יקרה שלי,את יודעת שאני בדרך כלל לא כותבת מכתבים כאלה, אבל אני כבר לא מצליחה לדבר איתך ושמעתי שלפעמים מכתב כזה יכול לעזור… כשאני מדברת

תרגיש בבית בחודשים האחרונים מתקיים דיון בעיתונות הדתית סביב שאלת האופן בו מלמדים גמרא במסגרות החינוכיות השונות. בלי להיכנס לפרטי הוויכוח אפשר לסכם ששני הצדדים

לרוב, אהיה מוכנה לוותר על כל הנוחות ועל ההיגיון הבריא, אם המשמעות היא שאשמח אדם אחר שיקר לי. אולי זה מצטייר מקסים מאוד, אבל זה

מצרים גאה להציגאין ספק שמפעל גדול כל כך כמו סיום הרמב"ם היומי מספק סיפורים מרתקים, אך כנראה שהמרתק שבהם הוא סיפורו של הרב יוסף הכט,

שמונת הפרקים הראשונים בספר בראשית מגוללים סיפור טרגי אך פשוט: בריאה, ואחריה הרס הבריאה, ואז בריאה חדשה. תחילה, אלוקים בורא סדר. האדם פורע את הסדר

נקודת המוצא של הראי"ה במאבק על הצביון הרוחני של ארץ ישראל, התבססה על מחוייבות לכל חלקי עם ישראל, ולא רק לציבור מצומצם, וממילא דרישותיו לא

לפני ראש השנה חשבתי מה אני יכול לעשות בחג שייקח אותי למקום שלא הכרתי, פתאום הגיע המסרון. תשתוק. מה? כן שתיקה. כל החג תענית שתיקה.

מהי "בריאות נפשית"? האם אדם ששלם עם עצמו, וחי ברוגע בינו לבין עצמו יכול להיחשב כבריא ושלם? מסתבר שלא. האדם הוא "יצור חברתי", ולכן אחד