בס"ד

יום שישי, 12 אוגוסט, 2022
הכי עדכני

חסידות מזווית אישית

 מעבר להיותי מוזיקאית אני גם מלמדת מוזיקה בבית ספר היסודי "ראשית" שבגוש עציון. בכל שנה בימי כסלו  אני שואלת את התלמידים "מי יודע איזה חג מתקרב??" התלמידים הצעירים או השכחנים צועקים מיד "חנוכה"! אך התלמידים הוותיקים, שכבר מכירים אותי כמה שנים, יודעים לומר "נו, החג הזה של החסידים"!
שנה אחת ניסיתי להסביר להם מה זה חסידות, ניסיתי וניסיתי הסברים שונים אך ראיתי שהם לא מבינים, עד שלבסוף אמרתי להם: "ההבדל בין חסידים למתנגדים זה כמו ההבדל בין שיעור מוזיקה לשיעור מתמטיקה!" או אז הם חייכו בהבנה.
אני מתבוננת מסביבי, בית הספר בו אני עובדת משלב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. כשאני מתבוננת בהם אני חושבת על הסיפור מהבעש"ט על אותו אדם שלא ידע להתפלל וכל היום היה אומר את הא־ב הלוך וחזור. כולם צחקו עליו, אך הבעש"ט הסביר שזו התפילה הגבוהה ביותר.
אז איך מסבירים מה היא חסידות לתלמידים ה"רגילים" שלומדים יום־יום עם תלמידים מיוחדים? הם הרי חווים אותה יום יום על בשרם.
איזו זכות לשיר מדי שבוע עם התלמידים המיוחדים שמזייפים מאוד כלפי חוץ אבל מכוונים מאוד כלפי פנים.
גם בתוכי נמצא מדי פעם הנער שאינו יודע להתפלל. וגם הוא מחפש את הדרך להתקרב. ישנם ימים שלמים ותקופות ארוכות שאני מרגישה שלבי חסום