הואיל ובתקופה הפוסט־מודרנית נהוג לערער על המוסכמות, אני מציע לערער גם על הנחות היסוד שבשאלה.
גם בעידן שלנו, אנשים מגיעים לוודאות בנושאים שקרובים ללבם. השימוש בטיעונים הפוסט־מודרניים אינו אותנטי, אלא נועד בעיקר לקדם אג'נדות מסוימות מאוד. בעלי אג'נדות אלו מוכנים להקריב על מזבח הספקנות והרלטיביזם רק דברים שאינם חשובים להם, או, גרוע מכך, משתמשים בנימוקים פוסט־מודרניים רק על מנת להגחיך או לבטל את דעותיהם של בני הפלוגתא שלהם.
כך, לדוגמה, לא רואים תופעה נרחבת של אנשים ליברלים שמתנגדים לביצוע הפלות, שמא צודקת הדעה הסבורה שהפלה היא שפיכות דמים. גם לא רואים ליברלים רבים שנלחמים נגד נישואים חד־מיניים, שמא הדעה שזו תופעה פסולה צודקת. אדרבה, אנחנו רואים שדווקא האנשים שמשתמשים בשפה הפוסט־מודרנית נלחמים בתקיפות רבה על עמדותיהם, ומכאן שהם סבורים שבנושאים החשובים להם דווקא ניתן להגיע לוודאות, ואף לשלול בתוקף כל דעה אחרת. איך זה מתיישב עם הגישה הפוסט־מודרנית? לאלוקים הפתרונים.
על כן, אין להתפעל יותר מדי מן השפה העמומה והמתחכמת שהתפשטה בעידן הפוסט־מודרני, אלא יש לחתור לאמת, כפי שהאנושות עשתה במשך כל הדורות.
זה נכון שלא בכל נושא נצליח להגיע לוודאות. זה גם נכון שבדרך כלל לאמת יש צדדים שונים, ובני אדם אינם מסוגלים על פי רוב להכיל את כולם, אלא מתחברים יותר לבחינה מסוימת של האמת, אבל ביסודות האמונה ובמה שנוגע לדרך ארץ וישרות ניתן וניתן להגיע לוודאות. צא ולמד!
אולם ברוח התקופה, אציע גם כיוון מחשבה שונה. גם אם נקבל את ההנחה שהכול נרטיבים, אזי עליך לבחור את הנרטיב שלך! אין הכי נמי, יש "סיפורים" שונים, ודווקא משום כך עליי להחליט מהו הסיפור שלי. לנו, בני אברהם, יצחק ויעקב, יש נרטיב מאוד יפה – הנרטיב היהודי־ישראלי. אנחנו מזדהים עם הסיפור שלנו ויונקים ממנו את זהותנו. אתה גוי? נעים מאוד, אני יהודי! יש לך דפוסי התנהגות שנובעים מן הנרטיב שלך? גם לי יש – תורה ומצוות. מי אני? "עברי אנכי, ואת ה' אלוקי השמיים אני ירא", כדברי יונה הנביא. זה הנרטיב שלנו, והוא הביא עד היום ברכה רבה לעולם כולו. אם לכל אחד מותר להיות מי שהוא, אזי גם לנו מותר וכדאי להיות מי שאנחנו.