אנחנו עומדים בימי "בין המצרים" ועוד מעט יגיע "משנכנס אב, ממעטים בשמחה". מהמשפט הזה משמע שגם בחודש אב צריך להיות בשמחה, קצת פחות מבדרך כלל

את הפרקים האחרונים ניתן להגדיר כמעין "מסכת של אהבה". הם מפרטים דרגות שונות של אהבת ה', מספרים כיצד ניתן להגיע אליהן ומעמיקים באיכויות האהבה המיוחדות

יום אחד אני מקבל טלפון מאנגליה. על הקו יהודייה בוכה. כשהיא נרגעת היא מספרת לי שהבן שלה גרי מטייל בתאילנד עם חבר לא יהודי, בימים

במשל הרועים שלו מתנבא זכריה: "וָאֶקַּח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים". שני כוחות מנוגדים שעל ידם בורא העולם מקדם את בני

בקרב רבים מתעצמת בשנים האחרונות התחושה שהעולם האקדמי מציב בפני הצעיר שומר המצוות קשיים רוחניים משמעותיים המאיימים על שלמות עולמו הדתי. דוגמה אבסורדית ובולטת למתח

מתחת לפני השטח הגלויים של פרשת פינחס איתרו חכמינו סיפור חבוי.הפרשה מספרת כיצד אמר ה' למשה, לאחר מות אחיו ואת אחותו, שגם ימיו שלו ספורים,

לעיתים האזנה לתפילה של עובד ה' נותנת לאדם שיעור חי בתפילה יותר מכל לימוד. אצל חסידים בדורות עברו היה זה מקובל והרבי הריי"צ מלובביץ' תיאר