אם היו מברכים את חודש תשרי, היו מברכים אותו השבת. אבל חודש תשרי, כמו שמלמד הרב קרליבך, הוא לא 'עוד חודש', שהאור שלו גנוז בשבת שקודמת לו, ואנחנו מושכים ממנה אור לכל החודש. לא לא. חודש תשרי, על אף שבעיניים הרגילות שלנו נדמה שהוא ממש עוד כמה ימים, כהמשך לשבוע הנוכחי, הוא בעצם אור חדש לגמרי. האור של שנת תשפ"ו הוא בריאה חדשה שעדיין לא הייתה.
ומה ייברא בה?
כל דבר, לפני שהוא יוצא לעולם יש לו התרקמות. הוא מתהווה, צומח, גדל, ורק אז מופיע. כמו נבט קטן, הוא מתחיל כזרע במעבה האדמה, ואז הוא נרקב, מוזן, סופג אדמה, מעיז ומניץ מעבר לאדמה. נבט. כך גם האדם, הוא מתהווה ברחם אימו, נרקם ונעשה אברים אברים, עד שבעת הנכונה הוא בוקע ונולד.
בראש השנה אנחנו עוד במעבה האדמה, הרת עולם. מה שייוולד מהימים הללו, זו כל הקומה החדשה שלנו. מה נהיה, ואיך נגדל, ומה נרצה, ואיזה שפע ואיזו ברכה ואיזו גדילה… ביומיים הללו, אנחנו מתהווים. על פי אחת הדעות יום בריאת העולם היה בכ"ה אלול, ולפי החשבון הזה יום ראש השנה הוא יום בריאת האדם. "נעשה אדם", כביכול אומר הקב"ה לכל אחד ואחד מאיתנו. בוא בן אהוב, נעשה אדם. לולא הקב"ה עוזרו לא יכול לו, והוא מאיר ומתגלה בדיוק כמידת הענווה והרצון לנוכחותו. נעשה, אותך, אדם. בוא תתהווה, תיווצר, תיזכר.
האדמו"ר הזקן מסביר על הימים הללו כך:
"היום הרת עולם", על דרך דאיתא "תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים", וקודם הלידה צריך להיות הריון, וראש השנה הוא ההריון, כמו שכתוב "משפט לאלהי יעקב". כי עיקר המשפט הוא שדנין את כל אחד ואחד כמה יכול לקבל אלוקותו יתברך. וזהו "משפט לאלהי יעקב", כי כל ישראל נקראים 'יעקב'"…
מהצדיקים נולדים מעשים טובים. אבל מתי ההריון של המעשים הטובים הללו? כל אחד ואחד מישראל שרוצה להיות בחינת צדיק, שרוצה להתקרב ולגדול ושיצאו ממנו מעשים טובים – מתי המעשים הטובים הללו מתרקמים?
בראש השנה. היום הרת עולם.
ביום הזה יש משפט. אנחנו מאוד רגילים לדבר על המשפט, ויש לנו את הציור המוכר של מלך יושב על כיסא דין, ולפניו עוברות כל זכויותינו, ומנגד כל עוונותינו, ואנו כל אחד מישראל עוברים לפניו כבני מרון. הציור הזה יכול לצייר בנו יראה גדולה, אבל גם קיפאון. כי כשאנו עומדים מול מלך רם ונישא וכל מעשינו עוברים לפניו – מי יוכל לאמר "זיכיתי לבבי"?
מתוך הלימוד של האדמו"ר הזקן, אנחנו לומדים עוד קומה חדשה. על מה המשפט בעצם? כמה כל אחד ואחד "יכול לקבל אלוקותו יתברך"! מה זה אומר בעצם? שכל אחד מאיתנו יכול לקבל לתוכו אור אלוקי, וזה תלוי בנו. זה לא תלוי רק בכמה שנים למדנו, ולא תלוי מה אנחנו עושים בחיים. זה תלוי רק בכמה אנחנו ממליכים עלינו את ה'. להמליך את ה' זו נוכחות אלוקית והכרה פנימית שכל מעשה ומחשבה ודיבור, כל איש וכל מצב שאנחנו פוגשים הוא שליח אלוקי מדוייק, הוא ביטוי לרצון ה'. שהחיים שלנו על כל פארם ומורכבותם, על כל המייתם ותקוותם – הם הם רצון ה'.
מהו עומק הדין של יעקב? של עם ישראל? כמה זוכים להיות קשורים אליו יתברך. זה שיא האושר, וזה חלילה עומק הצער. אנחנו חלק אלוקה ממעל, קרובים וקשורים בו יתברך. וכמה שאנחנו זוכים להיות כלי ראוי, מרכבה לשכינה, במחשבה דיבור ומעשה, כך אנו זוכים לקבל "אלוקותו יתברך".
תנו להיכנס
ביום המלכת ה', ביום שבו העולם והאדם נבראים לשנה חדשה נוספת, מתברר מחדש כל העניין של העולם – תאיר ארץ מכבודך, נגילה ונשמחה בך. יש תכלית לעולם הזה, והתכלית היא כמידת האור. באור פני מלך חיים.
כל אחד מאיתנו יכול להיות יעקב, למסור את ההתנהגות שלנו לחי העולמים, להתקדם ולפעול ולרצות. לכוון את הלב להיות כלי, לכוון ולדייק את הרצונות.
בחודש אלול וימי תשרי אנחנו אומרים את מזמור לדוד ה' אורי וישעי. ודרשו: "אורי" – זה ראש השנה. כמו שאנחנו נמצאים בחושך, ופתאום יש ברק, וברגע אחד כל המציאות נהיית אור, לרגע הכל ברור וחשוף וגלוי. ראש השנה זה להדליק אור בכל המערכת. הוא יכול להיות כמו מכת ברק לנשמה. לרגע הכל גלוי. יש מלך לעולם, יש בורא לבריאה, יש מנהיג ויש תכלית.
ויש עוד סוג של אור. אור שהוא לא חד פעמי. כמו אדם שנכנס לחדר חשוך ומדליק את האור, כמו להיות בהפסקת חשמל ולחפש נרות, ויהי אור… הבריאה התחילה באור. חושך ותוהו ובוהו והנה – ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור. גם בריאת השנה שלנו מתחילה באור. יש אור בעולם. אור זו הבנה, בהירות, דרך, הכרה. העולם הזה יכול להיות מקום שיש בו נוכחות אלוקית.
כמה? זה תלוי בנו כנראה.
כמו הסיפור על הרבי מקוצק, ששאלו אותו תלמידים: רבנו, היכן נמצא ריבונו של עולם? וענה להם – היכן שנותנים לו להיכנס.
ביום הזה אנחנו שומטים ידיים, פותחים לב, מוכנים להניח את כל קפלי חיינו מול אור ה' המטהר, להתמלא בריקנות אנושית, ולהתמלא בנוכחות אלוקית. אין לי מלבדך, גם לא היה לי מעולם… לתת לו להיכנס לכל חיינו. אין מקום פנוי או לא ראוי, "ואביתה תהילה, מבשר ודם, מהבל ותוהו… והיא תהילתך".
