נר ראשון של חנוכה. נר ראשון שהיא מדליקה בחנוכייה החדשה בבית הפרטי שלה.

היא מסתכלת על החנוכייה, השלהבות מרצדות בקצב הרוח.

היא נזכרת בתפילות, בדמעות שזיכו אותה להגיע עד הלום.

היא מסתכלת על הציציות של בעלה שמתנדנדות בקצב ההודיה, ונזכרת כמה היא חלמה בשנה שעברה על בעל עם ציציות ארוכות שיטיב עבורה את הנרות.

נר ראשון של חנוכה. למרות שזו כבר השנה השנייה שהיא מדליקה נרות בבית הפרטי שלה, היא לא יכולה שלא להתרגש מהשלהבות המרצדות ברוח, מהתפילות שזיכו אותה להגיע עד הלום.

היא מסתכלת בעיניים לחות מהודיה בעריסה הקטנה שבכניסה, בדיוק בין החוץ לבית, הכי קרוב שאפשר לחנוכייה, למרות הקור של ירושלים.

נר ראשון של חנוכה. עברו כבר כמה שנים, למשפחה נוספו עם הזמן עוד שמונה ילדים.

וכמו בכל שנה, עת מדליקים בחנוכייה החדשה־ישנה, היא מסתכלת על אור הנרות, השלהבות המרצדות שמזכירות לה את התפילות והדמעות שזיכו אותה להגיע עד הלום.

יהודה והאחים שרים יחד 'על הניסים', ובספונטניות אופיינית מצרפים לשירה אורגן, חליל וגיטרה.

היא מסתכלת על הציציות המקפצות של בעלה וילדיה, ונזכרת בחלומות על בית משלה, על חתן וציציות, ילדים ושירה, ומודה.

היא חושבת על כל הדרך שעברה, מאחד לשניים, עת הדליקו יחד נר ראשון בפתח הבית בלילה קר בירושלים.

על עריסה חדשה ולבנה, שעמדה 'לא בדיוק בפנים אך גם לא ממש בחוץ', מצטרפת בדרכה להדלקה.

היא נזכרת בין שיר לשיר, בין ניגון לניגון, בהריונות, בלידות, בפחדים, בתפילות.

בהתגברות באמונה, בנפילות, בקשיים, באשמה.

בחשבונות, בהשוואות, בייאוש, בכאב הגוף, בייסורי הנפש, בשיחות העמוקות על חינוך ילדים, על כוס תה עם בעלה או עם אימהות בגינה.

בשאלות האם היא מספיק עושה, מספיק משתדלת, על הרעייה שהיא ועל האמא שהיא נהיית.

היא נזכרת בהשכבות הארוכות, בסיפורים לפני השינה, בקטנה שרצתה עוד סיפור וילד שרק רצה כוס מים, למרות שהיא הייתה במטבח כבר פעמיים.

בקריאת שמע על המיטה כשלא כולם באותו הקצב, כשהגדול כמנצח מרים את קולו ומראה לכולם את הקצב.

על ההודאה בסוף כל יום עמוס, על התפילות שהתינוק כבר יישן כל הלילה ועל שנות השינה שהיא צריכה להשלים מתישהו.

על המקום בלב שהלך והתרחב ככל שחלפו הימים, על הודיה שלא נגמרת ככל שעוברות השנים.

על הניסים הגלויים והנסתרים, אלה שמרגישים אותם מיד ואלה שמגלים תוך כדי חיים.

היא עדיין לא החליטה לאיזה סוג נס משתייכים, זכרונות העבר ותפילות העתיד, והאורות הללו שמוסיפים והולכים מוסיפים ורוקדים מול נר אחד ושמש בירושלים.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן