רבים מכירים את היישוב יצהר, בעיקר מידיעות חדשותיות שמתפרסמות אודות תושביה חדשות לבקרים, אך היכרות מעמיקה עם היישוב ותושביו טרם עשו עד היום. יצהר (עצירת שמן בלשון התורה) הוא יישוב דתי-תורני בגב ההר בשומרון, מדרום לשכם. היישוב הוקם בכ"ב באב ה'תשמ"ג, כהיאחזות נח"ל שנקראה רוגן, כעקיצה לנשיא ארצות הברית דאז, רונלד רייגן שקרא יום קודם לכן להקפאת הבנייה ביישובים ביהודה ושומרון. היישוב אוזרח שנה וחצי לאחר מכן, בי"ח בתמוז ה'תשמ"ד על ידי גרעין משפחות שהקים במקום יישוב קהילתי. היישוב שוכן על פסגת רכס סלמן אל-פרסי (הר צלמון), שגובהו 818 מטר, ומפסגתו תצפית מרהיבה מחיפה שבצפון ועד אשקלון בדרום.
כ-270 משפחות מתגוררות כיום ביישוב יצהר, במנעד רחב של תושבים מכלל הציבור. בעקבות נטישתו של קבר יוסף הצדיק בשכם עם תחילתה של האינתיפאדה השנייה, עברה ישיבת 'עוד יוסף חי' ששכנה בו ליישוב יצהר. בראשות הישיבה עומד הרב יצחק שפירא, וכנשיא מוסדות הישיבה מכהן הרב יצחק גינזבורג. לצדה, הוקמו ביישוב בשנים האחרונות ישיבת 'רועה ישראל' יחד עם כולל ללימודי רבנות בראשות הרב דוד דודקביץ' רב היישוב, וישיבת 'חיילי בית דוד' של חב"ד. כמו כן פועל ביישוב תלמוד תורה לבנים 'בן פורת יוסף' בו לומדים מרבית ילדי היישוב וכן ישיבה קטנה 'דורשי ייחודך', שעל יד ישיבת 'עוד יוסף חי'.
מלבד מרכז היישוב, מקיפות את יצהר תשע שכונות: מצפה יצהר, גבעת להבה ('המזרחית'), תקומה (גבעה 725), חוות השקד, הנחלה, שלהבת, שלהבת י-ה, מגד שמיים וקומי אורי. צביון כל מבני הציבור במקום, כמו גם עבודות העפר, החקלאות וסלילת הכבישים הפנימיים, נבנים ומתבצעים מתוך עיקרון אך ורק בעבודה עברית. מספר תושבים מעבדים מאות דונמים ממערב ומצפון ליישוב, ומגדלים בהם זיתים, גפנים ותבואה. מעבר למוסדות חינוך איכותיים, כמובן ניתן למצוא ביישוב את כל השרותים הנדרשים; בתי כנסת, דואר, סופר מרקט, קופת חולים לאומית, ספרייה, מוסך, סניפי נוער וחנויות רבות: ביגוד, חומרי בניה, פרטי יצירה, תשמישי קדושה, סלולר ועוד. חשוב להדגיש כי עבודת ה' היא נדבך מרכזי בחייו של היישוב ומאפיינת את אירועי התרבות והקהילה שבו כמו גם את חיי היום-יום.
רוח אחרת
"אחד הדברים שמאוד מייחדים את יצהר, הוא שהיישוב בנוי על סוגיות ערכיות מאוד", מתאר הרב דוד דודקביץ', רב היישוב וראש ישיבת 'רועה ישראל'. "זהו עיקר הכוח המעמיד שאנשים עסוקים בו. הן בענייני עבודת ה' ותורה, הן בעניינים של התחייה, הגאולה וארץ ישראל. כשיש מכנה משותף בין הדברים הללו, המטרה היא לא רק להסתדר עם התורה, אלא לנסות להקשיב איך התורה רוצה להנחות אותנו בחיים מלאים של קהילה, של עם, בחיים של התחדשות אחרי כל כך הרבה דורות של ריחוק מהארץ. איך לוקחים אחריות על שיבת ציון הנוכחית, ומעניקים לה את הממד הרוחני שלה, של התורה המתחדשת בארץ, בעבודת הלב, עבודת הציבור, בחיי הציבור ובעבודה המעשית של חיי גאולה בדור הזה".
הרוח המיוחדת הזאת, אותה מתאר הרב דודקביץ', הצמיחה הרבה מאוד סוגיות בהן יש ליישוב יצהר זכות ראשונים, "בעיקר בתחום של חידוש תורת ארץ ישראל, כאשר מנסים שהכל יהיה נאמן לכל הדורות שקדמו לנו בתורה, ביראה ובאהבת הארץ. ממילא זה יוצר הרבה חיבורים עם קהל יראי ה', סביב מכנה משותף, בבחינת 'חבר אני לכל אשר יראוך'. יצהר מהווה ראש-גשר בין הרבה אנשים ברחבי הציבור המאמין, השותפים לדרך של הגשמת רצון ה' בדרך התורה המסורה בידנו. ממילא זה יוצר דגלים לאומיים מחודשים, של כיסופים לירושלים, סיבוב שערים, חיי ציבור שמתנהלים על פי תורה, עבודה עברית וגאולת קרקע רחבה סביב היישוב – הן על ידי בנייה, הן על ידי דרכים אחרות של נטיעה, שכולם מטרתם להגדיל את ירושת הארץ באופן הקורא בשם ה'".
הרב דודקביץ' מדגיש שמעל הכל נמצאת ההתחדשות הגדולה בעבודת ה'; לימוד פנימיות התורה בדרך החסידות והתנהגות באורח חיים שיש בו ממדים וצביון חסידי ארץ-ישראלי. "זה נותן הרבה טעם של חדש וישן שנפגשים יחד, כאשר זה נעשה באופן אותנטי, כזה שלא נבהל מכל רוח סערה חדשה שמטלטלת את העולם, או מתפיסות שמרשות לעצמן לוותר על נאמנות לתורה ולרוח ישראל, אלא תמיד תוך השתדלות לשמור על נאמנות לרוח ישראל המקורית".
כהמחשה לדבריו, על החיבור הייחודי בין שמיים וארץ, מספר הרב דודקביץ' על יהודי חסידי מבני ברק שהגיע ליצהר לפני מספר שנים, במטרה להכין יין עבור האדמו"ר שלו. "הפגשתי אותו עם בעל כרם וביקשתי ממנו שיסביר לו בקצרה איך בנוי הכרם. הוא התחיל להסביר ואמר שגפן נוטעים עם החלק שנטוע בקרקע ונקרא 'כנה', על גביו מרכיבים חלק נוסף שנקרא 'רוכב', יחד הם מרכיבים את הגפן שנותנת פירות. הכנה היא הגוף החזק שנטוע בקרקע, אבל היא אינה יכולה להצמיח פירות ראויים והרוכב הוא זה שמוציא את הפירות בפועל. בעל הכרם אמר לאותו חסיד שהכנה מסמלת את משיח בן יוסף שהוא מתוקן במידת היסוד שעניינה לתת לכל רעיון גבוה יסודות עמוקים בארץ. על גביו הרוכב, הוא משיח בן דוד שמגיע אחר כך ונותן את הפרי. שניהם יחד מסמלים את נבואת יחזקאל, המדבר על עץ יוסף ועץ יהודה המתחברים "והיו לאחדים בידי". התיאור כל כך נגע ללבו של אותו חסיד, הוא הרגיש איך מחיים כאן את מלכות ישראל בחיבור בין שמיים וארץ. לימים אותו בעל כרם לקח גפן שהכנה שלה היא מנחלת יוסף, הביא רוכב מנחלת יהודה, וחיבר אותם. ליין שהפיק מאותם ענבים הוא קרא יסוד. אנחנו נמצאים במקום שיש בו 'רוח אחרת', כמו שהתורה מתארת את כלב בן יפונה, באופן בו הישן יתחדש והחדש יתקדש".
עבודת ה' במרכז החיים
אל רוח הדברים הללו, שותפים כמובן התושבים. "ביצהר תמיד מסתכלים קדימה, אכפתיות גדולה כלפי פנים וגם כלפי חוץ, אלו קהילות חסידיות מגוונות שמציבות את עבודת ה' במרכז החיים", מתאר מתניה גבריאלי, מנהל ישיבת 'עוד יוסף חי' וחבר מזכירות היישוב. אליו מצטרף גם אברהם בנימין, דובר תנועת 'רגבים': "יצהר נושאת דגל של התיישבות, עבודת ה', חסד, מתוך הרבה אכפתיות ומעורבות רחבה. מגוון הקהילות, הגוונים והצבעים משלימים זה את זה לתמונת נוף אנושית מיוחדת".
היישוב יצהר הוא שיאן תרומות הכליה מהחי בישראל. לא פחות משנים-עשר מתושבי היישוב בעבר ובהווה בחרו מרצונם החופשי לתרום כליה לאדם זר שלא הכירו קודם לכן. בשל הסיפורים המרתקים שמתפרסמים מפעם לפעם בכלי התקשורת השונים, כבר תקופה ארוכה ישנו ים של פניות שמאיים להציף את יצהר, בבקשות לתרומת כליה עבור בני משפחה שחולים. תריסר התושבים שבחרו לתרום כליה לחולים שנזקקו לכך, הציבו את היישוב כתורם גדול הרבה יותר ביחס לכמות האוכלוסייה. מעניין לציין כי המצב הנואש של חולים מסוימים ובני משפחותיהם מוביל אותם לצעדים אבסורדיים אף יותר. כך למשל נתקל אחד התושבים שישב עם ילדיו בגן השעשועים בשעות הצהריים, ברכב שהגיע מבחוץ ופנה אליו בשאלה האם הוא מכיר תורם לחולה הכליות שיושב בספסל האחורי. הפניות מגיעות בכל דרך אפשרית – בדף הפייסבוק של היישוב, או דרך פניות פרטיות לתושבים. "כמעט מביך להסתובב ברחובות יצהר עם כליה אחת", מחייך אחד התושבים.
"יצהר הוא יישוב מקסים עם קהילה איכותית וחסד יוצא מן הכלל בכל התחומים", מעיד יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, "לא סתם זהו היישוב עם מספר תורמי הכליה הגבוה ביותר בארץ, לא סתם כמות החסד, היזמות ובעלי העסקים הוא הגבוה ביותר סטטיסטית בכל רחבי הארץ. יש משהו באנשים המיוחדים שמרכיבים את יצהר, שגורם לתמהיל של קהילה מנצחת. בכל זמן, בחגים, בשבתות, בשגרה ובזמנים מאתגרים, יצהר היא סמל למקום פורח, בריא ושמח עם אנשים מיוחדים. הגדילה המבורכת של היישוב בשנים האחרונות מראה מגמה ברורה: יצהר זה גם אידאולוגיה של מצוות יישוב הארץ וגם כיף, שמחה ונחת של קהילה טובה, מתפתחת, צעירה ואיכותית".
נגיש ומרכזי יותר
צעד משמעותי להנגשת יישובי גב ההר, ובכללם היישוב יצהר, בוצע בשבוע שעבר, כאשר החלו העבודות לסלילת כביש עוקף חווארה בשומרון, במטרה לשיפור הבטיחות עבור הנהגים הנוסעים על הכביש. הכביש יחבר בין צומת תפוח לצומת יצהר ויהווה עורק ראשי עבור תושבי האזור. הסלילה צפויה להסתיים ב-2023. עם תחילת העבודות, אמר יוסי דגן שהוביל את המאבק לסלילת הכבישים העוקפים ביו"ש ושבת רעב עם משפחות שכולות מול בית ראש הממשלה: "זהו רגע היסטורי. הכביש צפוי לשנות את פני ההתיישבות, והופך את יישובי גב ההר לנגישים ומרכזיים הרבה יותר".
לאורך השנים, מוסיף היישוב וקולט משפחות צעירות וותיקות. לאחרונה, החל שיווק הבתים בשכונה החדשה של בתי אמנה ביצהר. הראל באסל, מנהל השיווק של השכונה, מתאר הזדמנות פז של בית צמוד קרקע על חצי דונם בפחות ממיליון ₪. "מדובר בבתים חד משפחתיים", הוא מדגיש, "זה כשלעצמו הוא דבר נדיר מאוד, שכמעט ולא קיים באף יישוב ביהודה ושומרון. סטנדרט הבנייה של הבתים הוא איכותי מאוד, עם מפרט טכני מצוין. בנתה אותם חברת 'בן פורת' בעבודה עברית. גם המחיר האטרקטיבי והנוף המשגע שצופה לים התיכון, הקהילה האיכותית והמגובשת, ביישוב תורני – עבור מי שמחפש את כל כל המרכיבים הללו, לא ימצא אותם בשום מקום אחר. רק המחיר, שווה כשלעצמו. עד עכשיו אנשים לא קנו כי הבתים עדיין לא היו מוכנים וגם חששו שמדובר במחיר יקר, היום גם אותם אנשים מבינים שזה מחיר טוב מאוד והוא בר השגה. יש כאן מתכון מנצח, במיוחד כשמדובר בבית מוכן לאכלוס מיידי. כבר מחר בבוקר ניתן להיכנס להתגורר בו".