על החובה הפנימית להתפתח

על החובה הפנימית להתפתח

ישנם זמנים בהם צר לנו המרחב העצמי, 

זמנים בהם ההרגלים שלנו עושים לנו חיים קשים, 

זמן בו העצמאות שלנו מונעת מאיתנו להיות מסוגלים לעבוד בעבודות צוות, 

זמן בו ההתמדה שלנו מגיעה לידי עקשנות שלא נותנת להתגמש, 

זמן בו הרגישות שלנו לא מצליחה לתת מקום לפרופורציה השכלית לתת לנו לעבור הלאה ועוד שכאלה, 

אלו הזמנים בהם התכונות שגידלו אותנו והפכו אותנו למי שאנחנו, לא נותנות לנו להמשיך ולהתפתח.  

לבקוע

כמו אותו אפרוח שבמשך הרבה מאוד זמן ניזון מהקליפה שהגנה עליו, ושבלעדיה לא יכול היה לשרוד ולהתפתח, ועכשיו עליו להעיז ולשבור אותה על מנת להמשיך ולגדול. ולא זו בלבד שעליו לשבור אותה בכדי לצאת מן המיצר, אלא שאם יישאר בה לא יוכל כלל להמשיך ולחיות. הוא חייב לצאת!!! ומתי נכון לשבור אותה? הרי אם ישבור אותה האפרוח מוקדם מדי הוא יפגע… אלא שברגע שהיא מציקה לו ומתחילה להצר את צעדיו – הרי שאין לך קץ מגולה מזה.

רינה

כאשר רינה, שעד היום הייתה מתוכננת להפליא והדבר גידל אותה ונתן לה כרטיס כניסה לעבודות ומקומות שווים, פוגשת גם את הקושי שבתכנון מול אי-יכולתה לזרום עם בן זוג כי הוא 'משבש תכניות'… וכל דייט שלה נמעך עקב ניסיון לתכנת את האדם שמולה… היא מבינה שעליה להעז ולצאת מהתכונה האהובה שלה. ללמוד את החיים ממקום אחר, וזה לא פשוט. 

כן, כך גם אנחנו, אם לא נשבור את אותה תכונה שבנתה אותנו והגנה עלינו, כאשר היא מתחילה לשדר אותות של מצרה ומציקה, אנו עלולים להגיע למצב של אפרוריות שכזו, הישרדות בחיי היומיום ותו לא. על מנת להעז ולצאת מהקליפה שלנו עלינו לזהות אותה, את התכונה, להבין מה היא נתנה לנו כל השנים ולאן היא הביאה אותנו, להודות לה בתוכנו ממש, ולומר לה כי כעת אנחנו רוצים ללמוד ולהיות גם אחרים. 

מה שקנינו – שלנו

אל דאגה, כל מה שקנינו בזכות אותה תכונה שלנו – לא יעלם כאשר נלמד את סודות התכונה שכנגד. 

אם, לדוגמה, מישהו היה שכלתני ברמה קיצונית, וזה נתן לו מקום מסוים בחברה והעמיד אותו במשרה מסוימת, וכעת מפריע לו הדבר בחיי המשפחה מול אשתו ומול ילדיו, העבודה על רגישות והיכולת להרגיש לא תגרע מהיכולות השכליות שלו. 

אדם שכל ימיו היה עצמאי ורק כך ידע לעבוד, ועכשיו הוא צריך ללמוד לשנות את הדברים בשל שינויים בתוך עבודתו, לא יאבד תכונתו העצמאית באם יידע להיות לעיתים גם מקבל עצה וחבר צוות. יכולותיו רק יתפתחו. 

ואסיים בעצה טובה לפועלים לשינוי: ניתן לומר לאנשים שלידך כי התכונה הזו חדשה לך, ואתה רגיל בדרך כלל לעבוד אחרת, אך תשמח להסתגל וללמוד. כך לא תפחד לטעות בדרך, ותלמד הרבה יותר מהר. התפתחות מרחיבה עולמות ומאפשרת זרימה בריאה עם ההווה המשתנה תמיד. כך אנו גם שומרים על עצמנו גמישים ורעננים כל העת. בהצלחה.  

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן