האדמו"ר מבויאן, האדמו"ר מתולדות אהרן, הגאון רבי שלמה משה עמאר – מדליקי המדורות במירון מדברים על רבי שמעון
צדיק מושל
// הרב שלמה עמאר, רבה של ירושלים מחדש ההדלקה המרכזית של הספרדים ועדות המזרח בהילולא במירון בחצות הלילה.

בגמרא נאמר שכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק. הדברים נאמרו לעניין הלכה, אך עומק הדברים רומז שאם יש צרה או שעת דחק, כדאי הוא רבי שמעון לסמוך, שוודאי בזכותו קרובה ישועה לבוא.
שתים עשרה שנה כתב את הזוהר הקדוש במערה, בעולם אחר לגמרי, עד שיצא וראה אנשים עובדים לפרנסתם. איך יכול להיות?! הלא כשנכנס למערה הוא עצמו לא חשב מהיכן יביא לחם ומים, אלא התחיל ללמוד ונעשה לו נס. כך היה שורף בעיניו כל מקום בו הלך. הוא לא יכול היה לסבול את העובדה שאנשים עוזבים את התורה - חיי עולם, ורצים אחר חיי שעה. עד שיצאה בת קול ואמרה: לשרוף את עולמי באתם?! חזרו רבי שמעון ובנו למערה וישבו עוד שנה אחת, להשלים שלוש עשרה שנים. ומספרת הגמרא שכשיצאו כבר לא שרף רבי שמעון בעיניו, ויתירה מכך - מה ששרף בנו, היה רבי שמעון מרפא.
נשאלת השאלה, הלא באותה שנה אחרונה לא ירד משקידתו אלא היה הולך ומתעלה, ועוד שבשנה זו למד רבי שמעון עם כל הכוחות וההארות של השנים שקדמו לה. מדוע דווקא עכשיו העולם נראה לו בסדר?
רבי שמעון בר יוחאי עלה ונתעלה במשך שתים עשרה שנה עד שהגיע לדרגתו של יונתן בן עוזיאל, גדול תלמידיו של הלל הזקן: כל דבר שנתן בו עיניו היה נשרף, אך לא היה לו שלטון על דרגתו. רק בשנה השלוש עשרה יכל רשב"י לצאת מהמערה מבלי לשרוף את העולם, והגיע לדרגת הענווה העליונה ביותר – "צדיק מושל ביראת אלוקים". אולי לכן אמר על עצמו "יכולני לפטור את העולם כולו מן הדין".
מדוע להילולת רבי שמעון מגיע העולם כולו? ישנם הרבה צדיקים גדולים – למשל רבי עקיבא רבו, הלל הזקן, קברי האבות בחברון. אך לרבי שמעון היה כוח של לימוד זכות על כלל ישראל. הכוח שבזכותו הוא יכול לפטור את כל העולם הוא כוח הזכות שהיה מעורר על כל אדם, על כלל ישראל ועל העולם. לכן כולם עולים אליו.
הילולת בר יוחאי מתקיימת ב"הוד שבהוד". יש שחושבים שזו מעלה גדולה – כמו "הוד והדר". אך טעות היא, שכן הוד הוא הדין הכי קשה. האר"י ז"ל הזכיר שעל חודש אב נאמר "כל היום דוה", היפוך אותיות של המילה "הוד". אז מדוע שמחתו של רשב"י הינה דווקא ביום הזה, דין הדינים? משום שיש לו כוח להמתיק את הדין הקשה. לכן צריכים להאמין בכך ולשמוח בלילה זה. צריכים להיות בשמחה אמיתית מתוך אמונה בה' ובצדיקים – "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". צריך להוסיף בלימוד התורה, ובמיוחד בספר הזוהר. יש מעלה גדולה לקרוא כל יום בספר הזוהר, ובפרט בימי הספירה, אפילו למי שאינו מבין. מה בכך, איש מאיתנו לא מבין זוהר... עמוד, דף ביום - אשרי השוקד על תלמודו. על כך אמר רשב"י, "בגין חיבורא דא יפקון ישראל מגלותא" - בכוח זה החיבור יצאו ישראל מהגלות, וממילא "והיה עמו וקרא בו כל ימי חייו". שומר ישראל ישמור שארית ישראל בחסד וברחמים, ובעזרת שמו יתברך נזכה לצאת מן הגלות כפי שהבטיח רשב"י, במהרה בימינו אמן.

יראה מאהבה
// האדמו"ר מבויאן, האדמו"ר ממשיך מסורת ה"חזקה" שקנה סבו הצדיק רבי ישראל מרוזין. ההדלקה הראשונה הפותחת את ההילולא במירון.

מובא במסכת שבת שבפעם הראשונה שיצא רשב"י מהמערה וראה שעולם כמנהגו נוהג, אמר: "מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה?", אך בפעם השנייה כשיצא מהמערה וראה את אותו זקן רץ בין השמשות עם שני הדסים לכבוד שבת, אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור, כבר היה באופן אחר, ששיבח את ישראל, באומרו "כמה חביבין מצוות על ישראל".
והיינו, בראותו איך שבני ישראל מנצלים את חיי השעה עבור חיי העולם וכך עובדים את ה'. וזהו שראהו רץ בבין השמשות, שזה תערובת יום ולילה, חושך ואור, הרומז על ענייני העולם הזה שהם תערובת טוב ורע. ואכן כאשר משתמשים בחיי שעה לשם מצווה, עבור חיי עולם, אז אכן ענייני העולם הזה חביבין על ה'. אלא שכאשר משתמשים בענייני העולם הזה, צריך שיהיה אחד כנגד "זכור" – לזכור את ה', ואחד כנגד "שמור" – להיות שמורים כראוי.
איתא בספרים הקדושים שצריך להגיע מאהבה ליראה, והיינו שגודל אהבת ה' שתהיה בקרב האדם תביאהו לידי יראת ה', שיירא ויפחד שלא יגיע לידי כך שמעשיו יקלקלו את האהבה, וממילא ייזהר וידקדק יותר במעשיו. וזה נכלל באומרו "כמה חביבין מצוות על ישראל", שבני ישראל כל כך מחבבים את מצוות ה' ביודעם שעל ידי זה עושים נחת רוח לפניו יתברך, ומגודל אהבה זו נזהרים לשמור מצוותיו כראוי וחלילה לא לעבור עליהם ואדרבה מוסיפים עוד גדרים וסייגים.
שבת היא מצווה יקרה ושקולה כנגד כל התורה כולה, והלכותיה כהררים התלויים בשערה, ומגודל החביבות למצוות השבת יראים בני ישראל שלא לעבור עליה. וזה הרמז בלוקחו שני הדסים לכבוד שבת, כנגד זכור ושמור, כי ההדסים נותנים ריח טוב אשר מעורר את האדם, ולקח זאת בכדי לעורר את עצמו לזכור את ה"זכור" - מצוות עשה של שבת, ואת ה"שמור" – מצוות לא תעשה של השבת. וכן הוא בשני נרות השבת שהם כנגד זכור ושמור, שריבוי האור מזכיר לאדם את מצוות השבת, הן במצוות עשה והן במצוות לא תעשה.
אמנם כוונת "כמה חביבין מצוות על ישראל" היא לכל המצוות, וההוא סבא החזיק בידיו שני הדסים אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור", שכגודל החביבות והשמחה של מצווה שיש לישראל בקיימם מצוות עשה שהן בבחינת "זכור", כך גודל החביבות והשמחה של מצווה הצריכה להיות אף בקיימם מצוות לא תעשה, בהשמרם מדבר עבירה בבחינת "שמור".

נרתעים מגודל הקדושה
// האדמו"ר מתולדות אהרן, ההדלקה של חסידות תולדות אהרן ביום ל"ג בעומר לקראת שקיעת החמה חותמת את ההילולא הגדולה.

אנו מודים ומשבחים לקדוש ברוך הוא ששלח את רשב"י לעולם הזה, קדושת הרשב"י היא התנוצצות הגאולה, כי הלא גילה את כל תורת הנסתר שמקרבת את הגאולה, על ידי כל היחודים שהמשיך אחר כך האר"י ז"ל ביחודי העולמות עד אין חקר. ובפרטות גדלה השמחה עלינו, ההולכים בדרך החסידות שגילה לנו אור חיינו ורוח אפינו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שהרבה מקורות נובע מציץ ונזר האורות הוא רשב"י, שגילה אחר כך האריז"ל זי"ע, אשר אנו הולכים לאורם עד היום הזה, ועל כן שמחים אנו להודות ולהלל לשמו הגדול שנתן לנו מתנות נפלאות אלו אשר מפיהם אנו חיים.
ביום הזה התגלו כל הסודות של הרזין דרזין שגילה לנו רשב"י. גם כל המרומז בספרים הקדושים של מנהיגי החסידות, וכן בספרי מוסר, הכל נובע מאותו מקור שורש קדוש שגילה לנו הרשב"י ז"ל. כחו הגדול וגודל קדושתו אין לשער ואין לתאר, שהיה רב כוחו וחילו בעליונים ובתחתונים. זה המרגיז ממלכות שפקפק את הרקיע והרים את כל דורו לקדושה של מעלה, ואפילו הפשוטים והנערים הקטנים נתעלו אז בדורו עד מאוד, כי היה תוקפו רב בכל התחומים, והציל את הדור כולו ברוחניות ובגשמיות. וכן נמשך הדבר הזה עד היום, אשר כל בית ישראל נרתעים מגודל קדושת רבי שמעון, וכולם כאחד ששים ושמחים היום הזה.
בזוהר הקדוש עצמו כתוב על אופן ההתנהגות של רשב"י כלפי הצלת הדור, שיום אחד יצא רבי שמעון לשוק והלך עם בנו רבי אלעזר, וראה שהעולם חשוך ואפל בלי נהורא. ומצאו מלאך גדול כהר גדול מאוד ונפיק מפיו שלושים שלהבות של אש. שאל אותו רשב"י מה הוא רוצה לעשות, והמלאך אמר שהוא בא להחריב את העולם, כי הקדוש ברוך רוגז על העולם שאין בו ל"ו צדיקים. אמרו לו רשב"י: בבקשה ממך, לך ותאמר לקדוש ברוך הוא שבר יוחאי נמצא בעולם. הלך המלאך, והקדוש ברוך הוא אמר לו: אל תשגיח בבר יוחאי. כשחזר המלאך, הזהיר אותו רשב"י שאם לא יחזור אזי יגזור עליו שלא יוכל לחזור לשמים. ואמר לו לומר לקדוש ברוך הוא, אשר אף אם אין צדיקים בדור, מכל מקום סוף סוף אני נמצא בעולם ויש לי כח כמו לל"ו צדיקים, כי אני צדיק יסוד העולם. עד שיצא קול מהשמיים, ואמר: אשרי חלקך רבי שמעון, שהקדוש ברוך הוא גוזר למעלה, ואתה מבטל למטה, בוודאי עליך כתוב "רצון יראיו יעשה".
ומובא בזוהר הקדוש, אשר רשב"י נסתלק בפסוק "כי שם צוה ה' את הברכה חיים", וזה מרמז לנו אשר הוא הקדוש משפיע לנו ולכל העולם כולו חיים של ברכה ושל חסד.
אנו הולכים עתה לקיים את המנהג הקדום והקדמון של הדלקת השלהבת לכבוד הרשב"י, אשר נהגו כן כל הדורות בעת שעומדים בהיום הזה, אשר הוא גדול וקדוש מבואו ועד צאתו.
על כן ביום זה ניתן סיוע מיוחד מלעילא, אשר כל הרוצה להדבק באשו הגדולה יכול לעלות מעלה מעלה, לכן יקח כל אחד איזה אור לעצמו הן בהתמדת התורה שבעל פה ועמל התורה וכדומה, והן קבלה טובה בקדושה וטהרה שזה מהדברים שמרבה רשב"י לדבר עליהם במאמריו וספריו הקדושים בכל פעם ופעם. וכך יזכה לכל ההשפעות ברוחניות ובגשמיות.

אהבת את המאמר? שתפו

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך
חנה סלם

לחיות בארץ

לחיות בארץ בשבילי זה דגל ישראל התלוי בחלון, יום ראשון באוטובוס מלא בחורי ישיבה וחיילים בדרך

למאמר המלא »

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן