גילינג

הילינג, רייקי ותופעות רוחניות נוספות לא משכו אותי במיוחד. הן נתפסו אצלי כצורה חדשה של כישופים במקרה הטוב, ובעיקר כשרלטנות לרפי־שכל. העדפתי להסתמך על הפוסקים שאוסרים. המחשבות התלכדו לבסוף לעמדה יהודית: ניסים אפשריים, אבל איננו נשענים עליהם ואיננו מאמינים או חדלים מלהאמין בגללם. כל ההצהרות הללו היו טובות ויפות עד שפגשתי את גילי חוטר.
חוטר, נשוי לזוהר ואב לשישה, מנהיג את "הבית היהודי על הים" שנתמך על ידי ישיבת יפו. הבית משקיף בנוף פנורמי על הים, פעיל באופן אינטנסיבי ומרכז סביבו מאות אנשים. חוץ מזה, גילי משמש כ"מלמד" בבית ספר יסודי ומטפל בהילינג, בדמיון מודרך ובאמצעות בעלי חיים. לראשו המזוקן כיפה צבעונית גדולה. עיניו יוקדות אש וכולו אומר הרפתקה ותזזיתיות, שפיעה מתמדת של אנרגיות חיוביות. אנחנו מתיישבים לשיחה בסמוך לים ביפו.
איך הגעת להילינג?
"השם שלי או של המקצוע שלי זה 'גילינג' (גילי+הילינג)". הטיפולים של גילי הם למעשה אבחנה קולעת ובעלת השלכות מעשיות על המצב הנפשי והרוחני של המטופל. הוא "רואה", מנתח ומנחה אנשים לעשות תהליכים מרחיקי לכת בכוחות עצמם, עד הפגישה הבאה. גילי מתייחס לכשרון כאל מתנת שמים ושליחות ואינו גובה תשלום עבור הטיפולים. זו הסיבה שבדרך כלל מדובר באבחונים והנחיות עד למפגש הבא ולא בסדרת מפגשים קבועה.
"את ההילינג למדתי אצל גדעון הרמתי, אבל עזבתי את הקורס שלוש פעמים. האנשים נראו לי הזויים. אני זוכר את הפעם בה שמתי את התיק בחוץ והחלטתי לברוח לצמיתות. פתאום גדעון התחיל לצעוק: 'שב! לאיפה אתה הולך?' התיישבתי ופתאום שמתי לב שאני רק רואה את שפתיו של גדעון נעות, אבל אני לא שומע כלום. באותו רגע קרה משהו ומאז התחלתי להבין, אבל עד עכשיו אני לא יודע מה". את גדעון הכיר באומן, כשריפא חולה אסטמה שאיבד את משאף הוונטולין, בעזרת שיחה נעימה ותנועות משונות. "כחובש צבאי נדהמתי לראות בנאדם גמור שהתחיל להתאושש בכוחות עצמו.
"אני חושב שבזכות סבי, שהיה מלא אהבה לכל, זכיתי בכישרון כבר בתור ילד, אבל פחדתי ממנו מאוד. הכישרון היה פראי והורס. לפגוש דברים ולראות בלי יכולת שליטה זאת מתנה שהיא חורבן". כיום, כשהוא הולך ברחוב האנשים נראים לו רגילים, אבל בהתחלה זה לא היה פשוט.
גילי מסתייג שוב ושוב. הוא מספר על הבריחה מהמאגיה, מהשרלטנות ומן הכוח, כמי שנכפה לשליחות הזו שלא בטובתו. "הכישרון הרוחני הזה לא מצביע על היות אדם 'צדיק' או 'קדוש'. למעשה זה איום ונורא, ייסורי התופת הגדולים ביותר שקיימים בעולם הזה. כשאתה מזהה את היכולת שלך ככוח, אתה בסכנה מתמדת ליפול לשרלטנות. היכולת לאהוב ולהיפגש עם תמימות – נופלת".
ההילינג מזהה דברים מעבר לתחום הפיזי. אפשר פשוט לבקש ממך להציץ פנימה ולדווח לי?
"יש נקודה של אינטימיות, 'דברים המסורים ללב' שאף אחד לא יכול לגעת בה, רק אתה והקדוש ברוך הוא. מי שרק ינסה – או יפָּגע או יפְגע. הטיפול תלוי בענווה – 'במה שהורשית התבונן'. לא רק שאני לא מציץ, זה פשיטא, אלא שגם כשמישהו מבקש – זה לא אומר שאני רשאי או שהוא רשאי. צריך לראות למה בדיוק הנפש מבקשת עכשיו להיחשף".
הסתבכת פעם עם ההילינג שלך?
"כעסתי פעם על תלמיד חכם גדול על רקע סכסוך כספי. אני אוהב אותו אבל אז לא יכולתי לדבר איתו. זה היה טירוף. ראיתי באנשים את כל הרע. ראיתי הכל, לא את מה שהאדם צריך. עצרתי את הטיפול לחצי שנה ולא חזרתי עד שעשיתי תשובה גדולה. אם אני במריבה עם אשתי או באי עדינות בכיתה – עד שאני לא מתקשר לפייס את התלמיד או את אשתי, אני לא מסוגל לעשות כלום".
ואיך זה נראה מבפנים?
שפע השיחה הקולח נעצר לשתיקה מובכת. גילי בורר את מילותיו או נכון יותר – מחפש אותן. אני מנסה לחדד:
אנשים רגילים מתרשמים מהמראה, מהלבוש, משפת הגוף, מהמימיקה של הפנים, מהאינטונציה של הקול, אוספים פרטים על האדם שמולם ולבסוף משתכנעים איזה מין בנאדם הוא. איך זה עובד אצלך?
"הגמרא אומרת 'אלמלא ניתנה רשות לעין לראות' (ברכות ו.). יש דברים שקיימים ואין רשות לראות אותם. לפעמים בתריס שאוטם את העולם נפתח איזה סדק. אין לי שמץ של מושג 'מה' ו'איך' זה קורה. אני תמיד נושא תפילה, ואז, מספיק שבריר שנייה שבו אפשר להתחבר לרעש אחר, לשקט אחר. אני לא רוצה לקרוא לזה אנרגיות או תדרים, אני לא 'מתקשר' כזה. אני רק נוגע בשבריר שנייה שבו אני יכול פשוט להיות איתך".
ומה יש שם?
"זה כמו מסע מפרך בצבא. אתה חושב שהגעת, ואז מגלה עוד הר. אתה אוסף כוחות חבויים ממקום שאינך מכיר. היכולת שלי לגעת במקור הנעלם של הכוחות – זו מתנת חינם שלא מתחיל מאיסוף פרטים". בהקשר אחר הוא אומר: "פעם טיפלתי במקובל גדול. שמתי עליו את היד במשך שלושת רבעי השעה בלי רצון להוריד. פוגשים עונג שאין לו קץ".
אתה מוצא בתורת החסידות קשר לדברים?
"המוטו שלי הוא מה שאמר האדמו"ר מפיאסצנה: 'מן המצר קראתי י־ה'. אבל 'ענני' – הקדוש ברוך הוא עונה: 'במרחב י־ה'. מה תחפשני במצר? אני במרחב, ואתה בתוך המרחב הזה. אנשים באים ומחפשים פתרונות קלים. אני בא לגלות להם כמה הם בעלי הפתרון, בעלי ידיעה, בעלי ערך. כל אוצר הספרים שאתה מכיר קטן לעומת אוצר הספרים שקיים בך ומסוגל לפתור את הבעיות שקיימות בך. זה עיקר העבודה שלי וזוהי החסידות".

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן