תמיד חלמתי שתהיה לי איזו 'מסכת עוילם הבא' משלי. חסיד אחד בצפת הכיר לי את המושג הזה: יהודי מגיע לשמים, בוחנים אותו: "למדת תורה?" אבל מה, נותנים לו בחירה: "על איזו מסכת תרצה להיבחן?". וכך נהגו, שכל יהודי בוחר לו בחייו מסכת שבה הוא משקיע יותר משאר מסכתות. מסכת אותה הוא לומד גם בתור בבנק, או מחוץ לחדר המחנך באספת הורים. אפילו על הערסל בין עצי האיקליפטוס, ב'בין הזמנים', הוא שולף מהתרמיל את אותו כרך מרופט ובלוי וחוזר שוב על איזה רש"י מתוק. 'מסכת עוילם הבא'! איזה 'געשמאַק'!
בינינו, כנראה שאני קצת מדומיין, עוד לא זכיתי שתהיה לי מסכת שאני בקי בה. אמרתי לעצמי: אתפשר על פרק אחד. יהיה לי 'פרק עוילם הבא'! שמתי עין על 'חזקת הבתים', הלא הוא הפרק הראשון שלמדתי ב'עיון' בישיבת 'שלום רב' בצפת וגם חזרנו עליו ב'מדרשת זיו'. פרק שכולו 'אקשן': טענת 'מיגוֹ', "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", 'שור מועד'… היינו מתבדחים: למה שור עושה "מוּוּוּוּוּ"? – כי הוא שור 'מוּוּוּוּוּ-עד. ולמה נאמין לזמר בוב מארלי בשיר המפורסם שלו 'I SHOT THE SHERIFF' – "יריתי בשריף אבל לא בסגן שלו"? כי יש לו "הפה שאסר"! הוא מעצמו הודה שירה בשריף, נאמין לו בחפותו לגבי הסגן…
הבעיה היא – הלימוד בעיון. גם בצפת וגם ב'זיו' הספקנו, אולי, שישה-שבעה דפים, וכך אפילו פרק אחד לא זכיתי לדעת. במה אבוא לאותו מבחן אחרי מאה ועשרים?
אמרתי בליבי: אבחר לי דף אחד! סוגיה אחת! 'דף עוילם הבא'! למשל, סוגיית "שטרא זייפא", ועליה אתכונן! איך שרב יוסף צועק שם בדף לב: השטר הזה הוא "חספא בעלמא!", חתיכת חרס שבור! מרגש!
מכאן אני עובר לימים האלה, ימי בין המצרים. הלוחות שבורים, החומות שבורות, וגם הלבבות קצת.
חשבתי פעם, אני מקווה שאוכל להסביר את עצמי: בשביל להיות שבור, אני צריך קודם כל להיות שמח. נשמע כמו סתירה, אבל לא. שמחה אמיתית היא חיבור פנימי למהותי, ומהמקום הזה בנפש אני יכול להתחבר לשבר של העולם.
באלה הימים אני רוצה לצאת ולחפש את השברים של הלוחות, ללמוד את מה שכתוב עליהם, אפילו אם זה חצי מילה או חצי משפט. עבורי, זה העניין של 'מסכת עולם הבא' – לחיות תמיד עבור משהו נצחי. והדבר הזה של לחיות לקראת משהו גדול שקורה, פועם בעם ישראל היום יותר מתמיד.
הראיתים את החייל שעושה 'סיום' בבניין שבור בעזה? ומה עם הרב צבי יצחק, גיסי, שכותב ושולח למשפחה חידושים מהטנק בחאן יונס?! אני אעשה 'סיום' על ה'חספא בעלמא' של 'חזקת הבתים', ואתה תעשה על כתובת מקיר של בית שבור בנווה דקלים. בואו עם שמחה פנימית ומשהו שבור, ונחבר הכל למסכת אחת קדושה ומתוקה.
