למקום אחר אינה מוצאת זמן ויכולת לסדר אותה, לפנות את המזון שבמקרר ולנקות את האשפה שהצטברה. גם במקרים הללו גויסו הנערים והנערות שלנו, לסדר את הבית, לאחסן את החפצים היקרים, ולשוות לבית מראה מיטבי. בכך יכולנו להקל על לבה של המשפחה, ולדאוג שלפחות כשיחזרו הביתה לא ייפגשו במראות לא נעימים".
הרב נגר מתאר מקרה מיוחד של השגחה פרטית: "באחד הימים נפל טיל בסמוך לבית בעיר, שנפגע קשות מההדף. המוקד שלנו קיבל בקשה מהמשפחה לבוא ולסייע בסידור וניקיון הבית. הנערים הגיעו לבית המשפחה, ופגשו שם אמא עם שני ילדים קטנים. הם סייעו בניקיון הבית והשבת הסדר לקדמותו, ותוך כדי העבודה הגיע הביתה בן המשפחה הגדול, המשרת כעת בצבא. מתברר שהוא שמע על המקרה מאמא שלו ובא לסייע לה. בכניסה לבית הוא פגש את הנערים, שלבשו וסט צהוב עם סמל הפרויקט ולוגו 'חב"ד לנוער', והוא סיפר להם בהתרגשות כי לפני כמה שנים, כנער, הוא היה מתנדב במועדון החסד של חב"ד לנוער באשקלון, וכעת הוא רואה שגלגל החסד הגיע עד לפתח ביתו…
"מבחינתי", מתאר הרב נגר, "זו הייתה סגירת מעגל מרגשת, כאשר נער שעסק בהתנדבות בארגון שלנו זוכה לקבל מאיתנו בחזרה עזרה וסיוע בעת צרה".
הצעירים בראש
אני באמת מנסה להבין. תמיד שמענו על הנוער של היום כל מיני מילים לא מחמיאות, כמו 'דור המסכים' ועוד שלל ביטויים הקשורים להפרעות קשב וריכוז. איך אתם מחוללים את הנס הזה? באמת ניתן לרתום את הנוער של היום, לצאת ממקום הנוחות שלהם ולללכת להתנדב?
"מההיכרות האישית שלי", מדייק אותי הרב נגר, "למרות כל הסחות הדעת והאתגרים הקיימים היום, הנוער של היום מחפש משמעות. הוא רוצה ללמוד, להכיר, להיות אקטיבי, ולעשות פעולות אפקטיביות כדי לשנות מציאות. הצעירים מחפשים את הערך המוסף, והם רוצים גם להשפיע ולא רק להיות מושפעים מהסביבה.
"אני לא מכחיש שזה מאתגר לרתום את הנערים לבוא ולהתנדב, ולא תמיד זה בא להם בקלות. אבל אחרי שנוצרת בינינו ההיכרות, והם מתחילים לבוא לשיעורים ולפעילויות, הם מבינים את החשיבות שבדבר. אני רואה על הנערים שלאחר שעה שבועית של התנדבות הם חוזרים מאושרים ושמחים, כאילו סיימו עכשיו שעה של בילוי וכיף. כאשר הם משפיעים על הסביבה, זה משפיע גם עליהם בעצמם להיות טובים יותר ושמחים יותר.
"היום, בעקבות המלחמה, כולם זוכים לראות ולהכיר את הנוער המופלא שגדל בארץ. שנים דיברו על דור מפונק שספון במסכים, אבל ברגע של קריאה כולם התייצבו. כך החיילים בסדיר, כמו גם אנשי המילואים, מתנדבים במד"א ובכוחות ההצלה. זה דור שיודע לתת מעצמו, גם אם לעיתים זה לא נראה כך. באופן אישי אני יכול לציין את בוגרי חב"ד לנוער באשקלון. צעירים רבים שבגילאי התיכון השתתפו בפעילויות הנוער שלנו, משרתים היום ביחידות מיוחדות ולוחמים בחזית".
לצדה של הלוחמת
גיוס המילואים הנרחב בימיה הראשונים של המלחמה, היה הגדול בתולדות המדינה. כשלוש מאות אלף אנשי מילואים נקראו לדגל, כשרבים מהם הותירו מאחור משפחה, אישה וילדים. מזה ארבעה חודשים שאלפים רבים של משרתים נמצאים עדיין בשדה הקרב ולוחמים את מלחמת ישראל.
אחיו של הרב נגר נקרא למילואים בשמחת תורה, ובאותו היום כבר ירד להילחם בעוטף עזה. במשך שבועות רבים הוא שהה בחזית, מנותק קשר מהבית ורחוק מהמשפחה. בעורף, בבית, נשארה אשתו עם ארבעת ילדיהם, ונלחמה על שגרת החיים. לדאוג לילדים, לכבס ולבשל, לסדר ולנקות, וכמובן, להמשיך בעבודתה כעובדת סוציאלית.
"נחשפתי באותו זמן לקושי העצום של גיסתי", מספרת השליחה הרבנית חיה נגר,"והבנתי שאנחנו צריכים לעשות מעשה. לא ייתכן שמשפחות שלמות נותרות ללא אבא מתפקד בבית, והאמא נשארת לבדה להילחם על חינוך הילדים, להרגיע אותם מפחדי מהמלחמה או כאשר הם נתקפים בגעגועים עזים לאבא".
בני הזוג נגר החליטו להקים פרויקט עזר מיוחד לנשות המילואימניקים, הלוחמות שבעורף. הם החליטו לסייע גם לאימהות וגם לילדים, וכמו שהם עושים תמיד – גם המיזם הזה נעשה בהשקעה מיוחדת.
"התחלנו לאתר סביבנו את המשפחות שצריכות סיוע, ובמקביל לחפש נערות מתנדבות שיבואו לבתים. המטרה של הסיוע היא לא רק למלא שעתיים של בייביסטר לילדים כדי לתת לאמא מנוחה – שזה דבר חשוב בפני עצמו – אלא גם להעניק לילדים ערך מוסף וחוויה. בכל מפגש המתנדבות מקיימות סדנה ייחודית עם הילדים. במפגש אחד הם עשו עם הילדים לוח השראה, באמצעותו הילדים יוצרים משפטי השראה באווירת התקופה, מקשטים ותולים אותם. במפגש נוסף נהנו הילדים מסדנת שוקולד, ובמפגש אחר נערך טקס הפרשת חלה מרגש.
"במפגש הראשוני אנחנו מביאים לאימא מארז מפנק של מוצרי טיפוח ושוקולדים, ובין לבין אנחנו מסייעים בכל מה שהיא צריכה. כמובן, בשעות בהן המתנדבת נמצאת עם הילדים, האימהות יכולות לצאת מהבית ולהתרענן".
"באחד הימים", מתארת הרבנית נגר בסיפור חי מהשטח את האתגר של נשות הלוחמים, "צלצלה אלי אשת לוחם, אמא לשלושה ילדים קטנים, וביקשה שנשלח אליה מתנדבת שתעזור לה עם הילדים. מתברר שהיא כבר לא חשה בטוב מספר ימים, וללא סיוע מיידי הבית עלול לקרוס… כאשר המתנדבות הגיעו אליה הביתה, הם מצאו שלט על דלת הבית: 'כאן גרה אשת מגויס, נא לא לדפוק על הדלת'…
"אנחנו נמצאים בארץ במצב בלתי ניתן לעיכול, ומתפקידנו לתת כוחות לאנשים והנשים שמקריבים מעצמם את הדבר החשוב ביותר. אותה אישה סיפרה לי כי באחד הימים היא יצאה מהבית וראתה בכניסה לבניין איש צבא. באותם רגעים היא דמיינה את הגרוע מכל והתחילה לרעוד, עד שהוא הרגיע אותה ואמר לה שהכל בסדר והוא לא בא חלילה עם בשורות…
"אישה נוספת פנתה אלינו ושאלה אם נוכל לשלוח אליה מתנדבות שיסייעו עם הילדים. תוך כדי השיחה היא שיתפה כי בעלה הלוחם נמצא כרגע בבית, ובעוד מספר ימים ישוב לחזית. שאלתי אותה אם היא מעדיפה שמתנדבת תבוא עכשיו – כאשר בעלה בבית – או שיהיה צורך בכך לאחר שיחזור לבסיס. היא ענתה לי: גם כשהוא כאן, יש לי התמודדות. כאשר אנשי מילואים חוזרים משדה הקרב, הם עדיין לא מתפקדים בבית. הם חוזרים עייפים ומותשים, לאחר שנחשפו למראות קשים, ואני צריכה להיות שם גם בשבילם…
"בשבועיים הראשונים של הפרויקט ליווינו ארבע משפחות של מילואימניקים, והיום משתתפות בו 50 משפחות ולמעלה מ-100 מתנדבות. אלו מגיעות אל הבתים מדי שבוע, ומביאות קצת רוגע ושמחה לנשות המילואימניקים – הלוחמות.
"לא לחינם קראנו לפרויקט שלנו – 'הלוחמת'. זו לא גוזמה אלא תיאור פשטני של המציאות", מסיימים בני הזוג נגר את השיחה המיוחדת. "הנשים שנשארות בבית עם הילדים, הן לוחמות לא פחות מאלו שלוחמים בשדה הקרב. הן אלו שנותנות את הכוח ללוחמים, ובזכותן ניתן להמשיך ולהילחם במערכה ככל ויידרש. מבחינתנו, הדבר החשוב ביותר הוא שהן יידעו שהמאמץ הכביר שלהן מוערך. כאשר אני מצלצלת לאימהות ואומרת להם שזה שם הפרוייקט – 'הלוחמת', הן מתרגשות ומקבלות כוחות להמשיך ולהילחם – עד לניצחון!
——————————————————————————-
סיפורו של C-teen – ארגון חב"ד לנוער העולמי
הפעילות המיוחדת של חב"ד לנוער מתקיימת על ידי שליחים ייעודיים לתחום הנוער, ובמסגרתה סופגים רבבות צעירים יהודיים בעולם כולו את ערכי היהדות בצורה עכשווית, בשפתם המיוחדת ובגובה עיניהם.
בישראל פועל הארגון, בראשות הרב משה שילת, ביותר משלושים וחמש ערים. השליח והשליחה בכל עיר פועלים בתיכונים הממלכתיים המקומיים בשעות הבוקר, ובשעות אחר הצהריים מארחים במועדון שלהם מאות בני נוער הנוהרים אליו מדי יום.
חלק ניכר מהפעילות עם הנוער בישראל מתמקדת בהתנדבות ותרומה לקהילה. בערים רבות הוקמו במועדוני הצעירים מרכזי התנדבות, משם הם יוצאים לחלוקת מזון לקשישים ברחבי העיר, לבקר חולים ולהושיט יד מסייעת לתושבים.
בני הנוער המשתתפים בפעילות זוכים להשתתף מדי שנה בשורת אירועים עוצמתיים, שבשיאם המעמד הארצי הנערך לפני ראש השנה בבנייני האומה בירושלים, כמו גם במחנות קיץ מושקעים, לרבות פעילות יהודית חווייתית ומרתקת סביב מעגל השנה.
במהלך החורף מתקיים שבתון עולמי בניו-יורק, במהלכו נועדים יחד אלפי בני נוער יהודיים מכל העולם, ובהם משלחת נבחרת של מאות נערים מישראל כולל קבוצה גדולה מסניף חב"ד לנוער אשקלון, נהנים מתכניות מגוונות ושיעורים מרתקים, מכירים חברים יהודיים ממקומות שונים ומתחברים יותר לזהות היהודית שלהם. אחד האירועים המסורתיים מדי שנה בשבתון, הוא מעמד ההבדלה הענק בכיכר הטיימס-סקוור במנהטן. אלפי בני נוער גודשים את הכיכר המפורסמת, ואחרי ההבדלה פוצחים בריקודי שמחה, כשמרקעי הענק הצופים על הכיכר שותפים לחגיגה היהודית הצבעונית.
השנה מתקיימת השבת העולמית של c-teen בשבת זו, פרשת תצווה.
