דניאל כהן המתין באותו בוקר גורלי בתחנת האוטובוס שליד ביתו, כאשר לפתע פילחה את האוויר צווחת 'אללה אכבר'. מעורפו הגיח מחבל ערבי שטוף שנאה ודקר אותו בבטנו. דניאל נפל מתבוסס בדמו, אך למרבה הנס כמה אזרחים התנפלו מיד על המחבל, לכדו אותו והזעיקו מיד אמבולנס שפינה את דניאל למרכז רפואי סמוך. הוא טופל מיד, נותח והתברר שהסכין לא פגעה באיברים חיוניים והוא יצא מכלל סכנת חיים.
אבל הניתוח הביא עמו הפתעה. "דע לך", סיפר לו הרופא, "שבניתוח התגלה גידול ממאיר ליד הכבד. הסרנו אותו מיד. בעצם, האירוע הזה הציל את חייך". התברר שאותו מחבל לא רק שלא גרם לפגיעה בו אלא הציל את חייו.
"ועכשיו השאלה היא", ממשיך מגיד השיעור, ומנופף את אצבעו באוויר בלמדנות, "האם המחבל חייב או פטור? האם נלך אחרי כוונתו או מעשיו?".
אנו נמצאים כעת באולם קטן בבית חב"ד אי שם בארגנטינה. הנאספים הם קבוצה של אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים, שהכיפה שעל ראשם אינה יושבת היטב. רובם ככולם לא למדו תורה מימיהם ולא פתחו דף גמרא מעולם, אבל עתה, בחסות הסיפור על הטרוריסט, הם צוללים עמוק לתוך סוגיית 'דג דגים והעלה עמהם תינוק' במסכת שבת, ואל המחלוקת היסודית שבין רבה ורבא: 'זיל בתר מעשיו או זיל בתר מחשבתו'. הנוכחים נחלקים בדעתם, מתדיינים זה עם זה, ועד מהרה סוערות הרוחות בריתחא דאורייתא.
לשעה אחת הפך האולם קטן בדרום אמריקה לישיבה שבה מתנגחים הלומדים זה בזה בהלכה. ד"ר אדולף קאהן, שבחיי היום יום הוא מרצה בכיר לכלכלה באוניברסיטה המקומית, חולק על סברתו של אלברט קורץ, איש עסקים שפרש לשעה קלה מניהול רשת המרכולים שלו. בלהט הויכוח שניהם נשמעים לרגע כשני תלמידי ישיבה צעירים. בסיום השיעור, יוצאים השניים כמו האחרים ועיניהם בורקות. הם טעמו טעם של לימוד תורה. הטעם מתוק מדבש, ניחוחו משכר וליבם נכבש.
למשוך את המוח והלב
"אתה מבין למה זה כל כך חשוב? אנשים נכנסים לבית חב"ד, סועדים שם סעודת שבת, חוגגים שם את החגים. הם מניחים תפילין. והם באמת עושים צעדים משמעותיים ביותר בהתקרבות ליהדות. אבל כדי לכבוש את האדם כולו אתה צריך להטעים את מוחו ולבו בטעם של תורה. שירגיש מהי מתיקות התורה", כך פותח הרב אפרים מינץ כשהוא בא לספר על המפעל הכביר, אותו הקים לפני כעשרים שנה.
"הרבי מלובביץ', שלאורו אנו הולכים, אמר על כך: משל למה הדבר דומה, לאדם שאתה מנסה להגביה כלפי מעלה. אתה יכול להרים את אצבעותיו, את זרועותיו, אתה יכול להרים את שערות ראשו, אבל הוא עדיין ניצב על הרצפה. אם אתה רוצה להרים אותו, אתה צריך להרים את כולו, מכף רגל ועד ראש. הצעדים שהזכרנו הם רבי משמעות ואי אפשר לזלזל בהם כלל, אבל כדי להרים את האדם עד השמים, עליך להטעים אותו טעם תורה".
המשל הקצר הזה הוא הרעיון העומד מאחורי "מכון רוהר ללימודי יהדות", הידוע יותר בראשי התיבות של שמו: JLI. כנראה המכון ללימודי יהדות הגדול בעולם.
המכון כבר נגע בתודעתם וליבם של יותר מחצי מיליון יהודים בכל רחבי העולם וחולל מהפכה של ממש בכל הקשור להנגשת לימודי יהדות ליהודים בכל קצווי תבל. המכון פועל כחטיבת תכנים תחת 'המרכז לענייני חינוך', מוסד העל של שלוחי חב"ד בעולם כולו, החטיבה החינוכית של תנועת חב"ד-ליובאוויטש שמרכזה בניו-יורק, ארצות הברית, ובשיתוף מרכז חב"ד העולמי. יו"ר החטיבה הוא הרב משה קוטלרסקי, ומהמרכז בניו יורק היא פורשת את מצודתה על העולם כולו.
הרב ישראל לנדא, למשל, הוא מו"צ ושליח חב"ד לדוברי עברית בטורונטו, שם יש קהילה גדולה של ישראלים. הוא מגיע ממשפחת רבנים מפורסמת. אחיו הוא הגאון הרב יצחק אייזיק לנדא, רבה של בני ברק וממלא מקום אביו הגאון הרב משה לנדא. הרב ישראל מנהיג את הקהילה הישראלית המקומית ותחתיו רוחשת פעילות מסועפת, בית כנסת הפעיל יום יום, סעודות שבת ואירועים בחגים, קרן לסיוע כלכלי במקרי חרום, תכניות הכנה לבני ובנות מצווה ועוד. אבל בסופו של דבר, את גולת הכותרת של הפעילות, זו המביאה לשינוי אמיתי ועמוק, הוא רואה בקורסים מעמיקים ליהדות שאותם הוא מעביר במרכז הקהילתי שלו.
"יש לנו למשל קורס הקרוי 'אמנות ההורות'. קורס שמציג את עקרונות ההורות על פי היהדות. אנו מציגים את הגישה היהודית לחינוך ילדים. לא מעט נרשמים לקורס הזה. באמצעות הקורס הזה, אנשים טועמים את טעם היהדות ומכירים את העומקים שלה. בלי זה יש אנשים רבים שלא היו מעוניינים בשיעורי יהדות. אבל כאשר יש קורס עם כותרת שכזו, אנשים מתעניינים".
הקורס אינו שיעור גרידא אלא סדרת שיעורים המלווה בדפי מקורות, בחומרי עזר מרהיבים, דידקטיים ומושקעים המוגשים בשפה ובגישה אקדמית גבוהה מצד אחד ושווה לכל נפש מאידך. "אם הייתי צריך להכין את זה לבדי", אומר הרב לנדא, "ספק אם היה לי הזמן והאמצעים להכין זאת. כמו כל שליח, אני עסוק בעניינים רבים; עלינו לנהל את הקהילה, לטפל בנושאים שוטפים ובנוסף להעניק שיעורי תורה יום יום. אין לרובנו הזמן והפנאי והאמצעים להכין קורס מושקע ומשופע הן במקורות והן באמצעי עזר. וכאן בא לעזרתנו המכון".
המכון כבר הכין וגיבש עשרות רבות של קורסים במגוון נושאים וכותרים המושכים את הלב: כמו "אמנות הנישואין" – על הדרך לשמירת שלום בית, "אמנות ההורות", "הדרך אל האושר" למציאת משמעות החיים, "לוחמה פסיכולוגית – סודות היהדות להתמודדות עם אתגרים פנימיים", "מסע הנשמה – על החיים והמוות", ועוד כותרים לקורסים שכל אחד מהם נמשך על פני מספר חודשים עד שנה. כל קורס כזה המועבר על ידי שליח חב"ד המקומי מושך אליו מאות לומדים, המגלים באמצעותו לראשונה על היהדות.
"הקורסים האלה משני חיים", מעיד הרב לנדא. "אנשים מגלים את האור של היהדות ומתחילים בשל כך להתעניין ביהדות, ולמעשה לא מעטים מהם משנים את חייהם. הגיע אליי זוג מבוגר שהשתתף בקורס על אמנות הנישואין", הוא מספר. "הם הביאו לי זר פרחים והתוודו באוזניי ששלום הבית שלהם קרס מזה שנים. הם החליטו שבינתיים לא ייפרדו עד שיתבגרו ילדיהם, אך בינתיים לא דיברו ביניהם מטוב ועד רע. לאחר שלקחו חלק בקורס, הם טעמו מהי זוגיות אמיתית בראי היהדות. הם מצאו דרך לגשר על הפערים והשלום שב לשרור ביניהם".
"עיקר הכוח של הקורסים", מוסיף הרב לנדא, "הוא שיש אנשים שאם אזמין אותם לשיעור תורה, ספק אם יגיעו. היהדות נתפסת בעיניהם כמשהו שאינו רלוונטי לחיים שלהם. נכון, הם שומרים מסורת, הם שומרים אולי שבת, אבל לא מבינים שיש ליהדות מה לתת וללמד אותם. הם ילכו לקורס מדיטציה וחכמה סינית אבל לא לשיעור ביהדות. ואז אנו מציעים קורס עם שם כמו 'מדעי האושר', ופתאום הם שומעים דברים שמעולם לא שמעו קודם.
"הם לומדים על חז"ל, על הרמב"ם, על הרמב"ן, על דרך הבעל שם טוב, על ענקי הדורות של ההגות היהודית והם מגלים שהיהדות מאוד רלוונטית לחייהם. זה מה שמחולל אצלם את המהפכה".
כל פרט מושקע
סיפורו של המכון ללימודי יהדות החל לפני כעשרים שנה, כפי שמספר הרב מינץ. "באותם ימים החל להתפתח עולם השליחות בממדים עצומים", הוא נזכר, "ברוך השם התרבו שלוחי הרבי שפתחו בתי חב"ד בכל פינה על פני הגלובוס. השלוחים עשו בעבודת הקודש שלהם גדולות ונצורות והעלו את אור היהדות בכל מקום. פתחו בית ליהודים שבו קיימו פעילות ענפה וסייעו לכל פונה בכל עניין גשמי ורוחני כאחד. הם חוללו מהפכה אמיתית אך היו זקוקים להשלמה. אפשר לסייע ליהודי בגשמיות או ברוחניות, אבל לשנות את ליבו אפשר רק עם תורה. הרבי הציב יעד לשלוחים: 'לכבוש את העולם ולעשותו כלי לאלוקות', וזה אפשרי רק עם הפצת תורה.
"פנו אליי בשעתו כדי שאכין קורס תורני עם כותרת שתמשוך את הלבבות. עמלתי עליו והכנתי אותו עם מקורות ואמצעי עזר. הצעתי אותו להרב משה קוטלרסקי, האחראי על מערך השלוחים בעולם במרכז לענייני חינוך. הקורס הוצע תחילה למספר שלוחים, ולאחר שהצליח הוצע לעוד עשרות. ההצלחה הביאה להטמעת הקורסים בעוד מאות בתי חב"ד ולפיתוח עוד עשרות רבות של קורסים".
צריך להבין, מסביר הרב מינץ, לא מדובר רק בהכנת הקורס, מערך השיעור וחומרי העזר שכל פרט בהם מחושב היטב, אלא בהכנת כל הנלווה אליו. את מוסר את השיעור יש להכשיר לכך שידע כיצד להגיש את החומר. כל מי שמעוניין להשתתף בהעברת קורס ולהקים בבית חב"ד שבניהולו סניף של המכון, עליו ללמוד כיצד לשווק את הקורס וכיצד להרצות את הדברים כראוי, איך להתמודד עם שאלות וכיצד לפתח את הקשר עם התלמידים. בכל קורס שפותח מושקעים מחשבה ומאמצים רבים עד שהוא יוצא לדרך.
"יש אצלנו כולל אברכים", מספר הרב דב רבינוביץ, ממנהלי המכון, "העמלים על כל נושא שנבחר לקורס כדי להכין את המקורות לסוגיא. אך תחילה, לקראת גיבוש כל קורס, השאלה הראשונה שדנים עליה היא מה היעד של הקורס. במילים אחרות, מהי נקודת המוצא של הלומד ולאן אנו רוצים להוביל אותו".
כלומר? יש לך דוגמה?
"נניח והנושא הוא 'הדרך אל האושר'. אנו יודעים שהאדם שלפנינו יכול להגיע מכל מיני כיוונים, הרחק מרוח מהיהדות, אבל אנו רוצים להביא אותו לתובנה היהודית. למשל, במקרה הזה, העיקרון שאנו מנסים להנחיל הוא שלא האושר הוא זה שמעניק משמעות לחיים, אלא המשמעות שיש לאדם בחיים והמימוש שלה הוא הדבר שמביא את האושר לאדם. במילים אחרות, אדם צריך למצוא את המשמעות הפנימית והרוחנית של חייו, וזה מה שימלא אותו באושר".
מהו הקורס הפופולרי ביותר?
"הקורס הזה, 'הדרך אל האושר', הוא מהקורסים הכי פופולריים שלנו והוא מושך מאות תלמידים כל שנה, אבל גם הקורסים על נישואין והורות מאוד מבוקשים. גם שם ישבנו תחילה וחשבו מהו היעד והמטרה של הקורסים. לאן אנו רוצים שאדם יגיע בסיום הקורס, כיצד זה יעשיר אותו וישנה את נקודת המבט שלו, כך שהוא ירכוש נקודת מבט יהודית הנסמכת על העושר של אוצר הספרים היהודי. אנו בונים את זה באופן שכל יהודי, ללא קשר לרקע או לשיוך שלו, יוכל ללמוד תורה. אנו עושים שימוש בטכניקות פדגוגיות מתקדמות, במולטימדיה ובמגוון גישות כדי שזה יהיה נגיש לכל. עמל על כך צוות ענק בן 60 עובדים".
ההכנה של הקורס והמקורות התורניים היא רק חלק מהעניין. המכון מפעיל צוות של מומחי ניסוח ומתודיקה כדי להציג את הדברים באופן השווה לכל נפש מבלי לאבד הרמה הגבוהה של הדברים. "בנוסף", אומר הרב מינץ, "אנו מעסיקים את מיטב אנשי השיווק והפרסום כדי לעשות את הקורסים שלנו כמה שיותר מוכרים ומבוקשים. אנו מאמינים, כפי שלימד הרבי, שכל כלי בעולמנו לא נוצר אלא כדי לעשות בו שימוש של קודש. כך גם כלי הפרסום והשיווק נוצרו כדי לסייע בהפצת תורה. אנו מעסיקים אנשים ממיטב חברות הפרסום והשיווק בניו יורק לשם כך".
לעתים קרובות, השיווק הוא חלק מהותי מכוח המשיכה של הקורס, כפי שמספר הרב רבינוביץ. "יש לנו קורס שהנושא שלו הוא החיים לאחר המוות, ומשמעות המוות במחזור החיים. שילבנו בקורס את הסיפור המיוחס לנגיד אדוארד רייכמן, לפיו כאשר הלך לעולמו הוא השאיר אחריו ירושה של מיליארד דולר ושתי צוואות. הוא ביקש שאת הצוואה הראשונה יפתחו מיד עם פטירתו, ואת השנייה יפתחו רק לאחר שלושים יום לקבורתו.
"בצוואה הראשונה הוא ביקש בקשות שונות בנוגע לקבורתו. בין ההנחיות שכתב בצוואה הייתה בקשה שייטמן עם זוג גרביים מסוים להן רחש חיבה. ואכן ילדיו מיהרו להביא את הגרביים לחברה קדישא וביקשו לקוברו עמהן. אך בחברה קדישא סירבו לבקשה, כי הדבר מנוגד להלכה. גם לא עזר כשפנו לעניין לבית הדין, ורייכמן נקבר ללא הגרביים האהובות שלו.
"מיד לאחר ה'שלושים' נפתחה הצוואה השנייה, ונאמר בה: בוודאי קברתם אותי ללא הגרביים שלי. וזאת כדי שתלמדו שלאדם יכול להיות מיליארד דולר, אבל בסוף הוא לא יכול לקחת עמו לקבר אפילו זוג גרביים…
"הסיפור הזה שולב בקורס כמשל מוביל לערך החיים. העניין הוא שכאשר שיווקנו את הקורס שלחנו לכל אחד מהמתעניינים הפוטנציאליים עלון על הקורס שאליו היתה מצורפת גרב, כגימיק פרסומי. תוכל לשער בעצמך איזה הד נוצר מכך".
אקדמיה רפואית תורנית
מגוון הקורסים ועושרם הלך והתפתח עם השנים. פותח קורס על אתיקה רפואית, המוכר על ידי Ama – ארגון הרפואה האמריקאי והגוף ללימודי המשך לרופאים בארצות הברית. "לפי החוק" מסביר הרב מינץ, "רופא חייב להתעדכן בלימודי רפואה כדי לשמור על הרישיון שלו. לשם כך הגוף הזה מעניק אישורים לקורסים המעניקים נקודות אקדמיות לרופאים. אחד הנושאים שבו רופא יכול להשתלם בו הוא תחום האתיקה הרפואית, לפיכך יצרנו את הקורס הזה הדן באתיקה רפואית על פי היהדות.
"הקורס אושר וזכה לרמת האישור הגבוהה ביותר. כך רופא מבוסטון או מיאמי שמעולם לא היה חולם להכניס את אפו לבית מדרש, יושב לו בקורס מקצועי ולומד את שיטת הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך בעניין קביעת רגע המוות, או שיטת בעל 'שבט הלוי' בהיתר השתלת איברים. הוא לומד עניינים הלכתיים מובהקים, כשהכל תחת המותג של אתיקה רפואית ובאישור גופי הרפואה החשובים בעולם.
"אותו דבר עשינו בקורס מיוחד בתורת הנפש על פי היהדות, שנועד לפסיכולוגים ופסיכיאטרים, תעשייה הנשלטת על ידי יהודים רבים, וכך גם בקורס שנועד למשפטנים ועורכי דין, הדן בנושא המשפט על פי התורה".
אתם מצליחים להגיש את הנושאים התורניים בשפה אקדמית כלל-מערבית? זה לא פשוט לשלב עמקות של תורה שיסודה בבית המדרש עם שפה אקדמית זרה.
"זה אכן לא קל. זה אתגר. רבים מהיהודים שהתרחקו לצערנו מתייחסים ליהדות כאל משהו שמכבדים אבל מרחוק. בלי שזה נראה להם רלוונטי לחייהם. הם חושבים שהעיתון 'וול סטריט ז'ורנאל' רלוונטי לחייהם; שספר הדרכה רב-מכר רלוונטי להם; אבל היהדות לא. אנו מלמדים אותם שלא כך הדבר, ולתורה יש רלוונטיות עצומה לחייהם.
"אנו מלמדים את חידושיו של הנימוקי יוסף ואת מעמקיו של הכסף משנה, אבל כל זה מולבש בשפה אקדמית מתאימה המנוסחת על ידי אנשי מקצוע שאנו מעסיקים. 'הקול קול יעקב', זה קול התורה, אבל הוא מולבש בבגדים של עשיו. והתוצאות מדהימות. יושבים אנשים שהקשר שלהם עם היהדות התחיל והסתיים בבר מצווה שלהם, ועכשיו הם מפלפלים בהלכות וחידושי תורה. הם נוכחים לדעת שדברי התורה מעשירים את חייהם. ערכנו גם קורס בנושאים שונים ומעניינים בהלכה: 'דילמות בהלכה' או 'אתיקה תלמודית'. גם הקורסים הללו משכו אליהם אנשים שבלעדיהם לא היו מגיעים ללימוד תורה.
"הגמרא במסכת שבת מספרת", מוסיף הרב מינץ, "על משה רבנו שעלה למרום בעת מתן תורה. המלאכים התפלאו, מה לילוד אשה בינינו? אמר להם הקדוש ברוך הוא שמטרת בואו לשמים כדי לקבל את התורה ולמוסרה לעם ישראל. אמרו לפניו המלאכים: חמודה גנוזה, שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? 'מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים'. ענה להם משה רבינו: כתוב בעשרת הדברות, לֹא יִהְיֶה לְךָ אלוקים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. האם בין עמים אתם שרויים שעובדים עבודת גלולים? יש בהם איסור שבועת שקר, כלום משא ומתן יש ביניכם? כתוב: לֹא תִּֿרְצָח, לֹא תִּֿנְאָף, לֹא תִּֿגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו.
"המדרש הזה נוגע ישירות במפעל הגדול שהקמנו. לגבי רוב עם ישראל, התורה היא חמדה גנוזה. הם לא יודעים איזה אוצר בלום ממתין להם ואין להם גישה אליו. היא גנוזה בבתי המדרש, אבל עלינו להביא אותה מהגניזה לעם ישראל, גם לאלה ששקועים בעולם החולין ורחוקים ממנה. זו חובתנו".
200 קורסים, 11 שפות
מערך הקורסים הענק של המכון משגשג, עם קרוב למאתיים קורסים בלא פחות מ-11 שפות, כולל רוסית, עברית, גרמנית, טורקית, יוונית, פורטוגזית ואפילו כתב ברייל לעיוורים. הקורסים מוצעים על בבתי חב"ד על פני הגלובוס כולו, עם יותר מ-2500 מגידי שיעורים. כחצי מיליון איש השתתפו עד היום במגוון הקורסים והפעילויות.
השופט אלווין וייס, שופט בדימוס בבית המשפט העליון בניו ג'רזי שהשתתף בקורס על המשפט היהודי, כתב דברי שבח עליו. "בין אם אנו שופטים, בין אם אנו אנשים מהשורה, לעתים קרובות אנו נאבקים לעשות את מה שצודק ונכון. לא תמיד אנו בטוחים בהחלטה הנכונה. למידה מהכתבים הגדולים של הדורות, כמו התלמוד, ובקורסים של המכון, משפרת את החשיבה שלנו ומסייעת לכולנו לעשות שיפוט נכון יותר. הקורסים הללו מומלצים לכל אחד".
כבר מתחילת הדרך, מי שגילה עניין במכון ותמך בו הוא מר יקותיאל יהודה (ג'ורג') רוהר שהעניק את שמו למכון, כפי שמספר הרב מינץ. "כשניגשתי אליו בתחילת הדרך בסיוע הרב משה קוטלרסקי, הצגנו לפניו קורס אחד. הוא מאוד התלהב ומאז הוא מעורב עמוקות בפיתוח המכון ותומך בו. למרבה העניין, כיום הזה הוא עצמו גם מגיד שיעור באחד הקורסים שלנו".
מאז אותן שנים ארסנל תכניות הקורס הלך והתרחב. כזו היא, למשל, 'חבורת ראש חודש' המהווה כנס לימודים בכל ראש חודש שנועד לנשים. זוהי למעשה יוזמה עולמית שמטרתה לשנות את חייהן של נשים יהודיות, משפחותיהן והקהילות שלהן באמצעות חוויה יהודית משותפת. או תוכנית 'שיעור לנוער', תוכנית יהודית לתלמידי תיכון ובני נוער שנועדה לעודדם לשלב מחשבה ותורה בחיי היומיום שלהם.
לחילופין, ישנו פרויקט 'חכמת סיני' שפועל בקמפוסים של האוניברסיטאות השונות בשיתוף תכנית הקמפוס העולמי של חב"ד, ונועד לסטודנטים כדי ללמדם יהדות. "כמעט כל יום", מספר הרב רבינוביץ, "אנו מקבלים תגובות מסטודנטים מרחבי ארה"ב המספרים כיצד השיעורים הללו משנים את חייהם. ישנם סטודנטים רבים שהחלו לשמור שבת ויהדות בשל הקורסים הללו".
אחד הסיפורים האחרונים מגיע משליח חב"ד באחת האוניברסיטאות במיאמי, הרב נפתלי גרינברג: "אחד הסטודנטים ששמו זקס, בן לזוג רופאים ממשפחה רפורמית, עמד להינשא לגויה רח"ל. לאחר שהשתתף בשיעורים שלנו הוא התחיל להתחבט בנושא. הוא פנה להוריו ושאל אותם: האם תתנגדו שאנשא לגויה? הללו אמרו לו: ודאי, איננו רוצים שתעשה זאת. הוא התפלא, למה לא אמרתם לי? והם הסבירו שכך חשו מהרגע הראשון, אבל היו משוכנעים שלא ירצה לשמוע, ולכן העדיפו לא לומר לו מאומה ולכאוב בשקט בינם לבין עצמם. בסופו של דבר הוא ביטל את האירוסין הללו, ובעקבותיו גם אחיו ביטל את אירוסיו עם ידידתו הגויה גם היא. האם מאוד התרגשה מכך, היא התקשרה אל הרב גרינברג בתודה ואמרה לו: כל חיינו אנו משלמים דמי חבר לקהילה הרפורמית כדי להיות קשורים ליהדות, אבל שום דבר לא סייע כמו ביקור אחד בבית חב"ד. היא ובעלה הצטרפו גם הם לתוכניות של חב"ד והתקרבו. כיום אותו בחור צעיר התקרב מאוד, שינה לחלוטין את חייו, והוא מוסר בעצמו שיעורים בספר התניא בקמפוס שבו למד".
עוד ברשימת התוכניות של המכון: 'השיעור שלי', שנועד למתקדמים ולמי שכבר הכיר את עומקי התורה ויכול עתה ללמוד גמרא כסדר תוך שימוש במתודולוגיה הפדגוגית של המכון. כזו היא גם תוכנית 'ג'ואיש ריטריט', גרסה מודרנית של ירחי כלה, המציעה חמישה ימים של נופש במלון יוקרה תוך מפגש עם רבנים ומלומדים. המשתתפים לומדים תורה ויהדות, תוך שהם נהנים מאירוח ממדרגה ראשונה ברמת 5 כוכבים.
תכנית נוספת, 'הארץ והרוח', מציעה ביקור לקהילות בחו"ל בארץ ישראל. אך המשתתפים לא רק רואים את נופי הארץ, אלא לומדים על המקומות שבהם הם מבקרים, ולוכדים טעימה מנשמת הארץ הקדושה בליווי הסברים חדורי חום ורוח חסידית.
כל המשפחה חזרה
כיצד פעלתם בימי הקורונה כאשר נאסרו מפגשים פרונטליים? חלה ירידה בהשתתפות בשיעורים?
הרב מינץ: "למעשה אין ספק שכדי להשפיע צריך להיפגש. ללמוד אפשר גם מרחוק דרך הטלפון, אבל כדי לשנות אדם ולהשפיע – חייבים להיפגש. חייבים ליצור קשר אישי בלתי אמצעי. לכן אנו מעדיפים קורסים פרונטליים. בימי הקורונה לא הייתה ברירה ועשינו שימוש בכלים של למידה באמצעות הזום. למדנו גם כאן כיצד גם זה לא נברא אלא כדי שבסופו של דבר יהיה אפשר להפיץ תורה ולהגדילה. למעשה מאז עלינו בעשרים אחוזים של משתתפים בשיעורים, והפצת התורה אף הלכה והתגברה".
"אין זה קל לבוא ולמשוך אנשים רחוקים ללמוד תורה", ממשיך ומעיד הרב לנדא. "אבל ברגע שהצגתי קורס שנועד ללמד פסיכולוגיה יהודית, היה לי רישום חסר תקדים. קרוב לשמונים תלמידים נרשמו. באמצעות הקורסים הם נוכחים לדעת כיצד היהדות גוברת על המדע, כיצד ביהדות יש יחס לזכויות הילד, דבר שנשמע מודרני מאוד ובעולם העתיק כביכול לא היה קיים, אך ביהדות יש לכך יחס נרחב. יש לנו קורס אודות אגדות התלמוד המלמד איך להתייחס לגמרא ואיזו עמקות יש בה. אנו לומדים למשל מהר"ל, וקשה לחשוב כיצד ללא הקורס הזה אנשים היו נחשפים לזה".
כך גם מספר הרב מאיר קפלן, השליח בוונקובר שבקנדה: "בשל הקורונה ערכנו שיעורים דרך הרשת. בעקבות זאת הייתה עלייה בהשתתפות של אנשים המתגוררים באזורים מרוחקים. הייתה אשה אחת שהתגוררה בעיירה מרוחקת במרחק שעות רבות של נסיעה מאיתנו, ובזכות היכולת להשתתף דרך הרשת היא הצטרפה לשיעורים. היה זה לאחר שנים רבות שלא ידעה מהי יהדות. גם בעלה הצטרף לקורס, ודרך הקורס לא רק היא התקרבה ליהדות אלא כל משפחתה.
"היא אמרה לנו: 'אנו גרים בעיירה בה כולם נוצרים. לא ידעתי דבר על יהדות ותקפו אותי תמיד על האמונה שלי בלי שידעתי דבר עליה. עכשיו בזכות הקורסים והשיעורים אני יודעת מהי יהדות'. לאחר זמן מה, בעלה שהיה חולה מאוד, לקה בקורונה והלך לעולמו. ערכנו לו הלוויה והוא זכה להגיע לקבר ישראל. אלמלא ההשתתפות הפעילה של זוגתו בשיעורים, ספק אם היה זה קורה. עד היום אנו בקשר עם משפחה זו. כי לא יידח ממנו נידח".
ללמוד את כל התורה
עוד אחד מהשלוחים שמציין לשבח את התכניות הוא הרב יוסף לוין, השליח לפואלו אלטו, במרכז עמק הסיליקון בקליפורניה. הרב לוין הקים חמישה מרכזי חב"ד באזור סאוט ביי וכן מספר מרכזי חינוך. אחד מהם הוא ה'תורה אקדמי' ללימודי יהדות, בו הוא מלמד את הקורסים של המכון. אגב, כל הקורסים, כמו בכל מקום אחר, כרוכים בתשלום מסוים מצד התלמידים. זאת על מנת שהלומדים יעריכו את הקורסים ולא יתייחסו אליהם כמובנים מאליהם.
"ההצלחה של הקורסים הללו כבירה", הוא אומר, "אנו מלמדים כעת על נושאים של אתיקה רפואית על פי היהדות. יש לנו שבעים סטודנטים שלומדים הלכה. הם מתעמקים בדברי ה'ציץ אליעזר' ושו"תים אחרים. כל קורס כזה מביא עוד עשרות אנשים נוספים. לאחר מכן נוצר גיבוש חברים, הם באים לאירועים ונוצר קשר הדוק עימם ובין הלומדים עצמם. כל שיעור כזה זה עולם שלם.
"לאחרונה", ממשיך הרב לוין ומספר, "ניגש אליי אחד הסטודנטים שסיים קורס וביקש ממני לקבוע איתו חברותא. כך הוא אמר לי: 'מעולם לא למדתי תורה עד כה, עכשיו הבנתי מה הפסדתי. אחרי שטעמתי קצת, אני רוצה עכשיו ללמוד את כל התורה'. בלי הקורס שמגיע מוכן וההכשרה הנלווית אליה, אינני יודע כיצד היינו מצליחים. אבל עתה אנו מצליחים להקים מרכז שלם של לימודים המבוסס על הקורסים הללו".
אצל הרב לוין, הקורס הפופולרי ביותר הוא 'מדעי האושר' ובנוסף גם קורס 'העל טבעי לפי היהדות' – על משמעות החלומות, קיומם של מלאכים, שדים וכוח עין הרע ועוד נושאים על פי הקבלה. "יש בקורס גם שילוב של הלכה מעשית. למשל בשאלה, איך להתייחס לאסטרולוגיה", הוא אומר. "לומדים למשל כיצד לפי ההלכה יש שיטות שאסור לעסוק באסטרולוגיה, כך שבסופו של דבר זה לא רק לימוד תיאורטי".
אחד הפרויקטים האחרונים של המכון הוא ספר אלבומי בשם 'ספר הידע היהודי' – אנציקלופדיה על היהדות. זהו כרך בן קרוב לחמש מאות עמודים בפורמט מרהיב, המציג את ערכי היהדות במגוון אמצעים, והוא כולל מושגים מהתורה, מהגמרא, ומעולם ההלכה והמנהג. הספר המפואר והמושקע יצא לאור אחרי מסע ארוך בן שבע שנים. "כל פרט בספר, כל ערך בספר", אומר הרב מינץ, "נכתב לאחר מחשבה רבה ומעמיקה. השקענו בספר למעלה ממיליון דולר כדי להוציא לאור את חמדת היהדות בכלי מפואר. לאחר הכתיבה הראשונית, שכרנו צוות גרפיקאים שהשקיע רבות בליווי המדיה, הצילומים והתמונות הייחודיות בספר.
"הספר זוכה להצלחה עצומה. הענקנו אותו, למשל, לשגריר ישראל באו"ם. הוא מאוד התלהב והחליט לרכוש כמות גדולה של עותקים ולהעניק לכל השגרירים של כל מדינות העולם היושבים באו"ם. זהו ספר מהסוג שאדם יהיה גאה לשים אותו על שולחן הסלון שלו ולעיין בו, וכך גם כל אורח שיגיע ימהר גם הוא לעיין בו".
התוכניות הנוספות רבות. הבקשות לקורסים ויוזמות נוספות הולכות ונערמות במשרדי המכון, כאשר המטרה היא אחת: לכבוש את העולם, כל פינה שלו, באמצעות אור התורה.
