לא תנחשו מהיכן אני כותב לכם הפעם. ובכן, אני רכון על שולחן באולם הענק של 770 בברוקלין! בפעם הראשונה בחיי אני מבקר במקום הלא־יאומן הזה. סביבי חסידים, רבנים, שלוחים, חתנים טריים, צעירים מתקרבים מכל העולם, ומה לא?

אתחיל בסיפור ששמעתי בביקורי כאן.

סטיב הג'ינג'י נהג לנסוע ללימודים על סקייטבורד במנהטן. יום אחד ראה איש עומד ליד מכונית ומבקש עזרה. הוא עצר לראות במה יוכל לעזור. "אין לך פנצ'ר", הרגיע את החסיד המזוקן, בעל המכונית. "רק חסר לך אוויר, תמשיך לנסוע ורק תמלא אוויר בתחנת הדלק הקרובה".

"גלגל בלי אויר…", המהם החסיד, "אתה יודע, בחור, זה כמו להיות יהודי בלי תורה. אתה יודע מה זה תורה?" הפתיע את סטיב בשאלה.

– "אה… בערך… שמעתי פעם", גמגם.

– "למדת פעם?"

– "לא".

– "אז בוא נקבע חברותא קטנה".

המשך הסיפור הוא שסטיב התקרב ליהדותו, עבר ללמוד בחב"ד והפך לתלמיד חכם, חסיד ובעל משפחה גדולה. בנו, שהוא כיום שליח באירופה, סיפר לנו זאת בהתוועדות.

אגב, למי שלא ניחש, זו לא הייתה הפעם הראשונה בה היה חסר אוויר בגלגל של החסיד המתוק הזה באותה פינת רחוב, וגם לא האחרונה… גם סטיב לא היה היהודי האחרון ששב הביתה כי עצר לעזור. כך שמענו בשבת, בין לחיים למאמר חסידי, לצד ניגוני סעודה שלישית ושלג חורפי, עוד המון סיפורים, ניגונים ותורות.

אוסיף אנקדוטה שסיפר השליח הנזכר. כחבר משלחת אנשי דת מהמדינה שלו, הוא השתתף בשנה האחרונה בכנס בו נכח גם האפיפיור. כשהגיע תורו של השליח לשאת דברים, ביקש מהאפיפיור לפעול למען החטופים. הנהן האפיפיורוס והשיב: היש אדם שלא עושה מה שהוא צריך? ענה השליח: כן, יהודי. יהודי עושה יותר מכפי יכולתו…

אגב, שעה לאחר מכן נודע בציבור שהאפיפיור התמוטט והלך לעולמו. מתברר שזו הייתה השיחה האחרונה שלו, בה יצא לו לשמוע דברים בשבחם של ישראל.

לסיום, אספר על החדר של הרבי בו התפללנו בשבת. לא שינו בו דבר – השולחן, הספרים בארון, ואפילו המכתבה הישנה עליה כתב, בירך ושיגר עצות והוראות לכל רחבי העולם. כאן, בחדר הזה, קיבל מנהיגים ושועי עולם לצד עמך ישראל, מילדים ועד זקנים. כמה ניסים ומופתים התגלגלו מעל ומתחת השולחן הזה…

מצאתי עצמי גם מדבר עם הרבי בליבי, על חיי, על החטופים שחזרו, על היהודים שמסרו נפשם על קידוש השם ועל ההתעוררות הגדולה שיש בעם ישראל. לפני שיצאתי, הרגשתי שאני רוצה לבקש ממנו שאזכה גם אני להיות יהודי כפי שהוא לימד – כזה שלא עושה מה שהוא יכול אלא עושה יותר מכפי יכולתו. לחיים לחיים.