בס"ד

קרוב אליך ברשת

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

הקורונה תיזכר לעד כשנה של מסכות שהסתירו לכולנו את כולנו. "על האף!" צועקים לי בסוּפר. לפחות יש לי תירוץ כשאני לא מזהה אנשים. "אהרן, מה, אתה לא זוכר אותי?" (חחח). "זו המסכה" אני עונה.

איך אומרים בעברית FACE? פָּנים. ואיך אומרים בעברית INSIDE? פְּנִים! הפַָנים מגלות את הפְּנים. אי אפשר להסתיר את הביטוי הפנימי של הפנים. רואים לך בעיניים.

כשאנחנו שרים "פְּנֵי שבת נקבלה", הכוונה הפשוטה היא שנקבל את פניה של המלכה, אך במובן היותר עמוק אנחנו מתפללים ומתכווננים לקבל את הפנימיות של השבת. לשאוף אותה פנימה אל המחשבות, הרצונות והנשימות.

בפרשה שלנו אנחנו פוגשים את חטא העגל, המשבר וההתפייסות של ה'. והמילה פנים מופיעה לאורך כל הדרך.

אגב, עגל הזהב עצמו נקרא עגל מסכה. משהו שמסוכך ומכסה, ומה התיקון לעבודה זרה? פנימיות של קשר, של חיפוש ושל לימוד תורה. ר' שלמה תמיד אומר ש'עבודה זרה' היא לאו דווקא להשתחוות לאיזה פסל במנזר טיבטי. עבודה זרה היא עבודה שזרה לך. זר. אתה עובד אבל אתה קר. מרוחק ולא מחובר. 

ואכן כך מתחיל התיקון. ה' מדבר אל משה רבנו פנים אל פנים. וה' עדיין מעט מרוחק: אני לא אבוא איתכם, רק פני ילכו. אחר כך ה' מבטיח: אני אעביר כל טובי על פניך. ומשם לרגע סודי של התקרבות בנקרת הצור: וראית את אחורי ופני לא ייראו. וכעת אנחנו מוכנים להתגלות י"ג מידות הרחמים: ויעבור ה' על פניו. האהבה והרחמים מתחדשים בקשר שלנו, אף שהכל התחיל בעצם בנפילה. וכשמשה יורד מההר, קרן עור פניו. ויתן על פניו מסווה.

הפנים האלו חוזרות שוב ושוב, כי רק כך יתרחש תיקון אמיתי, עבודה פנימית. כמו שניגון אמיתי חייב לגעת בפנים, ונגן אמיתי מתחיל עמוק מבפנים. אדם יכול לנגן יפה, אבל אם הוא עסוק בכסף שירוויח או בכבוד שיקבל, הוא נשאר על פני השטח ולא חודר פנימה.

פעם אנדרֶה הַיידוּ, מורי למוסיקה, הוזמן לשבת בחבר שופטים של תחרות בינלאומית לפסנתרנים, כמובן הוא היה הדתי היחיד. עלה פסנתרן קוריאני מבריק, וכל השופטים התלהבו. רק הפסנתרנית הדגולה, פנינה זלצמן, לחשה להיידו: "הוא לא עובר לשלב הבא. תקשיב לנגינתו: אין לו אלוקים". מוסיקה זרה.

ובכן, הגענו לימים שאחרי השיגעון של פורים. מתנוצץ ועולה בליבי אור פנימי כזה. רך ושקט. אביב בפתח. גליל. מעיין. ימי הפסח הקרבים.

זוכרים איך רבי שמעון מסביר לתלמידיו מדוע כל הבהלה מהמן היתה רק "לפנים"? כלומר: בכאילו, ולמה ה' עשה "לפנים"? כי כל מה שהשתחוו לפסל היה גם ב'כאילו'. בשורש, נשארה בנו תמיד האהבה הגדולה והנאמנות לה' יתברך. ועכשיו אחרי השיגעון של הכאילו, של הפנים המכוסות, יפרח האביב וה' יאר פניו אלינו.

יהי רצון שנזכה להסיר את המסכות שלנו. תרתי משמע. ומתחתן נגלה את הכתר האמיתי.   

אהבת את המאמר? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן