אני לא אוהב דיביטיים. אני מוזמן ללא מעט כאלה ותמיד מסרב. להבנתי, בדיבייט אנשים לא באים להקשיב לצד השני אלא לעצמם. מדוע? כי השיח הנגדי מעורר בהם את מידת הנצח.
מה היא מידת הנצח?
שלושה רגשות נושא האדם בליבו – חסד גבורה ותפארת, שהם אהבה, דחייה וחמלה. כל מי שלמד אי פעם חסידות מרים גבה ותוהה לעצמו – שלושה? אנחנו תמיד נוהגים להזכיר שיש 7 רגשות; לכן העולם נברא בשישה ימים כשכל יום מבטא את אחת המידות־רגשות, עד ליום השבת שכנגד מידת המלכות; לכן מברכים זוג שמתחתן ב־7 ברכות, וכן הלאה; איך צמצמנו אותם לפתע לשלושה?
ההבדל תלוי במידת הרזולוציה שנחליט לבחון בה את עולם הרגש, והעדשה היא ההבנה הראשונה והחשובה – מה בעצם ההבדל בין רגש לשכל?
שכל הוא עולמו הפנימי של האדם. הדרך בה אני מבין את העולם לא רק שהיא ייחודית לי, אלא שהיא אינה זקוקה לזולת כדי להתקיים. גם בעודי על אי בודד אוכל להבין בצורה מלאה, וזו הסיבה שאנשי שכל תמיד חיים בריחוק טבעי מהעולם סביבם. קראתי פעם מחקר שטוען שכל גאון אמיתי יש בו מעט אוטיזם… אינני יודע אם זה נכון, אך כולנו מכירים את דמות הפרופסור המפוזר המנותק מעט מהמציאות סביבו.
הרגש הוא הפוך לחלוטין. מלכתחילה הוא לא נועד לאדם עצמו, ולכן אין מקום לרגש ללא זולת. את מי תאהב על אי בודד? הרגש הוא השער מאיתנו החוצה. ובגלל שהרגש לוקח אותנו לעולם שיש בו פערים, לא מספיק לאהוב או לחמול; תמיד יהיה מכשול שיאתגר את היכולת שלנו לממש את הרגשות שלנו, ולהשיג את מה שהלב שלנו כל כך אוהב ורוצה. בדיוק בשביל זה עולם הרגש כולל גם 'כלי עבודה' כדי להבטיח את הגשמת מטרת הרגשות שלנו, והראשון שבהם הוא – מידת הנצח.
נצח הוא הכוח שמתעורר כאשר משהו מנסה להגביל או לבלום את האהבה שלנו למשהו. הכוח הזה, שנטוע למעשה במעמקי הנפש הנצחית שלנו, מנסה לסלול נתיב למימוש האהבה בכוחות אדירים. לכן לפעמים בזוגיות אנחנו מרגישים את מידת הנצח (החיובית) דווקא כאשר בן הזוג מסרב לקבל את האהבה שלנו. פתאום נקבל תנופה להוכיח לעצמנו שאנחנו מסוגלים לכבוש את ליבו. המהמורה עוררה בנו כוח אדיר, מידת הנצח.
זה לא בן אדם זה
מי שמייצג את מידת הנצח ביהדות הוא משה רבנו. הגמרא קובעת כי מעשה ידיו נצחיים ולכן המשכן שבנה לא חרב מעולם, אלא נגנז. לכן מהותו של משה רבנו באה לידי ביטוי דווקא ברגעים בהם האהבה של הקב״ה לבני ישראל כביכול עמדה בסכנה בגלל החטאים שלנו, ומשה רבנו נאבק וגילה עד כמה עמוק הקשר, עד שכל חטא בסופו של דבר רק הגדיל את עוצמת היחסים ולא החליש אותם. כך, אחרי חטא העגל הנורא, לא רק שלא נענשנו אלא גילינו את י״ג מידות הרחמים. אתגר לא מפחיד את הנצח, הוא רק מדליק אותו.
על כך אומר הנביא שמואל: "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם". הנצח לא מגיע מה׳אדם׳ שהוא דרגה מוגבלת ויחסית, אלא מ״לא אדם״ מהנקודה הפנימית הגדולה ממידת העולמות והגבולות, ולכן שום דבר לא עומד בפניה. זה מזכיר את סיפורו של המרצה הנודע הרב יחזקאל סופר שניסה פעם להניח תפילין ליהודי, וזה התריס כנגדו ואמר: שאניח תפילין אתה רוצה? קודם תסביר לי איפה אלוקים היה בשואה! והרב סופר השיב בשלווה: אתה צודק, אלוקים באמת לא בן אדם…
נצח היא עוצמה אדירה. אם לא משתמשים בה בתבונה, היא יכולה לרסק את מי שניצב מולנו; אך כאשר היא בשירות האהבה, היא רק תוודא שאהבה תנצח, לנצח.
