לפני כשבועיים, במהלך סיור בגבעות המקיפות את גוש עציון, פגשתי

שלום חברים יקרים, נכנסנו ברוך השם לשבועות של סיפור יציאת

אלף זוגות עיניים נעוצות בשתי הדמויות הניצבות במרכז הבמה. אולם

הוא פרא אדם, עושה מה שהוא רוצה, לא שולט בעצמו,

יום שבת שבת פרשת שלח לך. בסעודת שבת אנחנו מוצאים

ירושלים, באתי לשאול בשלומך, אני יודעת שהימים האלו קשים לך

שלום חברים, נכנסנו לחודש טבת, עליו נאמר במגילת אסתר: "ותילקח

הגישות השונות לסוגיית הקירוב לא נולדו היום, הכול התחיל עוד

יאיר אליצור, הידוע בשם הבמה שלו 'אלייצור', לא כל כך

לחיים! אחיי ורעיי, אשתף אתכם בתורה שמדברת לליבי מאוד, ואני

מנסה להיזכר איך הכל התחיל. אולי בשבת בר המצווה של

הוא מגיע! הוא מגיע! איזו התרגשות! איזה פחד! פעם ראשונה

אבל מה אנחנו בכל זאת יכולים לעשות. בימים האחרונים הסתובבתי

חברים יקרים, חנוכה כבר מאחורינו, אבל ליתר דיוק: הוא לא

"אם אתה לא לוקח סיכון, זה לא אלתור אמיתי". כך

קדושה קונים בפקק הרב פרץ איינהורן: בעזרת ה' יתברך, אני

שני רגעים. שתי מהויות. לבוש אחד. לבוש לאחד. * שקט.

ריבונו של עולם, רציתי להודות לך שזיכית אותנו להדליק גם

לפני כמה חודשים חזרתי ממפגש נשים, ואחת הנשים השמיעה לנו

נר ראשון לחנך את עצמנו לאהוב את הילדים אומרים שפעם

לפני כשבועיים, באחד מראיונות הרדיו על מהלכה של המלחמה, בניסיון

חברים יקרים, אנו בעיצומם של ימי החנוכה הנפלאים, בהם אנו

היהודי הזה, נשוא סיפורנו, שרד את המחנות בשואה האיומה, איבד

מילות השיר של חנן בן־ארי "לא תסכמו אותי בוויקיפדיה", כמו

הם עומדים בהיכל, מתקשים להתקדם, לבם נחמץ ממראה היכל שדרכו