"בכותרות החדשות נכתב שהציבור החרדי כואב את הסתלקותו של גדול הדור. זה לא שייך לעניין של חצר ומפלגה. עם ישראל כולו דואב על האבידה הקשה. ודאי שיש מחלוקות בנושאים שונים, אבל בסופו של דבר כולנו שייכים לאותו הדבר וכולנו מבכים את השריפה אשר שרף ה'", כך פתח השבוע הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן לשעבר את הספדו על הרב חיים קנייבסקי זצ"ל שנפטר בשלהי פורים דמוקפין.
מאות אלפים גדשו השבוע את רחובות העיר בני ברק וליוו למנוחות את שר התורה הרב חיים קנייבסקי, מגדולי התורה בדור האחרון שהלך לעולמו בביתו שבבני ברק בגיל 94. בחמש השנים האחרונות, לאחר פטירתו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל, הוא הנהיג את הציבור הליטאי לצידו של ראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין, והיה מבכירי ההנהגה במגזר החרדי. בימיו האחרונים הוא לא חש בטוב ונזקק לטיפול תרופתי. שעה לפני כניסת השבת האחרונה הוא התמוטט בביתו וכוחות הצלה שהובהלו לביתו החלו לבצע בו פעולות החייאה, אך לדאבון לב משפחתו, אלפי תלמידיו ומאות אלפי עמך בית ישראל הוא השיב את נשמתו ליוצרו.
עלה ארי וגוריו
הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי נולד בט"ו טבת התרפ"ח לאביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי 'הסטייפלער' זצוק"ל ולאמו מרת פעשא מרים שהיתה בתו של גאב"ד קוסובה ואחותו של החזון איש זצוק"ל. עוד כשהיה ילד רך הצליחה משפחתו בחסדי שמים לזכות ולצאת מתחת עולה וטומאתה של ברית המועצות הקומוניסטית ולעלות לארץ הקודש. מרכז אגודת ישראל בירושלים על ידי הרב משה פרוש ז"ל, טיפלו בהשגת אישורי העלייה (סרטיפיקטים), לאביו בעל הקהילות יעקב וכל בני המשפחה, לפי בקשת מרן הגאון רבי שמואל גריינמן זצ"ל.
בראש חודש ניסן תרצ"ד הגיעה משפחת קנייבסקי אל ארץ הקודש והתיישבה במושבה 'זכרון מאיר', סמוך לגיס הגדול החזון איש אשר עלה תקופה קצרה לפניהם. בנערותו למד חיים הצעיר בישיבת 'תפארת ציון' אשר נוסדה ונוהלה תחת הכוונתו של דודו החזון איש. באותה תקופה למד בהתמדה עצומה תוך שהוא שותה בצמא את דבריהם של רבותיו הגדולים ובראשם ראש הישיבה אב"ד ז'בינקה רבי אברהם יצחק גרשנוביץ זצ"ל. קשר מיוחד במינו היה לו עם ראש הישיבה רבי מיכל יהודה ליפקוביץ' זצ"ל, מפיו קנה תורה ודעת במידה גדושה באותם ימים. רבו זה שעמד על תכונותיו האציליות והתמדתו העצומה, מידותיו הנפלאות ויראת השמים הטהורה שפיעמה בו פתח בפניו לרווחה את אוצרות רוחו והרעיף עליו מתורתו ללא שיעור.
התחנה הבאה היתה ישיבת לומז'ה בפתח תקווה, אליה התקבצו העידית שבעידית מקרב בני התורה ותלמידי החכמים שהיו בארץ הקודש באותה תקופה. שם קבע העלם הצעיר את משכנו כשהוא הוגה בתורה בהתמדה שאין לה אח ורע. גם הותיקים והמבוגרים שבין הלומדים התקשו לזכור מתי ראו, אם בכלל, התמדה ושקידה שכזו. הוא השים לילות כימים ומבלי לאבד אפילו רגע קל מזמנו היה הוגה בתורה ללא הרף. כל רגע ורגע אצלו היה מחושב ומנוצל עד תום ללימוד התורה מתוך עמל בלתי מתפשר. תפילותיו הזכות הצטיינו בדבקות עצומה וברצינות בלתי רגילה. תפילתו היתה המחשה מוחשית מאין כמותה למושג 'עומד לפני קונו' כאשר כל הסובבים רואים עין בעין את דבקותו העילאית כל זמן שעמד בתפילה.
כל עולמו של הבחור הצעיר היה מורכב אך ורק מתורה ועמלה. גם עם דודו החזון איש השתעשע רבות בתורה. רבים מחידושי תורתו של החזון איש משוקעים בתוך ספריו על כל מקצועות התורה ואלפי הנהגות ופסקים שונים שראה ושמע במחיצתו נמצאו ברשותו כתובים בכתב ידו, אם כי לא יצאו לאור על ידו מטעמים שאינם ידועים.
תל תלפיות של תורה ותפילה
עם הגיעו לפרקו בא הרב קנייבסקי בברית הנישואין עם בת-שבע אסתר אלישיב, בתו הבכורה של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. שידוך זה חיבר בין בתים מפוארים ומרוממים אלו וגדולי ישראל מכל החוגים האצילו את ברכתם לבני הזוג ולמחותנים החשובים. ואכן, הברכות החמות וזכות האבות הגדולים עמדה להם וביתם היה לבית שמגדלים בו תורה ותפילה וברבות הימים הפך להיות תל תלפיות – תל שכל פיות פונים אליו. כל מבקש ה', בין מבקשי תורה ויראה ובין מבקשי ברכה, עצה ודעת תורה נכונה – כולם פנו אל בית זה ויצאו כשהם מצוידים בתשובה בהירה והדרכה ישרה.
אחר נישואיו שקד הרב קנייבסקי על התורה באותה התמדה מופלאה כמאז מקדם כשהוא קובע את מקומו בכולל חזון איש. התמדתו לא ידעה גבולות ואט אט החלו הסיפורים אודות התמדתו, גאונותו ובקיאותו הנדירה עושים להם כנפיים. שליטתו בכל חלקי התורה היתה מוחלטת על כל פרטיה ודקדוקיה. נהירין היו לו שבילי שני התלמודים על כל מפרשיהם הראשונים והאחרונים. בקיא נפלא היה בהלכה מקדמוני הראשונים ועד להכרעות האחרונים, בכולם שלט שליטה ללא מצרים. גם במדרשים היה בקיא מאין כמוהו, ומלבד המדרשים המוכרים לא הניח מללמוד ולהתעמק באף לא אחד מן המדרשים אשר אינם מוכרים אלא למתי מעט. בקיאותו הנדירה בשילוב עם הבנתו המעמיקה הפכו אותו ליחיד בדורו ולתל תלפיות אשר כל תלמיד חכם שחיפש מראה מקום לא ידוע פנה אליו. כל מחבר ספר ידע כי עליו לרשום את כל המקורות אותם הוא מחפש ולסור אל הרב קנייבסקי אשר יענה לו על אתר ויציין לו היכן נמצא כל אחד ואחד ממראי המקומות המבוקשים.
סיפור מופלא סופר אודות בקיאותו של הרב קנייבסקי שסייעה בידו לעמוד על פשרה של הנהגתו של אחד מגאוני התורה. היה זה לפני שנים רבות, כששהה רבה הנערץ של אנטוורפן הרב חיים קרייזווירטה זצ"ל בארץ הקודש. הוא נשא דברים ברבים בכמה וכמה הזדמנויות והציבור התמוגג לשמע דרשותיו ושיעוריו שהיו מלאים חריפות ובקיאות שדעת זקנים נוחה מהן. רבים מן השומעים שמו לב להנהגה שנראתה כתמוהה. מדי כמה רגעים היה מרטיב את אצבעו בלחלוחית פיו ומחווה בידו תנועה כאילו הוא הופך דף בספר הפתוח לפניו. הרב קנייבסקי היה זה שעמד על סוד הדבר והסביר כי בכל פעם שהזכיר אותו גאון, גמרא או מאמר חז"ל הייתה צורת הדף ניצבת מול עינו והיה כביכול מקריא מתוך הספר הפתוח לנגד עיניו. והיה אם תוך כדי ה'קריאה' הגיע לסוף העמוד והיה צריך להפוך את הדף היה מלחלח את אצבעו ומחווה בידו כמי שהופך את הדף לגודל שקיעותו בדברים.
פעם אחת, כשנכנס אחד מחשובי תלמידי החכמים לביתו של הרב קנייבסקי, רמזו לו בני הבית להתקרב ולהביט אל תוך החדר בו הגה בתורה. התלמיד חכם עשה כן והנה הוא רואה לתדהמתו את הרב קנייבסקי מרקד ומפזז באמצע החדר. התברר כי הוא היה שקוע בסוגיה משך שעות ארוכות. לאחר עמל רב עלה בידו לחדש מהלך חדש בסוגיה ולגודל שמחת התורה שגאתה בקרבו נשאו אותו רגליו במחול רווי אושר ואהבת תורה.
סיום פעמיים ביום
סוד גלוי היה שמדי ערב חג הפסח לאחר תפילת שחרית בבית הכנסת 'לדרמן' ברחוב רשב"ם, היה הרב קנייבסקי עורך 'סיום' על כל התורה כולה. הסיום נערך על תנ"ך, משניות, ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי, מדרשים, ספרא, ספרי, מכילתא, שולחן ערוך, רמב"ם ונושאי כליו ומשנה ברורה. באחת השנים הגיע אליו אדם בערב פסח וסיפר שהוא בכור ושכח לבוא לסיום, מה עליו לעשות? הוא חייב לצום? הרב קנייבסקי אמר שהוא ייכנס לחדרו לשקול את השאלה, ויצא אחרי רבע שעה-עשרים דקות, ואמר: יש סיום! הוא למד בזמן זה את כל מסכת הוריות. וכמובן, כל זה אחרי שסיים כל התורה כולה מוקדם יותר באותו היום.
שקיעותו בתורה היתה מן המפורסמות. כך סיפר בעצמו הרב קנייבסקי כי לפני שנים רבות הגיע אליו ראש ישיבה חשוב וביקש ממנו להלוות לו סך מאה ל"י. הרב קנייבסקי מנה לידיו את הסכום המבוקש והוא חתם על שטר חוב כדת וכדין. זמן קצר לאחר שעזב את הבית שב אליו ואמר כי מנה את הכסף ומצא שם רק חמישים ל"י. הרב קנייבסקי סיפר כי פנה אל הגאון הרב גדליה נדל זצ"ל שכיהן כרב שיכון חזון איש ושאלו כדת מה לעשות. הרב נדל השיבו כי מעיקר הדין חייב ראש הישיבה לשלם את כל הסכום הנקוב בשטר, ואז שאל אותו האם בעת שמנה את הכסף דיבר בלימוד. התברר כי הרב נדל בחכמתו קלע אל המטרה וכי בעת נתינת ההלוואה התנהלה ביניהם שיחה בעומק הלימוד. כשמוע את הדברים פסק כי יש כאן ריעותא, שהרי כשסופרים כסף לא מדברים בלימוד כמו שכתוב "אל תרגזו בדרך".
סיפור מופתי אשר סופר פעמים רבות בבתי המדרש כהמחשה לסיעתא דשמיא המופתי לו זוכים עמלי התורה, היה זה בעת שעסק בהלכות חגבים ועמל ללבן את הסוגיות החמורות הנוגעות להלכות סבוכות אלו אשר עליו הדפיס את ספרו 'קרני חגבים'. גם לאחר כל המאמצים היה מין מסוים אשר נותר לוטה בערפל והרב קנייבסקי הסתפק בכמה פרטים שהעיבו על הבנת הענין לאשורו. והנה באחד הימים נחת חרק על שולחנו והתחיל לטייל אנה ואנה. הוא רצה להפריחו מעל השולחן אלא שאז הביט בו וראה כי חרק זה הינו לא אחר מן החגב שאותו כל כך רצה לראות. החגב נשאר על השולחן רגעים מספר עד אשר ראה את כל שביקש לראות ואז נעלם ופרח לדרכו.
פועל ישועות
מאז החל הרב קנייבסקי לקבל קהל לעצה וברכה החלו המונים צובאים על דלתותיו. נשיאתו בעול עם חברו והשתתפותו בצערם של ישראל היו מופלאות. השואלים ראו בחוש עד כמה הוא מצטער בצערם וכמה מעיקים עליו סבלם וכאבם.
בתורות הארוכים שהשתרכו מחוץ לביתו ניתן היה לראות יהודים מכל גווני הקשת שהתקבצו ובאו להימלך בעצתו. זקנים עם נערים, תלמידי חכמים ופשוטי עם, ניצבו והמתינו יחדיו לרגע בו יחצו את מפתן הדלת וישטחו את שאלתם בפניו. מגוון נושאים עצום היה נפרס בפניו מדי יום, והכרעות קשות וסבוכות הוכרעו ברגעים ספורים כאשר השואלים מקבלים את דבריו ככתובים וכמסורים.
גיסו רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, רבה של שכונת רמת אלחנן, סיפר כי באחד מערבי השבתות עת למד עמו בחברותא, הגיע לפניו מידע על שידוך אשר היה עשוי להתאים עבור בחור יתום. הימים היו ימי החורף הקצרים בהן נכנסת השבת בשעה מוקדמת ביותר. מיד לאחר הלימוד התפלל הרב קנייבסקי מנחה ולאחריה הלך בעצמו לבית האלמנה כדי להציע לבנה היתום את השידוך המדובר. בני הבית לא ידעו את נפשם מתדהמה כשעל מפתן הבית נראתה דמות קדשו אשר הטריח עצמו לביתם שעה קלה לפני שבת וקיים בעצמו "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה".
עוד סיפר אחד מגדולי תלמידי החכמים כי נכח פעם בביתו של הרב קנייבסקי כשנכנס אל הבית יהודי שהתקבל בחמימות מרובה, בצורה יוצאת מגדר הרגיל. שאל התלמיד חכם את הרב קנייבסקי מה פשר הקירוב הגדול שהוא נוהג באותו יהודי, והשיב לו כי אותו יהודי הוא אחד מתוך שמונה אחים אשר אינם מתנהגים בדרך התורה והמצוות ואילו הוא התגבר על כל פיתויי העולם הזה וזכה לשוב בתשובה שלמה. בברכתו בירכו הרב קנייבסקי כי יזכה לשמונה בנים שיהיו כולם תלמידי חכמים. בעל המעשה העיד כי הוא עקב אחרי קיום הברכה ונוכח כי הברכה התקיימה במלואה, ואכן יש לו שמונה בנים אשר כל אחד ואחד מתוכם צמח וגדל להיות תלמיד חכם מובהק מכוח אותה ברכה.
רופא בכיר סיפר לבני משפחת קנייבסקי על פלא עצום אליו נחשף. בגופו של יהודי קיננה מחלה נדירה ביותר אשר יצרה חורים של ממש בעצמותיו ר"ל והביאה אותו למצב נורא ואיום. הוא דרש ברופאים וחיזר רבות על פתחיהם, אולם אף אחד מהם לא יכול היה להועיל לו ואף לא להצביע על סיבת ושורש המחלה הקשה. בצר לו פנה היהודי אל הרב קנייבסקי אשר גער בו בתקיפות ואמר לו כי החורים בעצמותיו באו עליו משום שגם בתפילותיו ובלימודו נפערו חורים גדולים. הוא הבטיח לו כי אם יתאחו החורים בתפילותיו ובלימודו הרי שגם החורים שנפערו בעצמותיו יתאחו וייעלמו כלא היו. היהודי נדהם לשמע הדברים שהיו דברי אמת, וקיבל על עצמו קבלה נמרצת ונחרצת כי מאותו היום והלאה לא יפסיק מלימודו ותפילתו בשיחה בטלה. הרופא הנרגש העיד כי בתוך זמן קצר חלפה המחלה וכל החורים נעלמו כלא היו.
הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה שהיה מגיע להתייעץ לא פעם עם הרב קנייבסקי, סיפר כי הרב הבין מאוד לליבם של חשוכי ילדים והיה תמיד מברך אותם. "זה היה מרומם אותם מאוד", הוא נזכר. "ברכה שלו, בכמה מילים מחזקות, היתה דלק של ממש לזוג המצפה לילדים. הוא התרגש מאוד לשמוע על נשים שאינן שומרות תורה ומצוות המבקשות לקבל היתרים מסויימים בענייני טהרת המשפחה. או אשה המתעקשת לשמור על טהרת המשפחה בעוד בעלה לא תומך במהלך. היו דברים שהוא התיר והיו דברים שהוא אמר בצער שקשה לו להתיר. הוא היה אומר 'אוי, אוי, אני לא יכול'. ברמה האישית התעסקתי רבות גם בנושאי המקדש, שמיטה ובמצוות התלויות בארץ ואף זכיתי לחבר ספרים בנושאים אלו. כשהיו לי שאלות בנושאים הללו, הוא השיב בצורה חדה וסדורה כאילו למד את הסוגיה רק הבוקר".
חשוב להדגיש כי בעוד הרב קנייבסקי היווה כתובת עבור רבבות אלפי ישראל, היו אלפי נשים ונערות פוקדות במקביל את הבית כשהן מחלות את פניה של רעייתו הרבנית בת שבע ע"ה. הרבנית היתה מקבלת המוני נשים מדי יום, כשכל אחת ואחת מהן זוכה למאור פנים נדיר וכולן חשות כמה הן אהובות ויקרות אצלה. גם אצלה נראו ישועות רבות. היא היתה מקשיבה בסבלנות נדירה לצרותיהן ולבטיהן ומעודדת אותן תוך שהיא מנחה אותן להתחזק באמונתן. כמו כן גמלה חסדים וצדקות בכל עת, כאשר היא מנצלת את כל קשריה למען היטיב עם נזקקים ושבורי לב שתינו בפניה את צערם ומחסורם.
ספרים בכל מקצועות התורה
במהלך ימי חייו הספיק הרב קנייבסקי לחבר ולהוציא לאור עולם יבול מרשים של חיבורים תורניים רבים המקיפים את כל מקצועות התורה. הספר הראשון שכתב היה ספרו 'ישוב הדעת' ההולך ומיישב את קושיותיו של המהרש"א, אותו כתב בגיל שש עשרה, אלא שהדפסתו נדחתה משך זמן רב. בפועל, הספר הראשון לעלות על מזבח הדפוס היה ספרו המקיף 'קרית מלך' ובו יצא לציין מקורות לדברי הרמב"ם ביד החזקה. ספרו זה נדפס לראשונה בשנת תשי"ח, כשהיה בן שלושים ואף זכה לקבל בהסכמה מאת אביו הסטייפלר.
רבים מהחיבורים נתחברו על ידו מאחר וראה צורך ממשי וחוסר בקיומו של ספר ברור ושווה לכל נפש באותו תחום תורני, ומשכך נטל את המשימה על שכמו. כך למשל היה עם ספרו 'שונה הלכות' המחזיק שלושה כרכים בהם מסוכמות בתמצית כל הלכות חלק 'אורח חיים' על פי פסקי המשנה ברורה והכרעות החזון איש. המסכתות הקטנות שבש"ס (מסכתות – עבדים, כותים, גרים, ציצית, תפילין, מזוזה, ספר תורה) זכו אף הן לעדנה עת נטל על שכמו את המשימה הכבדה לחבר עליהן חיבורים מקיפים אשר יכילו חידושים וביאורים. במשך השנים ראו אור פירושיו על כל אותן מסכתות אשר מהווים יצירה מופתית שבה מפורשים הדברים בצורה ברורה ובהירה וכן נידונים בהרחבה רבה כל הנושאים המובאים במסכת. אותן מסכתות אשר כמעט ולא היו מוכרות הפכו ללחם חוקם של הלומדים, וכל המבקש לעיין באחד מנושאים אלו ימצא לפניו שולחן ערוך בכל טוב.
חיבור נוסף המהווה יצירת מופת הוא 'דרך אמונה' אשר נתחבר על סדר הרמב"ם בהלכות זרעים במתכונת דומה למתכונת ה'משנה ברורה'. עם השנים חיבר גם את ספרי 'שערי אמונה' על משניות סדר זרעים, תוך משא ומתן נרחב בדברי מפרשי המשנה הרמב"ם והר"ש סיריליאו. בשנים מאוחרות יותר חיבר את הספר 'דרך חכמה' על סדר קדשים. במרוצת השנים יצאו לאור גם ביאוריו על הירושלמי אשר התקבלו גם הם בחיבה רבה בקרב הלומדים. חיבור נפלא זה הקל על הלומדים ופתח בפניהם את הלימוד במקצוע זה אשר מאז ומתמיד היווה קושי של ממש.
"הספר שלו 'דרך אמונה' הוא אדיר", מעיד הרב יעקב אריאל. "זה מראה את הגדלות העצומה של תלמיד חכם שגדול בתורה, ממש חד בדרא, שכל שנה ערך סיום הש"ס, בבלי וירושלמי, פוסקים וכו'. איך אפשר בשנה אחת ללמוד את הבבלי והירושלמי? באמת, בפעם הראשונה זה אמור לארוך זמן רב יותר, אבל כשלומדים עוד פעם ועוד פעם כך, זה אפשרי. כך זה אצל אדם שכבר בגיל 17 גמר את הש"ס. כבר לפני חמישים או שישים שנה, כשיצא לאור הספר 'קרית ספר' על הרמב"ם, היה ניתן להבחין בו בבקיאותו האדירה בתורה. הוא מוצא שם מקורות חדשים לדברים שאנשים לא שמו לב אליהם".
כל יום סנדק
הרב קנייבסקי היה ידוע בשקדנותו העצומה בלימוד התורה. למרות גילו המופלג לא חדל מללמוד תורה לאורך שעות היום, לצד שעות קבלת קהל במהלכן נהג לייעץ ולברך את המבקרים במעונו. אחת המצוות שהיתה חביבה עליו במיוחד – סנדקאות. "לכל מי שביקש שיהיה סנדק הוא בא, גם לאנשים שרחוקים מתורה ומצוות", מעיד הרב יעקב אריאל, "אבל בתנאי אחד – שהוא בא לחמש דקות בלבד. לפחות פעם ביום זכה לקיים את המצווה. שאלו אותו: הרי סנדקאות מעשירה, אז מדוע ביתו עלוב כל כך? הוא הציע להם להסתכל על הספרים שכתב…".
כאמור, בערב שבת קודש פרשת צו הלך הרב קנייבסקי לעולמו בגיל 94 והשאיר אחריו שמונה ילדים – חמש בנות ושלושה בנים. במהלך ההלוויה ספד לו בנו הרב שלמה קנייבסקי, ראש ישיבת תפארת ציון וישיבת קריית מלך בבני ברק, וסיפר על היחסים המיוחדים בין הוריו ועל הדגש של אביו בכבוד אמו. "כשהיה מגיע בצהריים מהכולל כל יום, כמובן האוכל היה מוכן על השולחן, כי אמא לא פספסה מעולם את הגשת האוכל. אבל הוא הקפיד מאוד שלא לאכול בלעדיה, אם היא לא תשב איתו לשולחן. אם היה לוקח לה יותר מדקה או דקה וחצי להתיישב, הוא היה מיד מסתובב לסטנדר, פותח ספר ומתחיל ללמוד. אלה דברים פשוטים וקטנים, אבל ראינו אותם בעינינו. אלה לא דברים נדירים, אלה היו החיים שלו והמסירות שלו".
"הרב חיים קנייבסקי היה אחד בדורו", הספיד אותו הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן. "הרב קנייבסקי היה כולו תורה. הקדוש ברוך הוא שותל צדיקים בכל דור ודור. הוא שתל בדור שלנו את הרב קנייבסקי ועכשיו עקר את הנטיעה. התורה חוגרת שק ובאנו להשתתף במספד של התורה. אנחנו מקווים שנזכה שתורתו תאיר לנו ושנתיבי התורה לא ימושו מפי זרענו וזרע זרענו". הרב בן ציון אלגאזי, ראש מכון 'צורבא מרבנן' וראש ישיבת ההסדר ברמת גן הוסיף כי "הרב קנייבסקי לא נגע בשום דבר מהעולם הזה, אלא היה כולו קודש ותורה. לכן הוא נגע בכל כלל ישראל – מהפשוטים ביותר ועד לתלמידי החכמים הגדולים ביותר. כי מי שלא נוגע בשום דבר ואין לו נגיעות אישיות – התורה שלו נוגעת בכל אחד ואחד".
"מרן הרב קוק זצ"ל בפירושו לפרשת צו, פרשת תרומת הדשן, בה התורה חוזרת ושונה כמה פעמים 'ואש המזבח תוקד בו', 'לא תכבה', מפרש שהכוונה היא לא רק למזבח. המזבח משקף את האדם. כשם שהמזבח פעל במשך כל היממה כולה, להעלאת קורבנות בשעות היום ולאכילת האברים בלילה, כך גם על כל עם ישראל לדאוג שאש התורה לא תכבה ולא תפסוק יומם ולילה. מעטים ממש הם האנשים שניתן להצביע עליהם ולומר שאש התורה לא משה מאיתם. הרב קנייבסקי היה אחד כזה", קובע הרב יעקב אריאל. "ועל זה אומרים – וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף. נכון שאצלו אישית היא כבתה, אבל האש שהדליק, התורה שלימד ולמד, הספרים שחיבר – הם לא יכבו. המשימה של דורנו היא לנסות להידבק בעפר רגליו, לנסות להגיע לקרסוליו. כן, כל בחור ישיבה צריך לשאוף להגיע ליעד הזה. להמשיך את אש התורה שלא תכבה".
