הכרתי יהודי שהיו לו הרבה צרות. בשלב מסוים הוא נשבר ואיבד טעם בכל ההתמודדויות שלו. הוא היה ממש על סף אסון, עד שיום אחד הוא

באחד מימי החמישי של השבועות האחרונים, הודיע לי מישהו בחגיגיות שמיד עם פתיחת השבוע הוא רוצה שננהל שיחה חשובה. אבל בין אם נאשים את נטייתי

מוטב לברוחעָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶםבשם הבעש"ט: צריך האדם לברוח מפני גואל הדם, הוא היצר הרע שרוצה לבטל אותו מעבודת הבורא, אל שלושת ערי המקלט הרומזות

מכל המקומות בעולם יצא לי לפגוש את שולי רנד דווקא בבני ברק,ברחוב של סבתא שלי. שולי, השחקן, המורה הגדול למשחק, שכל שיר שלו פילח את

סוגיית החינוך הדתי היא אחת העתיקות והמדוברות ביותר. אנשי חינוך רבים סבורים שעיקר העניין עומד על הקביעות היום־יומית. שם המבחן; ואם כבר מגיעים לרגעי שיא

"להיות במקום אחר – צרתו הגדולה של העם הזה, סגולתו הגדולה והחשאית, שליחותו הגדולה". כך כתב המשורר והמסאי הצרפתי שארל פֶּגי (1873–1914), פילושמי בעידן של

בליל שבועות (מי זוכר שזה היה לפני חודשיים) התפללנו בנץ החמה על גג בניין 'אש התורה' ברובע. היה מדהים לראות את הזריחה, את הר הבית

פסעתי בערב ברחוב הראשי בעירי. בבתי הקפה ובפיצוציות הוקרן על מסכי הטלוויזיה משחק כדורגל. גברים רבים ישבו מרותקים וקולות צעקות נשמעו מבין ענני העשן. בחור

מי אנחנו שנברור לעצמנו דרכים?! איזו דרך ישרה אמור האדם להמציא לעצמו? "ישרים דרכי ה'!" הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה ומצוות ואלו דרכיו שאם