בפרשיות המועדים בתורה, מתואר ראש השנה כ"יוֹם תְּרוּעָה" או כיום של "זִכְרוֹן תְּרוּעָה". בשונה משאר המועדים, בהם מופיע בפסוקים ציווי מפורש ביחס למצוות היום ("וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם", "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ" וכדומה), הרי שביחס לראש השנה התורה מתארת ומגדירה את מהות היום, ואגב כך אנו מבינים שיש בכלל מצווה להריע ביום זה.
ובעוד שביחס ליום כיפור מציינת התורה מה משמעות היום ויעודו: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם", בראש השנה לא נאמר בתורה מאומה מה מטרתו של יום זה.
בנוסף, יש לתת את הדעת לכך, שחכמים מזהים את ראש השנה כיום דין, בו ספרי חיים ומתים פתוחים לפניו, אולם בשונה מתפילת יום הכיפורים, בה אנו עוסקים בפנייה אל "מלך מוחל וסולח לעוונותינו", הרי שבתפילות ראש השנה כלל לא מוזכרים סליחה, כפרה ותשובה על חטא ועוון, אלא עסוקים אנו ב"מלך על כל הארץ", ואף הווידוי "על חטא שחטאנו", התופס מקום מרכזי בתפילות יום הכיפורים, נעדר באופן בולט מתפילות יום הדין. זאת ועוד, גם בפתיחת "אבינו מלכנו" יש רבים המשמיטים את הפתיחה הרגילה של "חטאנו לפניך" ופותחים בקריאה כי "אין לנו מלך אלא אתה!".
על מנת להבין את סוד תפילות ראש השנה בהן אנו שבים ומזכירים את מלכות ה' עלינו ובעולם כולו, נעיין בדברים שנמסרו בשם הבעש"ט זי"ע:
"כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמיים" – "שבנו פעמיים" הם שני אופני תשובה: א. תשובה כללית דראש השנה בקבלת עול מלכות שמים. ב. תשובה פרטית דיום הכפורים לפרט חטאיו לכבסם ולהטהר. ושתי תשובות הללו תלויות בחשבון הנפש שהאדם עושה בחדש אלול. וזהו "כי לולא התמהמהנו" לולא אותיות אלול. לולא התמהמהנו, אם האדם מתמהמה ומאריך בחשבון נפשו בחדש אלול, הנה אז שבנו פעמיים, כלומר לפי אופן זה תהיה העבודה בשני אופני התשובה דראש השנה ויום הכפורים.
בראש השנה לא נידון האדם על הפרטים, על המעשים והנקודות, אלא על הרצון בכללותו – האם ועד כמה רוצה הוא באמת להיות בן, עבד ושליח של המלך. בשלב הזה, הפרטים, הצלחתו במימוש הרצון הזה, אינם העיקר והם אינם מייצגים ומאפיינים באמת את האדם ורצונותיו. אדרבה, העיסוק בשלב הזה בפרטים, מסיט אותנו מלהתמקד בשורשם של הדברים, במלכות עצמה, בהתחברות שלנו אל השליחות והתפקיד שלנו כעבדי המלך – זוהי מהותו של היום, יום תרועה, יום של המלכת ה'. רק אז ניתן וצריך יהיה לעבור לשלב הבא, להתכונן בעשרת ימי תשובה לתשובה הפרטנית, על כל פרטי מעשיו, אשר עליהם נידון האדם ביום הכיפורים.
בבית סלונים נוהגים לומר שבראש השנה תפקיד האדם להמליך את ה' יתברך על כל אבר ואבר בגופו. הדברים הללו נכונים לגבי היחיד ונכונים לגבי האומה בכללותה, שביום זה מבקשת להמליך את אלוקיה על כל אורחות חייה.
אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה!