הוי ר' שלמה. אילו ניגונים… אילו חסידים מתוקים. אילו תורות מתוקות השארת בעולם. והכל הלך ובא מאהבה, לפעמים עד כאב… לעם ישראל. לתורה ולחסידות. לכל יהודי פשוט.
בפרשה שלנו אברהם אבינו אומר למלאכים: "יֻקח נא מעט מים". ר' שלמה שואל: למה רק מעט מים, מה קרה? הרי אברהם שחט שלושה פרים, שרה אמנו לשה עוגות ומצות. רצו לעדר, לאוהל…
ובכן, מים זו התורה. געוואלד געוואלד, אם אתה רואה יהודי רחוק מתורה, תזכור את אברהם אבינו. אפילו מעט מים, קצת תורה, איזה דיבור, איזה ניגון, יכול להחזיר אותו. להחיות לו את הנשמה. אל תחשוב "אתו אין לי סיכוי. אגוז קשה. יקח לי שנים…", ר' שלמה אומר: אם אתה לא מאמין שקצת מים יכולים להחזיר יהודי הביתה, אתה לא תלמיד של אברהם אבינו!
את דברי התורה הראשונים קראתי אצל משפחת וויט בנחלאות. היתה חוברת כחולה קטנה ועוד כל מיני דפים של שיעורים שהודפסו מהקלטות. שם מצאתי את ר' שלמה שואל למה הבל נהרג, מה היה חטאו? נכון, כולם יודעים שקין חטא וזה ברור, אבל למה הבל היה צריך למות?
עונה ר' שלמה שגם הבל לא היה בסדר, הוא לא לימד את קין איך לעבוד את ה'. געוואלד, הבל ידע איך לעבוד את ה' והוא שמר את זה לעצמו. אחי, אל תהיה קמצן בעבודת ה' שלך.
יש תורה שאני חושב עליה הרבה לפני שאני מתחיל ללמוד – לקשר עצמך לכלל ישראל.
ר' שלמה מספר על חסיד שנכנס לבית מדרש בתשע־עשר בבוקר, ככה בנחת עם מגבת על הכתף אחרי המקווה. יושב שם יהודי ורוטן: "עכשיו מגיעים?! אני לומד פה כבר ארבע שעות, עוד לפני הנץ הגעתי! אתה יודע כמה דפים כבר למדתי?". עונה לו החסיד: "הרי יהודי צריך ללמוד ממש בשביל כל עם ישראל. אז ממה נפשך, אם למדת כך, נמצא שלמדת גם בשבילי! אז גם אני למדתי. ואם למדת רק בשביל עצמך… איזה מן לימוד הוא זה, איזו מין תורה?".
ר' שלמה, כשאני פוגש מישהו מהחבר'ה שלך אני מיד מבקש שיספר לי משהו שהוא זוכר. ואם הוא מתחיל לספר את "יוסל'ה קמצן קדוש" אני אומר לו, "לא. ספר משהו אישי!".
וכך סיפר לי אדם שאירח אותי להופעה בדרום אפריקה: "שלמה היה אצלנו בהופעה. למחרת בבוקר יצאתי עם שלמה לרחוב ועברנו ליד מועדון זקנים. אמר לי שלמה, 'אני נכנס לנגן'. אמרתי לו: 'אני לא מאמין שיש שם יהודים בכלל, וגם לא הזמינו אותך'. אף על פי כן שלמה נכנס וניגן לפניהם. כשיצא, יצאה אתו זקנה אחת בוכיה. היא סיפרה לו שהיא יהודייה. לפני השואה הפקידו אותה הוריה אצל משפחה והם מעולם לא שבו… כך היא המשיכה לגדול, להתבגר ואפילו להזדקן בקרב אותה משפחה נוצרית. מעולם היא לא סיפרה את האמת, עד היום".
ר' שלמה, היה לך גלאי פנימי לנשמות אבודות. לנשמה יהודית זועקת.
והניגונים, ר' שלמה… רבי נחמן כותב שניגון כשר בא מהמקום שהנביאים יונקים ממנו. הניגונים שלך, ר' שלמה, תמיד היו בשבילי כמו נבואה.
יושבים בשבת כמה חבר'ה, שרים ביחד את אותו ניגון שוב ושוב. ופתאום העולם נראה אחרת. בעיניים אחרות, אנשים נראים אחרת. אתה לא שופט אף אחד. אתה רואה את הטוב. חומות נופלות. אתה מרגיש שאנחנו, כולנו, כמעט כבר שם…
והלב משתוקק.
געוואלד געוואלד.
