לפני 97 שנים, בט' באלול תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), במהלך הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל באולם המקושט של התיאטרון הממלכתי בווינה, ניצב על הבמה רבי מאיר שפירא מלובלין וחישמל את האווירה. הוא דיבר על חזונו הגדול: "אם כל בית ישראל בכל אתר ואתר ילמדו באותו יום אותו דף גמרא, כלום יש לנו ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העילאי והנצחי שבין קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל? מה נפלא הדבר. נוסע לו יהודי באנייה ותחת בית שחיו מסכת ברכות. נוסע הוא לשבועיים ימים מארץ ישראל לאמריקה. כל יום, עם דמדומי חמה, הריהו פותח את הגמרא ולומד את ה'דף'. ובבואו לאמריקה הריהו נכנס לבית המדרש בניו-יורק ומוצא להפתעתו עוד יהודים עוסקים באותו דף שבו הגה היום, ומצטרף ללומדים בחדווה, מתפלפל עמהם והם משיבים לו. נמצא שם שמיים מתאדר, מתגדל ומתקדש.
"ויהודי מארצות הברית שעקר לברזיל שבדרום או ליפן שבאסיה, הריהו סר בראש וראשונה לבית המדרש ומוצא כולם עסוקים בדף שהוא עומד בו היום – וכי יש לנו איחוד לבבות גדול מזה? ולא רק זאת: עד הנה נשארו מסכתות שלא למדום ציבור גדול, והיו כ'יתומים' שרק יחידי סגולה חמלו עליהם, וה'דף' יתקן את הכל. האם ייתכן ש'יקה' מפרנקפורט וחסיד גור מוורשה, יהודי מקזבלנקה והסוחר היהודי מניו יורק ילמדו כולם את אותו דף גמרא? התשובה היא כן!". המיזם יצא לדרך ומאז הכל היסטוריה.
קוקפיט עם שני ראשים ודף אחד
אלפי סיפורים מתגלגלים על לימוד הדף היומי, שמצייין ממש היום את סיום הש"ס. הגיע לידיי סיפור שהתרחש אך לאחרונה, שתואם לחלוטין לחזונו של רבי מאיר שפירא, אך הוא לא התרחש בכרכרה וגם לא באנייה, אלא בכלי תחבורה מתקדם קצת יותר.
הסיפור התחיל כשמשפחת צ'יל ממונסי הייתה בטיסה ללוס אנג'לס בחול המועד פסח בשנה שעברה, בדרך לפדיון הבן של הנכד שלהם. לדברי ידיד המשפחה שפרסם את הסרטון והתמונה "הם הגיעו למטוס, אבל בגלל סופת שלגים באזור של שדה התעופה לא הייתה אפשרות להמריא במשך שלוש שעות. זה גרם לנוסעים המאוכזבים לרדת מהמטוס ולחכות ליד השער. אלא שאז יצא הטייס מהתא הסטרילי, ראה את הרב צ'יל והציע לו בקבוק מים כשרים לפסח. הרב צ'יל קיבל בתודה את הבקבוק, ואז הטייס הציע לו באופן מפתיע לבוא איתו לתא הטייס כדי ללמוד איתו את הדף היומי. הם למדו במשך שעה את הדף של אותו יום, דף ב' של מסכת הוריות, עד שאפשר היה להמריא".
נחזור לשנת 1923 בפולין. מדובר היה ביוזמה מתבקשת, גאונית אבל גם מהפכנית. היו לא מעט רבנים שהתנגדו למהלך כי הם חששו שזה יוזיל את לימוד הגמרא בעיון בגלל שהלימוד יהיה רק בקיאותי, אבל התומכים במהלך ובעיקר המציאות גברו. וכך, פחות מחודש אחר כך, ביום שנקבע להתחלת לימוד הדף היומי, ראש השנה תרפ"ד, התחילו רבבות אנשים בלימוד המסכת הראשונה. מספרים שבבית המדרש של האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' מגור אחרי תפילת ערבית של ראש השנה, הרבי אמר למקורביו: "אני נכנס ללמוד את הדף היומי". רגע אחר כך, כל החסידים התחילו לחפש מסכת ברכות. היו גם קבוצות של לומדים מתחת לפנסי הרחוב. אחד עומד עם גמרא אחת, מקריא ומסביר וכולם מקשיבים.
דגם של בית המקדש לסדר קודשים
אבל כעבור שנים מספר פרצה המלחמה הנוראה. מיליוני יהודים נטבחו, אותיות פורחות באוויר וגווילים נשרפים. הישיבה שהקים הרב שפירא בלובלין נסגרה. צריך להבין: הרב שפירא בנה מוסד חדשני ביותר במושגי הימים ההם. תמונות מרגשות מאירוע חנוכת הישיבה מראות שהיא הייתה מהמפוארות והמרשימות שבפולין. היא סיפקה את כל צורכי התלמידים, לרבות אוכל ולינה, והם לא היו צריכים להיסמך על בעלי בתים בסביבה כמו שהיה נהוג עד אז. בישיבה למדו כארבע מאות תלמידים והיא שכנה בבניין מפואר בן שש קומות. עיקר לימוד הישיבה היה בסדר קדשים. חידוש מיוחד נוסף היה דגם של בית המקדש שנבנה בתוך חדר גדול בישיבה.
בנוסף, בישיבה הייתה ספרייה תורנית עשירה ובה 22,000 ספרים. בשנת 1940 השמידו הנאצים את ציוד הישיבה והספריה, שאותם שרפו בטקס פומבי בכיכר השוק בפני יהודי לובלין. הבעירה ארכה עשרים שעות. הארורים ידעו היטב איזה סמל ומוסד הם שורפים וכתבו ביומנים: "הייתה זו גאווה לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת, שהייתה נודעת כגדולה ביותר בפולין. השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם. עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות. יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו, אולם הוזמנה תזמורת צבאית והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים".
עשרות שנים אחרי הגלגל התהפך: התורה פורחת במדינת היהודים. ספרים נלמדים וחגיגות עם צלילים עליזים הם מעמדי הסיום ההמוניים שנערכים בכל סיום מחזור ש"ס. עתה אנחנו חוגגים כבר את הסיום ה-13. הסיום הראשון שהיה חגיגי במיוחד, בנוכחות הרב שפירא וששת אלפים משתתפים, נערך בישיבת חכמי לובלין בשנת 1930, לאחר 7 וחצי שנים ואחרי לימוד של 2711 דפים שהקיף את כל מסכתות התלמוד הבבלי. הסיום השני לעומת זאת, ב-1938, היה מצומצם: בפולין ובגרמניה בגלל מאורעות ערב השואה, ובארץ בגלל העוצר של הבריטים ומעצר לוחמי בית"ר. לפני 7 וחצי שנים, בשנת 2012, נערך סיום הש"ס בפעם ה-12 והשתתפו בו עשרות אלפי יהודים בסיומים שונים בארץ ובעולם. ובשבוע החולף והבא מתקיימים עשרות אירועים המוניים של סיום הש"ס של המחזור הי"ג. אפילו שמות של רחובות נקראו על שם המיזם שמאיר את העולם היהודי.
המחזור הי"ד נפתח כאשר שיאי הטכנולוגיה והיצירתיות משרתים אותו. ישנם שיעורים במקומות מגניבים ויוזמות מפעימות. זאת כבר לא רק גמרא אלא פלטפורמות ממוחשבות שמדגימות וממחישות בצורה מדהימה את הנאמר תוך דגשים. ישנם שיעורים בדף היומי על סטנדר, מחשב, טאבלטים ועוד.
ובלכתך על גלגלים
הנוסעים הקבועים בקו 402, בין בני ברק לירושלים, מקיימים בהידור את מצוות "ובלכתך בדרך". הרב חיים בנימין קירשנבוים, חסיד קאליב, מעביר שיעורים בנסיעותיו היומיות לירושלים ובנסיעות חזרה לביתו שבבני ברק. לא מדובר רק על שיעור אחד, הוא עושה את זה בכל הנסיעות שלו במהלך היום. לפעמים הוא מעביר גם ארבעה שיעורים כאלו. להערכתו, מדי שנה הוא מוסר כ־300 שיעורים על גלגלים. הוא עולה לאוטובוס עם חוברות של דפי גמרא, כיפות, בקבוקי שתייה, כוסות, רמקול וגם אטמים לאוזניים למי שמעדיפים לישון. לפני שהוא מתחיל הוא מבקש רשות ללמד מהנוסעים וכמובן מהנהגים השונים. יש נהגים שזורמים, יש כאלו שמתעצבנים ויש כאלו שאפילו הודו לו ואמרו שזה מגן עליהם מתאונות דרכים. בימים של סיום מסכת יש גם בונוס לנוסעים: בורקס.
ולא רק באוטובוס, גם ברכבת המובילה מלונג איילנד למנהטן שבה נפגשים בכל בוקר בשעה 7:50 בבוקר כבר כמה שנים כ-22 אברכים, במקום להעביר את הדרך לעיר הגדולה במבטים עייפים או בקריאת עיתון, הם מקיימים שיעור בדף היומי. הרבנים לרנר ומרקוביץ' נפגשים בכל בוקר על אותו רציף. משם הם עולים על אותה רכבת, יושבים באותו קרון ויורדים באותה תחנה. ה"חדר הפרטי" שלהם, שבו מתקיים השיעור, הוא הקרון האחרון. הלומדים הם יהודים חרדים שגרים בלונג איילנד, עובדים במנהטן, ומעדיפים להעביר את הנסיעה עם רש"י ותוספות מאשר עם ה'ניו יורק טיימס'.
הרב לרנר מספר ש"חברת הרכבות של לונג איילנד הם החברים הכי טובים שלנו. אם יש לנו בעיות או התנכלויות מצד גויים, הם עושים סדר. כשחגגנו את סיום הש"ס ברכבת במחזור הקודם, הנהלת הרכבת הזמינה את כל הכרטיסנים ששירתו אותנו בשנים האחרונות, והמעמד הפך למרגש ביותר".
מגדלים פורחים באוויר
ישנם גם שיעורים במרומי מגדלי העסקים בלב הפועם של תל אביב ורמת גן, כמו למשל מגדלי התאומים ברמת גן, בהם משתתפים עורכי דין, אנשי עסקים ועובדי הייטק שעוצרים הכל למשך שעה ונשאבים אל סוגיות רחוקות. אבל כמעט תמיד הסוגיות מובילות לדיונים ממושכים על עולם המשפט הנוכחי. יש בשיעור הזה לא רק פסק זמן מהיום העמוס, אלא הוא גם משמש כנקודת טעינה רוחנית משמעותית כמו שמספרים לומדים רבים.
ואם כבר מגדלים פורחים באוויר, ישנו שיעור מיוחד גם לאנשי חיל האוויר בצבא. הם עוסקים במשימות מורכבות לפני ואחרי, אך כבר שנים שהם מוצאים זמן ללימוד הדף היומי. הכל התחיל כשאנשי קבע ששירתו בבסיס חיל האוויר בתל נוף ביקשו להעביר אצלם בבסיס שיעור בדף היומי. הרב רוזנברג, שגר ברחובות, נענה לבקשה והגיע כל יום לתל נוף. גם כשעבר להתגורר במודיעין עילית הוא ממשיך להגיע. בין הלומדים לאורך השנים היו גם טייסים ואנשי צוות אוויר, והיו מקרים שבהם לומדים הוקפצו בעיצומה של סוגיה לפעילות מבצעית.
מרפא בכנפיה
ישנם גם שיעורים במקומות פחות זוהרים, כמו למשל במרכזים רפואיים. כזה הוא המרכז הרפואי 'מאיר' בכפר סבא. סביב השולחן מתיישבים רופאים ואנשי צוות, כשלא פעם יש מהם שנאלצים להתנצל ולצאת בגלל קריאה דחופה לחדר הניתוח, וישנם גם חולים שמאושפזים במקום ומצטרפים ללימוד.
במרכז הרפואי 'בילינסון' בפתח תקווה מתקיים בשעות הצהריים שיעור קבוע שבו משתתפים רופאים, אנשי צוות וחולים. חלק מהלומדים רכונים על הגמרא כשהם יושבים בכיסאות גלגלים או מחוברים למכשירי דיאליזה. באחד מסיומי המסכתות נכח מנהל המרכז הרפואי שאמר שאין לו ספק שהחולים המשתתפים בשיעור שואבים ממנו כוחות נפש וחיזוק להתמודדות עם מחלותיהם. במקום הזה כולם מקווים שהחולים המגיעים לשיעורים כבר לא יגיעו אליו, אלא ימשיכו ללמוד במקומות אחרים אחרי שיחלימו.
מקום אחר שהמשתתפים בו עושים זאת מכורח הנסיבות, הוא השיעור הדף היומי בבית הכלא 'דקל' ליד באר שבע. את הכיבוד הקל המונח על השולחן בזמן הלימוד מממנים האסירים מדמי הכיס שהם מקבלים מהכלא. סיומי המסכתות, הנערכים בהשתתפות כל אסירי האגף, כוללים סעודה ואפילו הופעות אורח של זמרים ואמנים. בגלל שהאסירים באגף הזה מרצים תקופות מאסר יחסית קצרות, הם לא 'זוכים' להתחיל ולסיים את כל הש"ס מאחורי הסורגים.
32 שיעורים ביממה
את הרב פנחס גוטפרב שייסד את מהפכת שיעורי הדף היומי בשטיבלאך המפורסם בשכונת זכרון משה בירושלים אני פוגש בין שיעור לשיעור. הוא בדיוק סיים שיעור ביידיש בשעת צהריים, כשבחדר יושבים מבוגרים חרדים ולצידם גם בעלי בתים וקצת אברכים מזוקנים הלומדים בכוללים באזור. מתברר שלא רק התפילות כאן נערכות מסביב לשעון במשך כל היום והלילה, אלא גם שיעורי הדף היומי. השיעורים כאן מתקיימים מהשעה ארבע לפנות בוקר ועד אחת בלילה. הרב החל את פעילותו במקום לפני כשלושים שנה. הוא גיבש וארגן שיעורים בשעות מסודרות, וכיום מתקיימים כאן 32 שיעורים ביממה! לדבריו, לומדים במקום כל סוגי האנשים – נערים ומבוגרים, בכל הרמות ובשפות רבות.
אז איך הכל התחיל? "לפני כמה שנים פנה אלי הרב מרדכי קרסינקי. היה לו מחסן גרוטאות מאחורי השטיבלאך והוא רצה להפוך אותו לחדר שיעורים. אחרי המון עבודה בנינו מקום גדול, מרווח ומסודר למסירת שיעורים. זה גרם לכמות השיעורים ביום לגדול".
קול התורה, קול התור
הרב גוטפרב מספר שהוא נוהג ללוות את השיעורים בהמחשות מיוחדות על הנושאים הנלמדים. הוא משקיע בכך רבות. פעם הוא הדגים מחוץ לשטיבלאך איך שוחטים עז, במסגרת הלימוד במסכת חולין, ופעם אחרת הוא ביצע שחיטת בהמה והדגמת האברים, דיני הטריפה ועוד. הייתה גם הדגמה של ראשית הגז שנעשתה בפומבי, ובמסגרת לימוד מסכת ראש השנה והלכות קידוש החודש הם גם יצאו לשדה חשוך כדי להמחיש את דיני קידוש החודש ומיקום המזלות.
ויש לו גם סיפור מרתק על אחד הדברים שהוא רצה להמחיש: "פעם למדנו על סוגיית תחילת הציהוב, ודנו גם על ההבדלים שבין בני יונה לתורים. לכן הגעתי לשיעור עם יונה שאני מגדל בבית במיוחד לצורך הזה, והמחשתי ללומדים את תחילת הציהוב. אבל כשהגענו לתורים, התברר שהם לא יודעים להבדיל בין המינים. התלבטתי איך אני ממחיש להם, ואז בדיוק באותו רגע עף תור לתוך בית המדרש, ונח לו בדיוק על הסטנדר שלי. זה היה מדהים. בסיום השיעורים שבהם המחשתי שוב ושוב באמצעות התור, לקחתי אותו לביתי ושמתי אותו בקופסת קרטון. לתדהמתי, הוא מיד שבק חיים".
דף יומי ווב
מיזם מרתק נוסף שלוקח צעד קדימה את עניין ההמחשות בצורה הברורה והשיטתית, הוא אתר האינטרנט שבתפעולו של הרב יצחק קרביצקי המתגורר בקריית מלאכי. האתר שנקרא "הבינני" ועוסק בקורסים מקוונים בהלכה ומבחני הרבנות מתווסף החל מהמחזור הנוכחי פרוייקט רחב היקף שנועד להביא את הגמרא והדף היומי אל הסלולארי והמחשב הקרוב אליכם.
אז איך זה פועל? הוא מספר ש"יש שיעורים באתר מדי יום. לכל דף יש מגיד שיעור שמסביר ברהיטות את הסוגיה כולל רקע, ביטויים, מהלך, קושיות, תירוצים ועוד. הכל מסונכרן עם הגמרא, כאשר הדברים מודגשים בצהוב לפי קצב ההתקדמות, ועל המסך ישנם תרשימים מפורטים וחדשניים בדמות טבלאות, תרשימים, איורים מוחשיים של המושגים והמונחים, כמו אברי הבהמה במסכת זבחים, לפי הנושאים בדף, או למשל מהו מבוי והפירוט של הנושא במסכת שבת. בנוסף, ניתן יהיה להשיג את המצגות בשביל להקרין בשיעורים רגילים.
"הפרוייקט הזה עולה לא מעט. הכוונה היא שכל מלמד בתלמוד תורה או מעביר שיעור יוכל להקרין זאת על המסך, או פשוט לקרוא את המהלך מתוך הדף או המחשב במידה והוא מעדיף ללמד בצורה הרגילה. באתר הבינני יתווספו גם שיעורי הלכה יומית ועוד.
"גולת הכותרת היא הסיכום היומי. הוא בן חמש דקות והוא מסכם את הדף באמצעים ויזואליים מרהיבים של אומנות מיוחדת הכוללת סרטונים, תמונות ואמצעי המחשה כדי להמחיש את הדף, לעזור להפנים אותו ולהטמיע אותו בזיכרון. הסיכום הזה מתאים גם עבור אלו שלומדים את הדף באמצעים אחרים, אבל מעוניינים להתחבר לדף באופן ויזואלי ואומנותי כדי לחדד ולהבהיר את המהלך ואת הנושאים הנלמדים".
הדף בבריכה
בתחילת המחזור הקודם שזה עתה מסתיים הקים הרב הראל שפירא את האתר "פורטל הדף היומי". מדובר באתר מושקע עם תכנים רבים, טבלאות, סיכומים, מושגים ועוד. הרב שפירא לימד במקומות שונים כמו ישיבת ההסדר בחיפה, הטכניון וישיבת ההסדר בהר עציון. הוא גר כיום בירושלים ועוסק בהוראת גמרא, ולכן החליט להקים את האתר המדהים שכולו מופעל בהתנדבות.
הוא מספר ש"צריך להבין שהדף היומי מיועד במיוחד לבעלי בתים שמשלבים תורה ומלאכה, ולכן זה תפס מוקדם יותר בציבור הדתי-לאומי. אצל החרדים זה היה פחות נפוץ בעבר, אבל היום יש אפילו כוללים שזה מה שלומדים בהם. בארצות הברית יש הרבה חרדים שעובדים, והם לומדים את זה בצורה גבוהה. באתר שהקמנו, כל אחד יכול להעלות שיעור מכל מקום בעולם – מוקלט, כתוב או בווידאו. מאות התגובות שאנחנו מקבלים הן מדהימות. באתר יש כ-900 מגידי שיעור. לכל אחד מהם יש בממוצע 700 האזנות. זה מספר מדהים. את האפליקציה הורידו למעלה מ-110,000 איש. בישראל יש 5000 מוקדים של לימוד הדף היומי, והם מפורטים אצלנו באתר.
"אנחנו בעצם אוספים הקלטות וידאו של שיעורים שונים, וגם שיעורים און ליין בפלטפורמה מתקדמת, והופכים אותם זמינים לכל מי שרוצה בכל מקום בעולם. יש שיעורים באנגלית, יידיש, גרמנית, ספרדית ובעוד המון שפות, וכך כל אחד יכול להירשם, לכתוב היכן יש שעור, כמה משתתפים, מה השפה ועוד נתונים, או להקליט שיעור ולהעלות אותו לאתר. אנחנו מעלים את השיעורים באיכות אולפן. אנשים מספרים לי שהם שומעים את ההקלטות בטיסה. היה אפילו אחד שסיפר לי שתוך כדי שחייה בבריכה הוא שומע את השיעור מהאתר".
פורים שמח וצום קל
"האמת היא שהתקשרו אלי המון אנשים בשבועיים האחרונים לרגל הסיום, ורצו לשמוע סיפורים. אחד מהם עוד לא סיפרתי" ממשיך הרב שפירא. "מדובר בחוויה אישית. בערב פורים האחרון, י"ד באדר, היה שיעור און ליין שבו אנשים רואים אחד את השני, את מעביר השיעור ואת הלוח, וכל אחד יכול להשתתף בשיעור מהבית או מכל מקום אחר ולשאול שאלות, כאילו כולם יושבים בכיתה אחת. ואז התברר שיש באותו שיעור נכה שלא יכול לצאת מהבית, תושב ירושלים שבשבילו זה יום חול, מישהו מחוץ לירושלים ששם זה כבר פורים, והוא בדיוק הגיע אחרי ששמע את קריאת המגילה, והיה גם משתתף מקנדה שהיה באותו הזמן בכלל בתחילת הצום של תענית אסתר. כולנו התרגשנו וצחקנו, איחלנו פורים שמח וצום קל… זה היה מדהים. הצמא הוא אדיר והביקוש מתרחב מיום ליום. עוד לא התחלנו את מסכת ברכות, וכבר יש מאות מאזינים ששמעו את הדף הראשון של המסכת".
כך, מהיוזמה הצנועה של דף גמרא וסטנדר הגענו אל שילוב מדהים של טכנולוגיה חדשנית בשירות לומדי התורה. ראוי גם להזכיר את העובדה המדהימה הבאה: לרבי מאיר שפירא מלובלין לא היו ילדים. לכן הסיומים ההמוניים האלו ודפי הגמרא הנלמדים על ידי עשרות אלפי אנשים הם זיכרון חי גם לרבי מאיר עצמו, וגם עדות לתקומת התורה אחרי השואה בעולם כולו.
