בדרך להופעת בוקר ב'צמאה' ואני כבר מאחר, עצר אותי אברך במדרשת זיו, "תשמע סיפור". בינינו, מותר קצת לאחר לבלאנס של הופעות… אז הסכמתי. ועוד 'בינינו' אחד. לוּ באתי לעולם כדי לשמוע את הסיפור שהוא יספר, היה שווה.
וכך הוא סיפר: חב"דניק מבוגר עומד בדוכן תפילין, עובר לידו יהודי וכולו התנגדויות. מדברים קצת… למה אנטי, למה הוא מתנגד. והוא מספר: "למדתי בחיידר… יום אחד למדנו מדרש – מה עושה הקדוש ברוך הוא? שלוש שעות ראשונות עוסק בתורה… שלוש שעות אחרונות – משחק עם הלוויתן. כך מובא: משחק עם הלוויתן!
"שאלתי את הרבי בחיידר מה העניין? בשביל מה הקדוש ברוך הוא משחק איתו? החבר'ה בכיתה קצת צחקו, והרבי נתן לי סטירה. באתי הביתה, סיפרתי לאבא וגם ממנו חטפתי, בעוון התחצפות. כך החלה בי התנגדות להכל ובסוף עזבתי".
החב"דניק בדוכן שומע ולא מאמין… הוא המום. "מה אתה מתפלא?" שואל עובר האורח, והחב"דניק מתחיל לספר לו: "אני דווקא גדלתי בחיידר של חב"ד בקראון הייטס, ויום אחד לקחו אותנו אל הרבי מלובביץ'! וואו! כל ילד עובר לידו והרבי מברך אותו ואומר משהו. כשהגיע תורי התקרבתי ומה אומר לי הרבי? לא תאמין! הרבי פותח בשאלה: 'אתה יודע, ילד, שכתוב בגמרא שהקדוש ברוך הוא משחק עם לוויתן. אתה יודע למה? בוא ואספר לך'.
הבנתם את העומק? ההוא קיבל סטירה כי העז לשאול. ופה הרבי בעצמו פותח ומספר לילד על אותו עניין! וכך המשיך הרבי להסביר על מדרש אחר, בו מסופר שהקדוש ברוך הוא ברא בתחילה זוג לווייתנים ענקיים, אבל ראה שהם יתרבו ויחריבו את העולם. מה עשה? הרג את הנקבה. וכאן נתן הרבי תשובה לשאלה: כיוון שהוא השאיר את הלוויתן בודד וגלמוד, הקדוש ברוך הוא עצמו מגיע ומשחק עמו!
איזו מתיקות, לספר לילד על טובו של בורא העולם.
ראיתי בספור משל על כל המהפך של לימוד פנימיות התורה והחסידות. על מה שפעם הרביצו כי העזו לשאול, באה פנימיות התורה ומגלה סודות, יורדת לעומקם של דברים. ומה היא מספרת? על רחמנותו של הקדוש ברוך הוא. על גמילות חסדים. בורא העולם יורד ומשמח את האלמן של גברת לוויתן.
חג החנוכה הוא חג החינוך, סודם של כהני בית חשמונאי. למה אהרן זכה שבניו עד היום הולכים בדרכו? כי אהרן הוא כולו 'הוד' ויופי. בגדיו – לכבוד ולתפארת. הוא חינך את בניו עם אור, ועד היום הם מברכים את עם ישראל באהבה עם אור בעיניים.
בערב סיפרתי כל זאת לאפרת, והיא הוסיפה ואמרה: "כשהרבי סיפר לילד את מדרש הלוויתן לפני שבעים שנה, כבר אז הוא ראה וידע שיום יבוא והילד הזה יפגוש מישהו שיהיה זקוק לשמוע את המילים הללו".
חג שמח!
