הסדר המופתי מתגלה כמו פאזל ענק ספרי לי קצת על

לפני שנים רבות, אי שם בשנות העשרה, אִרגַנו לעצמנו –

כשהייתי בכיתה ג' לקחו את הכיתה ליום כיף לימודי, ללמוד

תפקיד ראשי? נראה לכם? אתם חיים בסרט, זאת אומרת, בסרט

שומעים ודומעים, קוראים ומתרגשים, מהמפגש המרגש של יוסף אחיו. ומה

כידוע, מאז ומתמיד בחצרות חסידים הדגישו מאוד את העיסוק בעבודת

מכירים את שיח ה'הכל אינטרסים'? כל מי שעוזר זה כי

חברים יקרים, היום אני רוצה להתוועד איתכם על דמותו של

"הסיפור שלי עם הכתיבה נוצר באופן מוזר ביום כיפור אחד,

שמונה נרות – שמונה טיפים יסודיים לשלום בית על אף

הו, סוף סוף הגיע חנוכה! בראש חודש כסלו אמרנו הלל

בשנה שעברה הייתה לי הזכות לנגן במסיבת חנוכה ב'בית עלה'

לחיים, לחיים ולברכה. חנוכה שמח ומאיר! רציתי לשתף אתכם בסיפור

אלישע בעלי גדל בניו ג'רזי, שם כל שנה סביב חנוכה

פרח אל פרח זר גדול נשזור, לראש המנצח מכבי גיבור.

ההארה הראשונה שהיתה בעולם, גנז אותה ה' לצדיקים. אין הכוונה

אנחנו עומדות כפסע מכניסת חג האור, חג הגבורה ועוצמת הרוח

כשאירנה הציצה מתוך החנות אל החלון הגדול של הקניון וראתה

שלום חברים, חנוכה מתקרב, עוד מעט נשב מול הנרות ונתבונן