אדון גולדמן! אדון גולדמן! תעצור רגע! יש לי הצעה שלא

פרק כח בספר התניא עוסק בנושא מאוד כואב שמלווה כל

חברים יקרים, הנה אנחנו בפתחה של שבת נחמו. זה לא

בתפילת "אלוקיי נשמה" אני חוזרת ומודה לקב"ה על החזרת הנשמה

כבר כמה זמן ששמתי עיניי על יהודי זקן בכותל שמתפלל

השנה, שלא כהרגלנו, יצאנו מגוש דן דרומה, לקיים את הכנס

פעם חבר אמר לי בשם סבתא שלו: הבעיה היא לא

פרק כז הוא חלק מרצף פרקים העוסקים באחד הדברים היותר

שלום חברים יקרים. שבת חזון בפתח, וידוע שאצל חסידים בשבת

נותרנו אחרונים, מלשכת הכהנים האמונים על הבשמים, ממשפחת בית אבטינס,

בתקופה הזו, כאשר לאורך כל מאורעות השנה אנו חווים את

אני מנסה לזקק רגע אחד שבו הרגשתי את כוחה של

גם כשמאחוריה השתרך שובל ספרותי בן 10 ספרים, היא תמיד

האדמה פשוט הייתה שם, נותנת את עצמה לצמיחה שלו. הגרעין

תמיד חלמתי שתהיה לי איזו 'מסכת עוילם הבא' משלי. חסיד אחד

איזה פרק הוא פרק כו! זוכרים שאמרתי על פרק כג

שלום חברים יקרים. אנחנו בימי בין המצרים ובכלל בתקופת מלחמה

לחיים, אחיי ורעיי, לחיים ולברכה! רציתי לשתף אתכם בדברים שלמדתי

זה היה ביום שישי אחרי שישה שבועות רצוף בעזה. המפקד

חצות לילה. צלילים ענוגים עולים מהגיטרה וממלאים את הבית. על

תפילה עבורי זאת פסגה, ותפילות השבת הן מעין עולם הבא.

הפעם נעסוק בפרק כה בתניא, והאמירה של רבותינו במשנה "האומר

שלום חברים יקרים, אנחנו נמצאים עכשיו בימי בין המצרים, ומבחינה

אין לי כח, אין לי כח, אין לי כח, אין