כשהייתי בקורס מ"כים, היה לי מפקד פלוגה שלא הצליח להבין למה כל פעם שיש התכנסות פלוגתית וממתינים בעמידה בחוסר מעש, יש מישהו שעומד ומספר "כה עשו חכמינו" ופרשת שבוע. בכל שבת שסגרנו בקורס הייתי שר "שלום עליכם" ו"אשת חיל", עושה קידוש ובאמצע הסעודה אומר דבר תורה. מפקד הפלוגה תמיד היה מקשיב ובוחן את הדברים.
כשמפקד הפלוגה היה פונה אלי: "שלום פרץ, מה שלומך?" הייתי עונה לו: "ברוך ה' טוב, מפקד הפלוגה, ברוך ה' אני נהנה משבועות האימונים, ברוך ה' לומדים הרבה דברים חדשים ומעניינים". הגיע חנוכה ואיתו הגיע תרגיל פלוגתי גדול. מפקד הפלוגה החליט לקרוא לתרפ"ל הזה: תרפ"ל המכבים. התפקיד שלי בתרגיל היה לנהל את כל הרתק: מפקד הרתק. כל החיילים והמפקדים התכנסו להכנה לתרגיל וחיכינו בשקט למפקד הפלוגה, בינתיים סיפרתי לפלוגה על ניסי חנוכה: נס המלחמה ונס פך השמן. מפקד הפלוגה הגיע, כולנו שתקנו, ואז מפקד הפלוגה פונה אלי: "פרץ, מה דעתך על שם התרגיל?". "ברוך ה'", עניתי לו, "שם נפלא, מכבים, מכבי זה ראשי תיבות של מי כמוך באלים ה', וככה גם החשמונאים אמרו: מי לה' אלי". ואז מפקד הפלוגה מחלק קשרים לכל בעלי התפקידים בתרגיל ובודק עם כולם שהקשר תקין. כשהוא פנה אלי הוא אמר לי: "פרץ, ברוך ה' הקשר שלך תקין". עניתי לו: "כן מפקד הפלוגה, ברוך ה' הקשר תקין". זה ממש שימח אותי שמפקד הפלוגה קרא בשם ה'. ישראל קדושים – שם שמים שגור בפיהם, הסיבה שיצחק אבינו ביקש למשש ולבדוק את יעקב זה בגלל שהוא הזכיר שם שמים ועשיו לא מזכיר שם שמים, סוד ההצלחה של יוסף הצדיק זה ששם שמים היה שגור בפיו… בקיצור: יצאנו לתרגיל לילי ארוך, השעה 2:00 בלילה, ירד גשם חזק, אני מאגיסט, סחבתי איזה 30 ק"ג של תחמושת וכל הווסט מא"ג וממש שמחתי. חשבתי על זה שכולם ישנים בשעה הזאת ואנחנו פה צועדים בלילה, מתרטבים ומתרגלים, ממשיכים את גבורתם הלאומית של החשמונאים-הכוהנים הקדושים. מימין ומשמאל שמעתי "מי שברך" נוראי על המפקדים ועל צה"ל ועל הגשמים שחדרו את כל חליפות הסערה והרטיבו אותנו, ואז הרמתי את ידי ואמרתי בקול: "ריבונו של עולם, שלא תשמע תפילתם של עוברי דרכים". כשהגענו כולנו סחוטים לפנות בוקר לפאתי היעדים, היה עוד מעט זמן שחיכינו כדי להתחיל את התרגיל הרטוב. ניגשתי למפקד הפלוגה ושאלתי אותו: "אפשר בבקשה לנסות לעודד ולחזק את הפלוגה בכמה דקות של שירה וריקוד לכבוד חנוכה?" מפקד הפלוגה ענה לי: "תנסה". תשובה ממש ברורה עם פנים שאומרות: אתה מצחיק. אין לך סיכוי, החבר'ה גמורים. לקחתי איתי שני חבר'ה והתחלנו לשיר: באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש… תוך שלוש דקות, כל הפלוגה היתה במעגל ענק ורקדנו יחד לכבוד חנוכה.
מפקד הפלוגה ראה את החגיגה וסיים אותה בצעקה – "תחילת תרגיל רטוב". כולנו התחלנו צעידה, הייתי כל כך שמח ומאושר, עליתי עם המא"ג לכיפת הרתק וכשהיה אישור אש ניגנתי עם המא"ג: "מעוז צור ישועתי לך נאה לשבח". וכך חשבתי והרגשתי: כמה נאה לשבח אותו יתברך, "אין בעל הנס מכיר בניסו". תודה רבה לך ריבונו של עולם!!

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן