נרות בשלג

כשאתם קוראים את העיתון שבידיכם, סביר להניח כי מזג האוויר בחוץ סוער וקר. קר? הצחקתם את הרב יוסי גרינברג, שעבורו החורף בארץ הקודש נחשב לנעים ואביבי. ככה זה כשאתה גר באלסקה כבר חצי יובל שנים.
כשהטמפרטורה עומדת על כשלושים מעלות מתחת לאפס, אפשר לחשוב מחדש על המילה 'קור'. גם המושג 'שעון חורף' מקבל משמעות חדשה באלסקה. הקירבה לקוטב הצפוני גורמת לשינויים קיצוניים בשעות האור והחושך בין החורף והקיץ, ככל שישנו כזה, והופכת את לוח הזמנים היהודי למאתגר במיוחד. בחורף ישנן שעות חושך רבות – השחר עולה בשעה 11:00 בבוקר, השבת נכנסת בשעה 14:00 ויוצאת בשעה 15:00 למחרת. בחודשי הקיץ, שעות החושך מעטות ביותר – צאת השבת היא בשעה 1:30 לפנות בוקר, וההבדלה נערכת בבוקר שלמחרת. בעיצומו של הקיץ לא ניתן להכניס את השבת לפני פלג המנחה, שמגיע רק בשעה 21:30.
כמעט חצי יובל שנים חלפו מאז שהרב יוסף יצחק והרבנית אסתי נחתו באנקורג', העיר הגדולה במדינה, שהייתה נחשבת אז כשממה רוחנית. עד כדי כך, שאפילו בתוך מרכז השליחות בחב"ד, הרעיון להקים בית חב"ד במקום שיעילותו מוטלת בספק, היה שנוי במחלוקת לא קטנה.
לטובת מי שלא מחזיק כעת אטלס בהישג יד, נזכיר שאלסקה משתרעת על פני שטח עצום של כמיליון וחצי קמ"ר, ומתגוררים בה פחות ממיליון בני אדם. רק שבריר אחוז מהם – ששת אלפים בלבד – הנם יהודים, אולי אף פחות מאוכלוסיית הדובים המקומית.
מן המפורסמות היא שבכל מקום בגלובוס יש יהודים, אך סיפור התפתחות הקהילה היהודית במקום מעניין במיוחד. אלסקה היתה חלק מממלכת רוסיה הצארית, ונקנתה על ידי ארצות הברית לפני כמאה וחמישים שנה תמורת שבע מיליון דולרים, סכום השווה כיום כמאה ועשרים מיליון דולר. הרוסים התגלגלו מצחוק על כך שהצליחו להחליף את מרחבי השלג תמורת זהב, אולם עסקה זו התגלתה כאחת הרווחיות בהיסטוריה האנושית, לאור אוצרות הטבע הרבים שהתגלו במדינה הלבנה, המהווה את אחת המדינות הגדולות והעשירות של ארצות הברית.
מתווכי העסקה הבינלאומית, מספרת ההיסטוריה, היו לא פחות מסוחרי פרוות יהודיים מסן פרנציסקו, ואלו נשארו במדינה והיוו את הגרעין הראשוני של יהודי אלסקה. ממצאים מרתקים מהמוזיאון הייחודי של הקהילה היהודית באנקורג', מלמדים על כך כי יהודים היו אלו שהקימו את אנקורג' וג'ונו, הערים המרכזיות באלסקה.
בתקופת 'הבהלה לזהב' הגיעו כמאתיים יהודים נוספים למקום, אך הצמיחה הגדולה של הקהילה היהודית התרחשה בסביבות מלחמת העולם השנייה, עם הקמתם של בסיסי ענק על ידי חיל האוויר האמריקני, לאור מיקומה האסטרטגי של המדינה, ששוכנת בין ארצות הברית למזרח הרחוק. עם הקמת צינור הנפט לפני כחמישים שנה, הגיעו יהודים רבים נוספים שהיו מעורבים בפרויקט חוצה היבשות.


ישר חושבים על קור
הקור העז איננו זר לרב גרינברג ולמשפחתו. הוא נולד ברוסיה להוריו, הרב משה ודבורה גרינברג. אביו נכלא בעוון ארגון לימודי יהדות באופן בלתי חוקי בברית המועצות הקומוניסטית, וריצה את עונשו בסיביר במשך שבע שנים. בשנת תשכ"ז, יחד עם שישה ילדים קטנים הם עלו ארצה והשתקעו בבני ברק, שם הקימו את בית חב"ד הראשון שפעל בעיר מתוך דירה קטנטנה של שלושה חדרים. החינוך ומסירות הנפש עשו את שלהם, ככל הנראה, לאור העובדה שרוב אחיו ואחיותיו של גרינברג (17 בלעה"ר!!!) משמשים כשלוחי חב"ד ברחבי העולם. רשימת המקומות חובקת עולם: טקסס, שיקגו, אלסקה, שנחאי, גרמניה, דטרויט, אודסה, קליפורניה, פריז ועוד, והאחים שנותרו בישראל מפעילים גם הם בתי חב"ד בביתר עילית ובלוד.
הרב גרינברג לא חלם שימצא את עצמו כשליח באלסקה. במשך שנים הוא עסק בלימוד תורה ובהוצאת ספרים, והיה מעורכיה של סדרת שיחותיו של הרבי מלובביץ'. "כשהייתי בן שבע עשרה נסעתי ללמוד אצל הרבי בישיבת 'אהלי תורה', ונשארתי שם עשר שנים עד שיצאתי לשליחות. כבר כבחור ישיבה נסעתי לשליחות עם קבוצת בחורים לסיאטל, כדי ללמוד בחברותות עם סטודנטים יהודיים שלמדו שם. בארצות הברית, סיאטל היא העיר הכי קרובה לאלסקה, כלומר, מרחק של שלוש וחצי שעות טיסה", הוא מחייך. "השליח של סיאטל היה אחראי על כל המדינות הסמוכות ומבקר בהן מספר פעמים בשנה, וכך מצאתי את עצמי כבחור ישיבה טס בחגים לאלסקה, לחזק את הקהילה היהודית. אחרי כל כך הרבה שנים במחיצתו של הרבי, שלא הפסיק לדבר על כך שאחרי השואה צריך להגיע לכל יהודי בכל מקום נידח כדי לקרב את הגאולה, אתה מבין שזה הדבר הכי חשוב בעולם, היה לי ברור שבבוא העת כשאתחתן נצא לשליחות".
כשהפור נפל על מדינת היעד, חבריו הרימו גבה. "חלק אמרו לי שאני אתבזבז שם במקום להוציא ספרים, וחלק תהו כמה ניתן להצליח לפעול במקום המרוחק והשומם הזה. אבל זה היה רצונו האמיתי של הרבי", הוא אומר בביטחון. "לפני שנסענו עברנו אצל הרבי. הוא חייך חיוך ענק שחימם את החדר ואמר משפט שהולך אתנו עד היום: "כשמזכירים את אלסקה ישר חושבים על קור, וכדי לגור שם בקביעות צריך חמימות פנימית מיוחדת", הוא מצטט. "הרבי בירך אותנו שנזכה להפשיר את הקור ולחמם את היהודים באידישקייט".
הברכה הזו אכן היתה נצרכת, מאחר ולמעט שני בתי כנסת רפורמיים קטנים שפעלו באנקורג' ובג'ונו, לא היו אז במדינה מוסדות יהודיים של ממש. הזוג הצעיר נחת במקום עם ציפיות צנועות להוות מוקד קטן שיפיץ חום יהודי, אולם בינתיים חוללו שם תבערה של ממש.


ממקווה צבאי לקמפוס יהודי
חוץ מלוח הזמנים הייחודי, לחיי היהדות במקום יש לא מעט אתגרים, פרטיים וכלליים. מקווה הטהרה שנבנה במיוחד במהלך שנות השבעים עבור אשתו של הרב הצבאי בתוך בסיס חיל האוויר האמריקני, נסגר אחרי מספר שנים, ורק מאוחר יותר הוקם מקווה חלופי. בתקופות בהן לא פעל מקווה במקום, נאלצו הנשים לטוס למקווה הקרוב בסיאטל, או לבחור באפשרות המרנינה של טבילה במים הקפואים.
במקום שהיווה שממה רוחנית, הוקם במהלך השנים קמפוס גדול ומפואר של קהילת "שומרי אור" האורתודוכסית, שהזוג גרינברג מנצח על פעילותה. המקום כולל גן ילדים ענק, בית ספר ללימודי יהדות ביום ראשון, בית כנסת פעיל ואולם אירועים גדול, מרכז שיעורים ללימוד תורה, ואפילו מוזיאון ייחודי המספר על ההיסטוריה היהודית במקום. המוזיאון מושך אליו תיירים רבים מרחבי העולם, והביקורים בו מייצרים גם לא מעט סיפורים מרגשים בהווה.
"ערכנו פה בר מצווה לשני ילדים למשפחה יהודית, שבעקבות הקשר אתנו הגיעה במיוחד לכאן מעיירה קטנה במדינה. הסבתא ביקשה לדבר, והסבירה שהיה להם מאוד חשוב לקיים את האירוע, 'כי אנחנו צאצאים של רב חשוב בשם בעל שם טוב'. אני צאצא בן אחר בן של המגיד ממעזריטש, תלמידו של הבעש"ט", הוא מתרגש. "קמתי ואמרתי שכעת אני מבין מהי עוצמת השליחות, שמובילה לכך שהנין של התלמיד זוכה לקרב וללמד את ניניו של הרב".
"בדרך כלל אני מציע למבקרים להניח תפילין מול נוף בלתי נשכח, והם נמסים מיד", הוא מוסיף בחיוך סיפור נוסף. "הגיעו לפה אב ובנו, ישראלים שבאו לטייל במדינה, וראו במדריך שיש כאן מוזיאון יהודי. הצעתי להם את הרעיון הקבוע, והם הסכימו. כשהאבא התחיל לקרוא קריאת שמע, הוא התחיל לרעוד בכל הגוף בצורה מפחידה, תפסתי אותו ממש בידיים והייתי בטוח שהוא חווה התקף רפואי. אחרי אולי חצי שעה הוא נרגע, והבן שלו סיפר לי בשקט שאבא שלו הוא בן למשפחת חסידי גור שעזב את הבית לפני עשרות שנים בטריקת דלת".

לדעת להתחבר
המספר המצומצם בלאו הכי של היהודים במקום, מוביל עמו שיתופי פעולה מיוחדים בין כל הזרמים, בעיקר סביב חגי ישראל. ליל הסדר נערך במרכז הכינוסים, משתתפים בו מאות יהודים מכל הזרמים ומכל העדות והוא נערך במתכונת ייחודית. מאחר ואי אפשר להתחיל את ליל הסדר לפני אחת עשרה וחצי בלילה, מתחילים את הסדר בזמן פלג המנחה שחל בסביבות שמונה בערב עם הסעודה ודברי תורה, וכשמגיע הזמן בו מותר לאכול מצה, אוכלים כזית מצה וקוראים את ההגדה. הגרינברגים עצמם מקיימים בביתם 'סדר שני' מיד לאחר הסדר הציבורי. גם הדור הבא של הרב יוסי ואסתי ממשיכים במסורת הפשרת השלג בחום יהודי, והם מפעילים שלוחות של בתי חב"ד בשתי ערים נוספות באלסקה.
תופעת נישואי התערובת באלסקה היא מציאות מוכרת ויומיומית, והטיפול בסוגיה מתבצע באופן עדין ביותר. "כשהיום המציאות היא שיש מיליוני יהודים שנשואים לגויות ולהפך, צריך לדעת איך להתמודד עם זה בצורה נכונה ואמיתית. עם כל דור צריך לדעת איך לעבוד, ולהוציא יקר מזולל, כמו שאומרת הגמרא, וללקט את הניצוצות של הקדושה. זה לא משהו חדש. כשעזרא הסופר הגיע לארץ כדי להקים את בית המקדש השני, רוב אלו שבאו אתו היו נשואים לגויות, ומה שהיה טוב לעזרא הסופר נכון גם לנו. הרבי הדריך לפעול גם בקרב לא יהודים בהפצת שבע מצוות בני נח והאמונה בה'. הרי גם מי שנשוי לגויה", הוא אומר ברגש, "לא פטור מלהניח תפילין, לאכול כשר ולהגיע לבית הכנסת, הוא יהודי לכל דבר. התקווה היא שאם הוא יהיה מספיק קרוב ליהדות, הוא ירצה לגייר את אשתו שכבר יודעת בעצמה מה זה יהדות ומאמינה בה'. אם האמא יהודיה השמחה עוד יותר גדולה – אפשר לחנך את הילדים ליהדות, ואם מתייחסים לאב בכבוד ונעימות, הוא לא מתנגד ואף שמח שהילדים שלו מקבלים חינוך יהודי, ובסוף הם גם מגיעים לישיבה ומקימים בית יהודי".
חג החנוכה מהווה את אירוע השיא של השנה כולה. מאות יהודים ולא יהודים, בהם ראש העיר, מושל המדינה וחברי קונגרס, משתתפים באירוע חגיגי של הדלקת הנרות, שמתבצעת, איך לא, על חנוכיה אמנותית מקרח אותה מעצב אמן מקומי – כל שנה בדוגמה מיוחדת אחרת.
כשאני שואל אותו לסיום מה יהיה מיוחד בחנוכייה שתודלק השנה, הוא מקנח בעוד סיפור מרגש. "בחודש הראשון שהגעתי לפה, שמעתי שיש בעיר שופט יהודי והלכתי להיפגש אתו כדי להציע לו להניח תפילין. לאחר מכן פטפטתי קצת עם העוזר שלו ושאלתי אותו איך קוראים לו, וכששמעתי 'ברקוביץ" שלפתי מיד את התפילין. מאז היינו בקשר אישי וחם לאורך כל השנים. לאחרונה אותו ברקוביץ' נבחר לראשות העיר, ובחנוכה הקרוב ראש העיר לא רק ישתתף באירוע, אלא גם יכובד בהדלקת הנרות".


לתגובות, הערות והצעות לכתבות:
[email protected]

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן