קדושה קונים בפקק הרב פרץ איינהורן: בעזרת ה' יתברך, אני אפתח בסיפור. בתחילת המלחמה, לפני הכניסה הראשונה לעזה, הייתי יחד עם חיילים של גולני מגדוד

שני רגעים. שתי מהויות. לבוש אחד. לבוש לאחד. * שקט. לא סמיך כזה, גם לא מאולץ, השקט הנפלא בעולם. שקט נקי נקי נקי. * לפנות

ריבונו של עולם, רציתי להודות לך שזיכית אותנו להדליק גם השנה נר של חנוכה. האמת שאני לא כל כך יודעת ממה להתחיל, בקשות פרטיות וכלליות

לפני כמה חודשים חזרתי ממפגש נשים, ואחת הנשים השמיעה לנו שיר חדש יחסית, עם קצב טוב ומילים פשוטות. השיר הזה הפך אותי. המילים שלו נגעו

נר ראשון לחנך את עצמנו לאהוב את הילדים אומרים שפעם אנשים אהבו את הילדים, וחינכו את עצמם. היום, אנשים אוהבים את עצמם ומחנכים את הילדים…

לפני כשבועיים, באחד מראיונות הרדיו על מהלכה של המלחמה, בניסיון להבין אם מה שקורה בסוריה, בלבנון ובעזה הוא ניצחון, התווכחו איתי המגישים. בסופו של דבר,

חברים יקרים, אנו בעיצומם של ימי החנוכה הנפלאים, בהם אנו זוכים לשבת מול הנרות ולהתבונן בהם. סיפור הניסים בימים ההם בזמן הזה מעורר את הרצון

היהודי הזה, נשוא סיפורנו, שרד את המחנות בשואה האיומה, איבד רבים מבני משפחתו וידידיו ואיבד גם את אמונתו… לאחר השואה הגיע לברזיל, כשבליבו גמלה ההחלטה

מילות השיר של חנן בן־ארי "לא תסכמו אותי בוויקיפדיה", כמו נכתבו על האדם היושב מולי. המראה החסידי המובהק שלו לא מסגיר את דמותו הרבגונית. הוא

הם עומדים בהיכל, מתקשים להתקדם, לבם נחמץ ממראה היכל שדרכו בו זרים. הם, גיבורי קרבות, מלאי רוח ואומץ שראו מלחמה, עוצרים מעט, לבם לא נותן

חנוכה הוא חג שנולד מאינספור הפכים, קונפליקטים ומאבקים בין האור לחושך, בין טוב לרע, בין ישראל לעמים, בין מעטים וצדיקים לבין רבים ורשעים, ובין ניסיונות

אבדות רבות היו לנו לצערנו בשמחת תורה אשתקד, ומאז ועד היום. כולם אהובים, כולם גיבורים, כולם קדושים. לפני מספר שבועות הסתיימה שנת האבל לאחד הנופלים

סדר עולה של כאב: 4 – חתך עמוק. 3 – עקירת ציפורניים. 2 – יד שבורה. 1 – כשהזרת נתקעת לך בשפיץ של המיטה. *

קרה לכם פעם שהמצאתם מנגינה ושכחתם אותה? היה לכם רעיון והוא פרח מזיכרונכם? בפעם הראשונה שזה קרה לי, הייתי אולי בן 10. היה לי לחן

אחיי ורעיי, לחיים לחיים. מן הסתם שמעתם על הרבי מריבניץ זצ"ל, שחי בארצות הברית והתפרסם כקדוש ובעל מופת. מנהגו של הרבי היה להתפלל תפילת ערבית

אחי, אפשר שאלה? כמה ה' גדול? וואי, נפלתי עליך? לא נורא, תענה בכל זאת. * ה' הכי גדול בעולם, יותר מכל מה שאנחנו יכולים לדמיין.

שלום חברים, רציתי להתוועד איתכם הפעם על אחד המשלים הקצרים של רבי נחמן ושמו "העני והיהלום", ובחלק מהספרים הוא מופיע תחת הכותרת "מעשה באבן טוב".

זֶה סִפּוּר עַל נַעַר שֶׁפָּגַשְׁתִּי לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, בַּלַּיְלָה לְיַד הַשּׁוּק. שָׁמַעְתִּי בַּחֲצִי אֹזֶן אֶת סִפּוּר חַיָּיו הָאָרֹךְ מִדַּי לְגִילוֹ, הִקְשַׁבְתִּי בְּלִי שֶׁהוּא שָׂם לֵב,

בתוך מרוץ שגרת ימי החולין סידרו לנו חכמינו ז"ל שלושה דייטים ביום, שלוש נקודות עצירה למפגש אינטימי עם הקב"ה, לחיבור הלב והתרוממות הרוח – בשחרית,

"יאללה חבר'ה, בואו, הם מתחילים". לא הייתי צריך לקרוא להם פעם שנייה, תוך רגע התייצבו. תפסנו מקומות טובים והשקפנו עליהם. מלמעלה זה נראה פשוט מדהים.

ישבתי באוהל המנחמים של החייל ידידיה בלוך הי"ד, וחשבתי: זו האמת. אחותו תיארה את מעגלי החיבוק האינסופיים שהם מקבלים מעם ישראל, חלק מהמסירוּת גם ראיתי

"מבחינתי, כששמעתי שמחבלים פשטו על מוצב סופה, זה היה כמו לשמוע שהמחבלים נמצאים אצלי בסלון של הבית". כך מתאר סגן אלוף גיא מדר, מפקד גדוד

לחיות, לנשום את תמצית החיים, להיות מוכן למות. * "שומע אבי? יש כאן יופי של סברא בסוגיה, הרשב"א ממש מחדש כאן יסוד חשוב". "וואו! זה

טיפות הגשם לצד רוחות עזות וטמפרטורות נמוכות, הן סימנים מובהקים לכך שהחורף כבר כאן. הרוחות לצד טיפות הגשם דורשות את התכנסותנו פנימה בין קירות ביתנו,