משפחה בכמה שעות

משפחה בכמה שעות

לוטם היא בחורה בת עשרים ושמונה שנמצאת בתאילנד כבר שלושה חודשים. בליל שבת האחרון היא השתתפה בסעודת שבת בבית חב"ד, וכשעמדה לצאת הזמנתי אותה להישאר לעונג שבת. היא אמרה לי: "לא נעים לי להגיד, אבל אין לי מושג מה זה עונג שבת". עניתי לה: "תישארי איתנו ואני מבטיח לך שלא תתחרטי". היא הסכימה ונשארה, ואחרי כשעתיים של סיפורים מרגשים קמה לוטם ואמרה שהיא רוצה לשתף אותנו בסיפור חייה.
"כבר עשר שנים שאני מחפשת את עצמי ומתעסקת ברוחניות. נגעתי כמעט בהכל, ולא נעים להגיד אבל בהכל מלבד ביהדות. אני מתרגלת המון מדיטציות, הסתובבתי בהודו ולמדתי הינדואיזם, והתעסקתי גם בבודהיזם. בשנה האחרונה הייתי בארצות הברית, שם הכרתי בחור לא יהודי ואפילו דיברנו על חתונה. גרנו בסמיכות לשבט של אינדיאנים והתעניינו בדרך החיים שלהם ובתורות שלהם. יום אחד, כשהחבר שלי שאל את אחד מראשי השבט על צורת החיים שלהם, הוא אמר לו: 'אתה נוצרי, יש לכם תרבות משלכם. למה אתה מחפש בתרבויות אחרות?'. המשפט הזה קצת נגע בי אבל הדחקתי את זה.
"תקופה קצרה אחר כך נפרדתי מהחבר והחלטתי לנסוע לתאילנד לקבל עוד קצת מה'יופי' של הבודהיזם, הגעתי לתאילנד לפני כשלושה חודשים ונסעתי לצפון לעשות קורס מדיטציה של עשרה ימים בשתיקה. במהלך הימים האלו צפה ועלתה בי השאלה של אותו מנהיג אינדיאני: 'יש לכם תרבות משלכם, למה אתם מחפשים בתרבויות אחרות?'.
"סיימתי את הקורס ועברתי למנזר קרוב. חלק מהתרגולים היומיים היה השתחוויה לפסל, ופתאום הרגשתי שאני לא מסוגלת לעשות את זה. לא יודעת להסביר, אבל משהו בתוכי קפץ ואמר לי 'את זה את לא עושה'. יצאתי מהמנזר בהרגשה שגם בבודהיזם אני עדיין לא מוצאת את שחיפשה נפשי, ועדיין היה לי קשה להגיד לעצמי שאני צריכה לבדוק את היהדות.
"היום הגעתי לבנגקוק והחלטתי להיכנס לבית חב"ד לראשונה בחיי. מאוד נהניתי מהסעודה וכשהרב אמר לי שיש עונג שבת הצטרפתי בלי לדעת למה. אני חייבת להגיד לכם שזה מדהים אותי, בכל הקהילות שהייתי ראיתי שלמרות שיושבים ביחד ונמצאים ביחד תקופה, אין באמת קהילה מגובשת. כאן אני יושבת רק כמה שעות עם עשרות אנשים שאני לא מכירה, וכולם מרגישים ממש משפחה אחת. אני רוצה לבקש ממך, כבוד הרב, לעזור לי להתחיל להכיר את היהדות שלי קצת יותר מקרוב".
במשך כל השבת השתתפה לוטם בשיעורים ובשיחות, ובמוצאי שבת היא באה לספר לי שכל החיים היא חשבה שביהדות יש בעיקר ציווים של מה לעשות ומה לא, ופחות רוחניות. בשיעורים השבת היא גילתה איזה אוצר רוחני יש ביהדות, והיא מרגישה שהיא חוזרת הביתה מבחינה רוחנית. סוף סוף היא מרגישה שהנפש שלה מצאה את שחיפשה, וביום ראשון היא חוזרת לארץ ותלך ללמוד יהדות במדרשה בצורה מסודרת.
אמרתי ללוטם שהמתנה שאני קיבלתי בשליחות שלי היא שאני זוכה לראות אנשים כמותה, שמתעוררים ומוכנים מיד לגעת באמת ולהתקדם איתה. כשאתה רואה סביבך אנשים שמתעוררים זה לא מאפשר לך לישון, וכך גם אני מתעורר.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן