בלוח המודעות של ישיבת 'אש קודש' ברמת גן, אין כמעט רמז לכך כי רגלינו עומדות בישיבה לבעלי תשובה שחלקם רק בצעדיהם הראשונים בדרך התורה. לוח השיעורים אומר בבירור: גמרא עיון בבוקר, בקיאות אחר הצהריים, הלכה וחסידות בשעות הערב.
רשימת הרבנים והר"מים של הישיבה תורמת גם היא להבנת ייחודו של המקום, החל מרב חרדי ליטאי (במקור, קיבוצניק מפלמחים) שמלמד גמרא, רב בוגר 'מרכז הרב' מרכז את תכנית העיון ומלמד תורת הרב קוק, רב נוסף חסיד ויז'ניץ שמלמד הלכה וגמרא. רב נוסף מלמד קבלה בשיטת אשלג, ועוד.
באופן כמעט בלתי מוסבר, בלב לבו של רחוב ביאליק ברמת גן – בין מתחם הבורסה והקניון הגדול – צומחת בשנים האחרונות קהילה ייחודית של בעלי תשובה, כאלו שבהעדר גרעין תורני באזור מגוריהם – הקימו דגם ייחודי של אחד כזה לעצמם.
אחרי עשר שנות פעילות, בקהילת 'נהורא' סופרים כמעט חמישים משפחות, בהרכבים ושלבים כאלה ואחרים בתהליך התשובה. באופן חסר תקדים, רובם נשארו לגור ולעבוד בדיוק באותו מקום שבו היו לפני תחילת ההתקרבות, אבל גם החליטו לקחת פסק זמן מהמרוץ, כדי להעמיק בלימוד תורה.
בשונה מגרעינים תורניים אחרים שפועלים בערי גוש דן, המורכבים בעיקר ממשפחות דתיות שהגיעו מבחוץ, ומעבירים פעילות קירוב במסגרות שונות, הרי שכאן כל פעולות הקירוב – תכניות לימוד לסטודנטים, פעילות חינוכית, דוכני הפצות ועבודה קהילתית – סובבות סביב בית מדרש פעיל של בעלי תשובה, המהווה מרכז קהילתי חם ותוסס של תורה לאורך כל השבוע.
ליבת הכור התוסס נעוצה בבית המדרש 'אש קודש', שנקרא על שמו של שמאי אלעזר לייבוביץ הי"ד. "תורת החסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט ותורת הרב קוק היא הזורמת בעורקינו. מעבר לשילוב ביניהן, אנחנו משתדלים ליצור מגוון רחב שבעלי תשובה זקוקים לו – גיוון שמאפשר להם להתחבר לכל סגנון ולטעום מכל המקורות", אומר ראש הישיבה, הרב יובל בר נתן (41), יליד אנטוורפן שבבלגיה שעלה ארצה לפני כשני עשורים. "כשיש בית מדרש שמהווה לב חי ופועם לאורך כל השבוע, ממילא אנשים מתקדמים יותר מהר, והגיוון מסייע לחמם את כל סוגי המעגלים שסביב בית המדרש".
כבר בהיותו תלמיד בישיבת בית אל, הוא חיפש היכן אפשר לעסוק בפעילות של קירוב והפצות. הישיבה הראשונה שהוקמה באותם ימים בגוש דן, ישיבת ההסדר ברמת גן, הייתה היעד הטבעי.
"הרב יהושע תקע יתד של תורה בגוש דן ושם בישיבה דגש על פיתוח ענין עבודת ה', דבר שחולל מהפך בתוך הציבור הדתי הרב טאוב ואני, שהגענו כתלמידים לישיבה בשנותיה הראשונות קצת אשמים בכך שפיתחנו את ענין הקירוב "הוא מחייך" ובהמשך ברכתו של הרב יהושע החלטנו ללכת למרכז העיר שהיה ממש שממה רוחנית"
כשהוא מדבר על שממה רוחנית, הוא מתכוון לבתי הכנסת הרבים שנסגרו זה מכבר על בריח מחוסר מתפללים, או על העובדה שגן הילדים הדתי האחרון, חדל לפעול שנים רבות קודם לכן.
קהילה חסידית אותנטית בקצב משלה
טאוב ובר נתן החליטו לא לפעול רק במסגרת נקודתית כגון מרכז לשיעורי ערב או דוכני תפילין, אלא להקים בית מדרש שיהיה פעיל לאורך כל השבוע. "היה לנו כבר מעגל של כמה עשרות חבר'ה בעלי תשובה שהכירו אותנו מהפעילות בשנים שעברו, ולכן היעד היה די ברור, אבל ה'איך' וה'מה' היו מאוד באוויר. היינו בבחינת 'חשוב מעט ועשה הרבה', בעירייה אמרו לנו שייתנו לנו בית כנסת לפעילות, ורק אחרי ששנינו קנינו דירות והתחלנו כבר לעבוד על הקמת המרכז, הודיעו לנו שבית הכנסת המדובר ירד מהפרק".
באין בית כנסת, שכרו השניים קומת מסחר מתחת לבית של משפחת בר נתן, אבל השכנים שפחות התחברו לתכונה מסביב לשעון והתלוננו, גרמו לאי הארכת החוזה. "הייתה לנו הארת פנים מהקדוש ברוך הוא, כי באופן בלתי צפוי קיבלנו בית כנסת גדול פי שניים מזה שדובר עליו קודם, במיקום הרבה יותר מרכזי – ממש על רחוב ביאליק".
מכאן ואילך, הכל התחיל להתקדם בקצב לא מוסבר. "מהר מאוד הבנו שנכנסנו למידת נעליים גדולה, כי תוך שנה היינו כבר עם ישיבה לא קטנה וכמעט עשרים משפחות, ובשנה השנייה היו כבר שלושים משפחות עם דרישה לגן ולמעון ולעוד גן. פתאום, הרבה יותר מהר ממה שחשבת, אתה מנהל ישיבה עם כל הסדרים, ומוצא את עצמך עובד מול עירייה עם כל הצרכים הקהילתיים. אתה מתקדם בצורה של 'לך לך' – ופתאום באמצע הקדוש ברוך הוא אומר לך: "התהלך לפניי", תרוץ קדימה ותלמד תוך כדי תנועה. היום אני כבר אומר לאחרים לא לבנות תכנית שנה מראש, כי המציאות לא מסתדרת לפי התכניות, אלא לקבוע יעד ולהתחיל להתקדם".
עם הרחבת המעגלים הפך הרב אור טאוב לרב הקהילה, והוא משמש גם כאחראי על מחלקת הנישואין והמקוואות ברבנות רמת גן – עובדה שמוסיפה עוד כר נרחב לפעילות של קירוב והפצת יהדות.
הישיבה שממוקמת ממש מול לשכתו של רב העיר, הרב יעקב אריאל, מחזיקה עמו בקשר חם ואהבה דו סטרית מאז הקמתה. "אנחנו מתייעצים אתו המון לא רק בהלכה, אלא גם בהרבה שאלות שעומדות לפתחנו כקהילה, וכקהילה של בעלי תשובה", אומר הרב יובל. "זו עובדה לא כל כך ידועה, אבל הרב אריאל עוסק בקירוב כבר המון שנים – מאז שעזב את ישיבת מרכז הרב. הוא עדיין לא מפסיק להתפעל מכך שפתאום מרכז העיר פורח ועשיר מבחינה יהודית, שיש גני ילדים דתיים עמוסים אחרי עשרות שנים ללא אחד כזה".
מאז הקמתה, מלווה הישיבה על ידי הרב דוד דודקביץ', רבה של יצהר ויליד רמת גן בעצמו, שזוכר אף הוא היטב את גוויעתו הרוחנית של האזור ואת תחייתו המחודשת. "לדעתי אין בכל הציבור של קו התפר בין החרדי לדתי, קהילה של בעלי תשובה שמצד אחד נאמנים כל כך למקורות ולשורשים, לא רק הלכתית אלא גם תרבותית – עם בקיאות תורנית וחסידות עסיסית – ומצד שני לא מתכחשים בכהוא־זה לתהליכים ולמקום האישי של כל אחד מהם", אומר הרב דודקביץ'. "וכל זה גם בנחת ובענווה גדולה כלפי הסביבה, ובהארת פנים גדולה. נהורא בעצם הפכה להיות קהילה חסידית אותנטית, עם המון חום והמון צניעות כאחד".
אביתר בנאי על אופניים
חלק מהדמויות בקהילה הם שמות מוכרים בעולם התקשורת והאמנות הישראלית – אם זה ערן ואילנית לנסקי, שחקנים לשעבר ב'הבימה', וזוג נוסף שהיו מפיקים בערוצי הטלוויזיה הגדולים. תלמיד ותיק אחר מימיה הראשונים של הישיבה, היה אביתר בנאי, אז בעל תשובה טרי שלמד חצי יום בישיבה ליטאית בבני ברק, וממנה הגיע על אופניו בכל אחר צהריים. כיום, גם לאחר שעבר לירושלים, הוא מגיע בכל יום ראשון לישיבה – הפעם כדי להעביר שיעור במסילת ישרים לקבוצת סטודנטים לא דתיים שמשתלבים בכל שבוע בלימוד ישיבתי הכולל גמרא, הלכה, מוסר וחסידות. הסטודנטים, אגב, משלמים כדי לבוא ללמוד ולהשתלב בתכנית שכוללת גם טיולים ושבתות רוויות אידישקייט.
הקונספט של תלמיד שהופך למלמד, לא נכון רק לאביתר בנאי, אלא מהווה חלק מתפיסת העולם של המקום. "אנחנו מאוד דוחפים לכך שאנשים לא רק יספגו כבעלי תשובה, אלא שגם יתחילו להשפיע ברגע שהם בשלים לכך. אם יש תלמיד שכבר עבר שנתיים בישיבה, הוא יתחיל לעמוד בדוכנים להנחת תפילין או ישתלב כמלמד בתכנית הבסיסית לסטודנטים".
לא מעט מהקהילות הוותיקות של בעלי התשובה, מתמודדות רבות עם אתגרים ייחודיים ואופייניים – אם בשל האופי הסוער של תהליך התשובה, בעיות הדור השני, או אף בהקשרים אחרים במיוחד שעלו לכותרות בשנים האחרונות.
"האתגרים האלו הם נושא משמעותי לכתבה שלמה", אומר הרב יובל כשהוא נשאל באיזה אופן הם מתמודדים עם הקשיים הללו. "אנחנו מסתכלים המון על הקהילות שסביבנו, הן כדי ללמוד מהן, והן כדי ללמוד מטעויות שהן עשו. ברוך ה' גדל דור של בעלי תשובה שהם מגיעים לעולם התשובה יותר בשלים מפעם אבל הרבה יותר רגועים, יש אורות, אבל עם הרבה יותר כלים. הכל מאוד בקדושה, אבל לא נכנסים ל'נערווים' (עצבים) – הכל בנחת ולא בקיצוניות".
בשיחה עם הרב דודקביץ', הוא מדגיש את מקומם של ראשי הקהילה, שכבר זכתה לביקורים מיוחדים מגדולי הרבנים בציונות הדתית, כמוכן הישיבה נמצאת בקשר קבוע עם רבנים ומשפיעים בציבור החסידי. "הבקיאות של הרב יובל והרב אור בכל מה שקורה סביבם ניכרת מאוד. הם קשובים בצורה יוצאת דופן לכל מה שקורה בתנועות התשובה. הגיוון האישי, האישיות המכילה שלהם והעובדה שהם יודעים לקבל ולהשתייך לכל העולמות מאפשרת למצוא מזור ופתרונות מגוונים, ולא רק דוגמטיים".
הדוגמה אולי הכי בולטת ליכולת ההקשבה הזו, היא הכינוס המיוחד שקיימו אנשי נהורא בי"ח אלול האחרון – תאריך יום ההולדת של הבעל שם טוב ובעל התניא, שהוא גם יום ההולדת של הישיבה. בדרך כלל נערכת ביום זה התוועדות אינטימית בבית המדרש לחברי הקהילה, אולם השנה, ביוזמת הרב עמיחי איל, שודרג המעמד לכנס שאליו הוזמנו כל העוסקים בתשובה בדורנו – מתוך רצון לאחד כוחות. "הרעיון היה שבעלי התשובה צריכים להתאחד, אבל גם יכולים מטיבם לשמש כגורם מאחד בין הציבורים השונים", מספר הרב יובל לסיום. "זה היה מאוד קשה, אבל בסופו של דבר התכנסו יחד הרב שיינברגר, הרב מרדכי אויערבך, הרב שמואל אליהו, הרב שבתאי סלבטיצקי, הרב דודקביץ ועוד. רק לראות את השמות על מודעה אחת, גרם לאנשים לחוש שיש פה אחדות מיוחדת שמעולם לא חווינו. הגיעו מאות אנשים מכל הגוונים של עולם התשובה, שיצאו בתחושה מאוד חזקה שהגענו ליעד. אני מאמין שזה רק הכנס הראשון, ובפעמים הבאות נצעד עוד כמה צעדים קדימה".
