לא בכל יום מקבל אני הזמנה לנגן במדינת אריזונה אשר בארה"ב.
מששמעו ידידיי שאהיה במדינה בה נמצא ה"גראנד קניון", הלא הוא אחד מפלאי תבל, החלו מפצירים בי שאאריך בכמה ימים את שהותי ואראה את מעשי ה' הנפלאים. רבבות של תיירים באים במיוחד מכל קצווי תבל לחזות באותו שבר ארץ שגודלו כגודל ארץ ישראל ועומקו וגובהו כשמים לרום. ואני הלא כבר אהיה שם באזור! ויש אומרים שאף מברכים בשם ומלכות בעת שרואים את אותו "גראנד קניון"…
אך כיוון שרציתי למעט את שהותי, לבי לא נענה בדבר.
נזכרתי במעשה ברב אלישיב זצ"ל.
בשעה שהגיע החזן יוסל'ה רוזנבלט לירושלים הקטנה, נהרו כל בית ישראל לשמוע את הטנור הגדול אשר שמעו יצא בכל תבל. עברו על פני בית המדרש וראו את האברך הצעיר, יוסף שלום אלישיב, שוקד על תלמודו. אמרו לו: "הרי אתה זוכה להגות בתורה הרבה בכל יום, והנה יש הזדמנות חד פעמית לשמוע את גדול בעלי המנגנים של עמנו! ושמא שוב לא תחזור הזדמנות כזאת?"
ענה להם: "אדרבה! עבורי זאת גם הזדמנות חד פעמית. וכי מתי תהיה לי עוד אפשרות ללמוד תורה בזמן שיכולתי לשמוע את יוסל'ה רוזנבלט!".
חזרתי לארץ. כמה שבועות לאחר מכן נסענו לטייל בנגב. עלינו בבקעה ובהר, עד ים סוף הגענו. הלא היא אילת.
אדם שפגשנו הציע לנו ללכת ל"קניון האדום" וכך עשינו.
נפעמנו מיופיה ומקדושתה. נחלים ומעיינות יוצאים בבקעה ובהר.
היה זה פלא בעיניי כיצד לא זכיתי עד היום למראות נפלאים כאלה.
וידעתי בלבי. משום שויתרתי על אותו "גראנד קניון", נפתחו לפניי מראות ארץ ישראל.
שם באריזונה סיפר לי רב הקהילה, הרב פנחס אלוש הי"ו על בני משפחתו שבאו לבקרו, וכמובן שנסעו ל"גראנד קניון". משחזרו לארץ, אמר להם אב המשפחה שהם הולכים למכתש רמון. הגיעו ונעמדו על הצוק. פתח האבא ואמר: "באנו לבקש ממך סליחה. סליחה שכל כך מיהרנו לחזות בפלאי הנכר עוד לפני שהכרנו את יפייך. יפי ארצנו הקדושה".
בעודי מטפס ויוצא מהנחל נזכרתי באותו מעשה. נעמדתי מעל הקניון שלמרגלותיי ואמרתי ת ו ד ה ! תודה לך ה' על ארץ אהובה.
טובים היו לי כמה ימים בירושלים מאשר לחזות בגראנד קניון אשר בנכר.
ולוואי ונרגיש ולו במקצת את הזכות שזכינו לדור בארץ אשר עיני ה' אלוקינו בה, מראשית השנה עד אחרית השנה.