"לעולם ילמוד אדם במקום שליבו חפץ", שנה רב בתלמוד, "שנאמר 'כי אם בתורת ה' חפצו'". עיקר עיצוב אורח חייו של יהודי מתבצע בשנות לימודו בהיכלי הישיבה. או-אז בשנות הנערות, אותן הוא מבלה בארבע אמות של תורה ותפילה, יכול הבחור לקנות את עולמו ולעצב את ביתו העתידי. ולכן, כל כך חשוב שהוא עצמו ירצה ויחפוץ בלימודו ובסביבת הלימוד.

מאז ייסוד עולם הישיבות העתיק, בסורא ובפומבדיתא, הנהיגו את נערי הצאן ראשי הישיבה, איש-איש כדרכו ושיטתו בלימוד. בעולם הישיבות המתחדש אף התחדדו ההבדלים בין הישיבות השונות, כאשר בנוסף לשיטת הלימוד, הפכו גם דרך החינוך ועבודת ה' לנושא מרכזי בבחירת הישיבה.

דילמה זו מעסיקה הורים רבים ובני נוער, המחפשים את המקום המושלם עבורם ללמוד תורה בעומק ובשמחה, במקום שיש בו יראת שמים ואווירה של רוחניות וקדושה. לעיתים הם מוצאים מענה רק עבור חלק מסויים מרצונותיהם, ונאלצים לוותר על ערכים אחרים החשובים להם.

לקראת פתיחת עונת הרישום לישיבות הקדושות, יצאנו למסע אחר בתי מדרש מעניינים המחברים יחד שיטות לימוד של עומק ושינון, ובה-בעת אחוות תלמידים ופתיחות עם הרבנים, ושניתן לשלב בהם לימוד תורה יחד עם עבודת התפילה.

סדר קומיקס

הרגליים נשאו אותנו אל הרי השומרון, לישיבה-קטנה המיוחדת 'נחלת יוסף'. הישיבה, שנודעה לשם דבר בעולם הישיבות, מצליחה לערבל במסדרונותיה לימוד משובח, חינוך מיוחד לעבודת המידות, וקשר בלתי רגיל בין הצוות והתלמידים.

את הסיור בישיבה אנו פותחים במשרדו של ראש הישיבה, הרב יהושע מרדכי שמידט.

מה עומד מאחורי סיפור ההצלחה של הישיבה?

"סוד ההצלחה של הישיבה, זה הצוות המיוחד שמנהל אותה. זכינו לאנשים עם לב טוב, צוות מאוחד עם ענווה ורצון לקבל ולתקן. אנשי תורה שאמונים על דברי הבעל שם טוב "לאהוב כל יהודי באשר הוא, ובכל נקודה שהוא נמצא". אלו רבנים עם רצון אמיתי לקדם כל תלמיד ולהגביה אותו, אברכי משי עם לב עממי, שמדברים עם התלמידים בגובה העיניים.

"בנוסף, תמיד יש אנשי צוות בישיבה. הר"מים והמדריכים זמינים לתלמידים בכל מצב. בשנה האחרונה ערכנו ערבי גיבוש ולימוד בבתים של הר"מים, ואפילו הנהגנו 'סדר קומיקס' מיוחד: אחת לחודש התלמידים מגיעים אלי הביתה, אוכלים ארוחה קלה של צ'יפס ונקניקיה ונהנים מ-200 ספרי קריאה.

"התלמידים גם הם מרגישים פתיחות עם הצוות, והמדריכים מקיימים שיחות נפש עם התלמידים שיכולות להימשך גם עד לשעות הקטנות של הלילה".

כיצד הרב רואה את המטרה בהקמת הישיבה?

"הישיבה קמה כדי לקחת נערים צעירים ולקדם אותם, בלימוד ובהנהגה, שיידעו ש"ס ופוסקים ויהיו יהודים טובים שעושים טוב ליהודים אחרים.

"מה שמיוחד אצלנו, זו ההשקעה האין-סופית בכל בחור ובחור, עד כדי מסירות נפש. אנחנו עובדים בישיבה בלי מסגרת של שעות לימוד. מבחינתנו, במשך 24 שעות היממה התלמיד נמצא באחריותנו.

"בתור אב ל-11 ילדים, היה לי קשה לראות כיצד הר"מים לא היו זמינים לתלמידים או להורים. מלמד ומחנך זו שליחות, לא רק עבודה. התלמידים צריכים מהרבנים לא רק את הידע, אלא בעיקר את החינוך, את החום והאהבה.

"אני זוכר בתור אברך צעיר שהתלמידים שלי היו מחכים לשיעור תורה אצלי בבית, וכנראה שבעיקר בגלל העוגה החמה שאשתי הרבנית שתחי' הייתה מכבדת אותם… כך צריך להתייחס לכל תלמיד, לתת לו הרגשה של בית".

מימוש היכולות

את מי אתה, כראש ישיבה, רואה כמודל לחינוך?

"במהלך חיי ספגתי מהרבה אנשים את אהבת התורה וחינוך התלמידים, ומכל אחד לקחתי משהו שאותו אני מנחיל בישיבה. אמי ע"ה נפטרה בהיותי תלמיד בישיבה, בן 18. באחד הימים הייתי חולה, ואשתו של ר' שרגא אוריז שהיה ממש אוהב כל אחד, דאגה לי לאוכל ולכל מה שהייתי צריך. כעבור זמן, כשהיא נפטרה, הרגשתי ממש כאילו שוב איבדתי את אמי… עד כדי כך הרגשתי עטוף בידיים של ר' שרגא ואשתו.

"זה שגדלתי בתור נער יתום, דוחף אותי לעזור ולסייע לכל מי שקשה לו. והיום, בכובעי כראש ישיבה, יש בי הכוח לעזור לנערים צעירים ולקדם אותם בחיים. חשוב לי לתת להם הרגשה שאני 'רואה' אותם ועוזר להם. הבחורים אצלנו יודעים שהם יכולים להתקשר בכל שעה ביממה, במקרה הצורך".

למי הישיבה מתאימה?

"אווירת הישיבה תואמת משפחות תורניות, ונערים שאינם מחזיקים סמרטפונים. הישיבה מיועדת לבחורים טובים שיש בהם רצון להתקדם ולהתעלות מהיכן שהם נמצאים כיום. אנחנו בישיבה יודעים לקחת בחורים עם שאיפות רוחניות ולעזור להם לממש את היכולות שלהם. חלק מהבוגרים שלנו הם קצינים, ר"מים ושליחי-ציבור במשרות שונות".

תאר לנו איך נראה יום בישיבה?

"אנחנו פותחים את היום בתפילת שחרית, בשעה 7 בבוקר. לאחר מכן יש סדר שניים מקרא, ארוחת בוקר בריאה ומזינה, שיעור ב'חובת התלמידים', סדר גמרא בעיון ושיעור בהלכה. ארוחת הצהריים שלנו חמה ומשביעה, והתלמידים מאוד נהנים מהרמה הגשמית של האוכל בישיבה. גם הבחורים וגם השבו"שים שמגיעים לכאן מפרגנים על האוכל. לאחר מכן אנו ממשיכים עם סדר בקיאות, שיעורים בפרקי-אבות ובפרשת השבוע. בסוף היום אנו יושבים ל'חבורה' שלומדת יחד מסכתות קטנות, יחד עם כיבוד קל ושתיה. את שעות הערב אנו מנצלים לפעילויות מיוחדות עם התלמידים: התוועדות פעם בשבוע, משחקי ספורט שונים, 'משמר' ביום חמישי עם טשולנט, סעודות הילולא, סיומי מסכתות, 'טיש' בערב שבת וסעודת מלווה מלכה עם סיפורי צדיקים וניגוני נשמה".

מה האתגרים שלך עם התלמידים? איך אתה רואה הצלחה?

"האתגר שלנו הוא לעזור לנערים הצעירים לעבור את גיל ההתבגרות בשמחה, להקים דור חדש של גברים יראי שמיים שמקימים בית נאמן של תורה ואמונה.

"מבחינתי, הצלחה זה לראות תלמידים שלא נחשבו למתמידים גדולים ערב הכניסה לישיבה, ואחרי שנה או שנתיים הם בקיאים בכמה וכמה מסכתות, מתפללים בכוונה ומתנהגים בכבוד לזולת".

איך אתם מתמודדים בישיבה עם ביקורת, או טעות חינוכית?

"אני והצוות של הישיבה מאמינים כי לעיתים יש מצב שהתלמיד צודק, ולא בהכרח הרב. במקרים כאלו אנו מקיימים התייעצות חינוכית, יודעים להודות בטעות, ויחד עם אנשי מקצוע פדגוגיים אנו מפיקים את הלקחים ומתקדמים קדימה".

האם התלמידים בישיבה ניגשים לבגרויות?

"אנחנו פותחים בתוך הישיבה את האפשרות לגשת לבחינות למי שרוצה. אנו מאמינים בשיטת 'חנוך לנער על פי דרכו', ומי שמעוניין בכך יקבל את התמיכה המלאה. גם ילדיי שלי בחרו כל אחר במסלול אחר, וכל אחד מה שנכון לו ומה שה' מכוון אותו כך יעשה".

לפני שנמשיך בסיור בישיבה, מה המסר שלך לתלמידים?

"עם ישראל נמצא היום בתקופה מאתגרת במיוחד, אך אל לנו לשכוח את בני הנוער שלנו שגם נחשפו לקולות ולמראות הקשים ועוברים עכשיו תקופה של פחד ודאגה, לדאוג להם ולראות אותם, ולעשות הכל כדי לסייע להם להתקדם קדימה".

הבית השני

אנו יוצאים מחדרו של ראש הישיבה, ופוסעים בשבילים המוריקים של הישיבה. הרוח הקרירה של גבעות השומרון מנענעת את העצים שברחבה. במסדרונות אנו פוגשים מספר תלמידים, ומנסים להבין מהם מדוע בחרו ללמוד דווקא כאן.

"אני חיפשתי מקום בו אוכל ללמוד ברמה גבוהה יותר, ומקום בו יש חיבור טוב וחברי בין הבחורים", מספר לנו הבחור יהודא שמואל בורלא, תלמיד בישיבה: "בדקתי שלוש ישיבות שונות, וכאן מצאתי את המקום שהכי נכון בשבילי. כאן לומדים ביחד, אין 'אגו' בין התלמידים והצוות מתייחס לכל אחד ואחד.

"אני כעת בכיתה ט' כאן, בשנה ראשונה. כיף לי להיות כאן בישיבה, וכמה שזה מפתיע אני לא מתבאס לחזור מהבית אל הישיבה. אני ממש מרגיש כי כאן זה הבית השני שלי".

למי לדעתך מתאים ללמוד כאן בישיבה?

"מי שאוהב ורוצה ללמוד, גם אם קשה לו, כאן יעזרו לו ויקדמו אותו. יש כאן צוות שאכפת לו מהנשמה של הבחור, ולא רק מהידע או הציונים. דאגו לי לחברותא מהישיבה הגבוהה, מישהו שיודע להסביר לי את החומר, חברותא שהוא גם סוג של מנטור ומורה בשבילי".

אנו ממשיכים בסיור, ופוגשים בכניסה לכיתת הלימוד בחור ותיק בשנה ד'.

"שמי אברהם דביר כהן פרחיה, ואני כאן משנה א'. חיפשתי מקום תורני שיודעים ללמוד בו ברצינות, וגם מקום שיש בו אווירה שמחה, חסידית. האווירה הזו מתבטאת גם בין הבחורים לר"מים, וגם בין החברים עצמם. אין כאן 'קבוצות' או היררכיות, כולם יחד.

"גם שיטת הלימוד כאן היא של לימוד בשמחה ובחיות, וזה מוסיף המון חשק בלימוד. כשהגעתי לבדוק ישיבות, לא ממש ידעתי מה אני מחפש, אך הרגשתי שעוד לא מצאתי את המקום שמתאים לי. וכשהגעתי לכאן, ממש 'התמגנטתי' למקום".

מה אתה ממליץ לבחורים שמתלבטים?

"חבל על ההתלבטות; תגיעו לכאן ותראו דברים נפלאים".

ומה יש לך לומר להורים שמתלבטים?

"כל הורה מחפש את המקום הטוב לילד שלו. הנתון הכי חשוב להורה זה לדעת שיש מי שמחליף אותו בתפקיד ושומר לו על הילד. כאן יש צוות ש-24 שעות רק חושב על התלמידים ודואג להם. גם ההורים שלי בתחילה חששו מהמעבר לישיבה, והיום הם מרגישים שאני בידיים הכי טובות שיש".

מספר לנו אחיו, הבחור ינון כהן פרחיה משיעור ב': "אני באתי לבדוק את הישיבה, כי אח שלי למד כאן וסיפר כל כך הרבה על האווירה המיוחדת… מצאתי כאן את הרב יהושע, רב שאוהב את הבחורים, מקשיב להם ונמצא איתם. וכמוהו כל הצוות, מסייעים בכל מה שצריך. יש כאן לימוד ברמה גבוהה מאוד, והצוות יודע להתאים לכל בחור את הכלים הנכונים להשתלב בשיעור".

בחור נוסף משיעור ב' דווקא מפתיע אותנו באמירה: "אני לא בעד שיבואו לכאן עוד תלמידים". אך מיד הוא מוסיף: "אני אוהב שהמקום הזה קטן ומשפחתי, יש כאן יחס אישי מיוחד והתייחסות לבעיות הפרטיות של כל תלמיד. חיפשתי מקום עם חום ואהבה, וכמובן מקום עם לימוד תורה בעומק ובהתמדה".

הוא ממשיך לספר לנו: "דווקא הריחוק-מקום של הישיבה, בשומרון המנותק, גורם לך להתחבר ולהתקרב יותר לעצמך. אנחנו נמצאים בשלב בחיים שבו כל אחד מאיתנו 'מחפש את עצמו', שלב שבו נערים צעירים עוזבים את הבית ומתחילים לעצב את חייהם, וכאן הם מקבלים את התמיכה לתהליך.

"הצוות של הישיבה, בהובלת ראש הישיבה, ממש מצליחים לעשות שינוי בבחורים. אני רואה את זה על עצמי ועל החברים שלי".

ישיבה שמתאימה לתלמיד

ואם האמירות הישירות של הבחורים לא הספיקו, פנינו להורי התלמידים כדי להבין מהם איך הם רואים את ההתקדמות של בנם בישיבה, את הקשר בין הצוות לבין ההורים בבית, ואיך הורים יכולים לעזור לילדיהם לקבל את ההחלטה הנכונה בבחירת ישיבה.

פנינו לאיש החינוך אלעזר שלו, הורה לתלמיד בישיבה.

"כבר מהפגישה הראשונה שלנו עם הרב שמידט, הבנו שזה המקום הנכון לבן שלנו. חיפשנו מקום שיקבל אותו כמו שהוא, ייתן לו חום ואהבה ויקדם אותו בקצב שלו. הרגשתי בדברי ראש הישיבה שמהרגע שאני מפקיד בידיו את הבן שלי, הוא לוקח עליו אחריות כאילו היה בנו ממש.

"מבחינתי, עצם זה שהבן שלי שמח להיות כאן בישיבה זה כשלעצמו ההישג. בחור ישיבה ששמח ללכת לישיבה, זה אומר שטוב לו שם והוא יוכל למצות את עצמו ולממש את הפוטנציאל שבו. אחריו, הבן השני שלנו כבר הלך מעצמו להירשם לישיבה…".

בתור הורה, אתה רגוע? מה מיוחד בישיבה הזו?

"כאשר הגענו ליום-הורים בישיבה, וראינו את הבן שלנו משוחח עם הצוות ומתבדח עם החברים, ממש יכולנו לראות את האושר על פניו. זה נתן לנו את הגושפנקא לכך שהוא נמצא במקום טוב. אני כאיש חינוך שמסתובב בהרבה מוסדות, לא ראיתי כזה מקום מיוחד. מה שהרב יהושע עושה עם התלמידים זה דבר נדיר. הוא לקח את הישיבה כפרוייקט חיים, והתוצאות בהתאם".

מה ההמלצה שלך להורים שמחפשים מקום לבן שלהם?

"אני חושב שהורים לא צריכים לחפש ישיבה טובה או ישיבה לא טובה, אלא איזו ישיבה מתאימה יותר לבן שלהם. לבוא ולראות בעיניים את ההתנהלות של הצוות, את הדינמיקה בין התלמידים. לעיתים התלמיד מרגיש בביקור הראשון שזה המקום שלו, ולעיתים זה לוקח קצת זמן של ניסוי-וטעיה. אך הכי חשוב שהתלמיד ירגיש בסוף שזהו הבית השני שלו".

אהבת תורה ולא רק הספק

הרב שנדוביץ, מנהל ישיבת ההסדר ביפו ואב לתלמיד בישיבה, מספר לנו מה הוא מצא לבנו בישיבה:

"חיפשנו מקום מתאים לאורי יהודה שלנו, מקום שיש בו הרבה יראת שמיים, אווירה שמחה וחסידית, וגם מקום משפחתי ולא המוני מדי. ידענו שהדבר החשוב הוא שהבן שלנו ילך למקום לימודו ויאהב את המקום בו הוא נמצא. וזה מה שקרה.

"הגענו לישיבת 'נחלת יוסף' מפרסום סתמי בגיליון זה – 'קרוב אליך'. שמענו קצת על הרב יהושע משיטת הסימנים, והלכנו להתרשם ביום הפתוח. בסוף מי שהכריע כמובן היה הבן שלנו, שמרגע שדרך על מפתן הישיבה הרגיש שהוא מצא את מקומו. הצוות מאיר פנים, התלמידים האחרים התנהגו כלפיו בכבוד ובנימוס והזמינו אותו לבקר שוב בשבת.

"מבחינתי, כהורה, הצוות בישיבה הוא מעין 'ידא אריכתא' שלי. המשימה שלהם היא להיות הורה של התלמיד כאשר הוא שוהה בישיבה. אני אמנם הורה ביקורתי, ואיני חוסך את השגותיי מהצוות, ואני מרגיש שיש קשב לביקורת שלנו כהורים, ויש רצון מתמיד לשיפור והתייעלות.

"אנחנו כהורים מרגישים שיש בצד השני מי ששומע אותנו. לי כהורה חשוב שהבן שלי ייהנה חברתית, שיתקדם בלימוד וישנצל את השנים הנפלאות הללו לבניית האישיות שלו. חשוב לי שכחלק משגרת הישיבה הוא ייהנה משיעורי ספורט, ושהתהליכים החינוכיים יהיו בליווי יועצים פסיכולוגיים מוסמכים".

גם אילן בורלא, איש משרד החינוך ומנהל תלמוד תורה בעברו, שלח את בנו לישיבה. ניסינו להבין ממנו מדוע: "לי הייתה חשובה מאוד המשפחתיות, חיפשתי מוסד שלא רץ אחרי הספקים וציונים אלא מקנה לתלמידים את אהבת התורה. מוסד שיודע להתאים את הלימוד לסגנון הפרטני של כל תלמיד לפי היכולות שלו, ויחד עם זאת מקום ששואף למצויינות ולקניית ידע תורני רב.

"מצאתי בישיבה פה אנשים מדהימים, עם לב ענק וחמימות לתלמידים. אחד הדברים היפים הוא שילדיהם של הר"מים גם לומדים כאן בישיבה, מה שמוכיח כי המקום הוא איכותי ומוצלח. כאשר הבן שלי הגיע ליום ביקור הוא מיד התחבר לאווירה השמחה ששרתה בישיבה, והבין שזה המקום הנכון בשבילו".

איך רואים שטוב לילד?

"מהרגע שילד דורך בעולם הישיבה, הוא נמצא שם פי כמה מאשר בבית. משיחה קלה עם הילד ומהמבט שעל פניו ניתן להבין האם הוא מאושר וטוב לו. כאשר הורים היו מתקשרים אלי לשמוע ולברר פרטים על התלמוד תורה אותו ניהלתי, הייתי אומר להם: "בוא לכאן ותראו במו עיניכם, תסתובבו אצלי במוסד ותרגישו את האווירה. רק כך תוכלו להחליט האם זה המקום הנכון עבורכם".

לוקחים אחריות

"אני חיפשתי מקום של לימוד רציני ועבודת ה'", מתאר לנו יוסף אליהו כהן פרחיה מדוע שלח את ילדיו לישיבה: "היום קשה למצוא מקום שהוא טוב ומוצלח ביעדים שונים: גם בתורה, גם בהנהגה, גם באווירה. היה חשוב לי מוסד שיחנך את הילדים לאהבת ה', לתפילה מתוך שמחה, לאמונה בצדיקים וכמובן – לימוד תורה ברצינות.

"כאן בישיבה יש איזשהו קסם, שדבר אחד לא בא על חשבון דבר שני. יש כאן גם יגיעת התורה, לימוד ברמה גבוהה מאוד והקניית ערך הלימוד לתלמידים, ויחד עם זאת מקפידים על הנהגה בין אדם לחברו, חוגגים הילולות ויוצאים לימי גיבוש.

"דבר נוסף שאהבתי בשיטת החינוך של הישיבה הוא חינוך לאחריות. במהלך השנה התלמידים נדרשים לקחת אחריות על הניהול השוטף בישיבה – אחראי כביסות, אחראי מטבח וכו'. זה גורם לנערים לצאת בוגרים יותר ומוכנים לעולם שבחוץ.

"הישיבה הזו היא בית חם ואוהב לבחורים, כל הצוות ואפילו ראש הישיבה באופן אישי, דואגים לילדים שלנו בכל התחומים: לימוד, אווירה, אוכל ושינה, הסעות ועוד. ההתמסרות שלהם ללימוד התורה מודגשת ונראית לעין, וזה מקרין על הרצון של התלמידים להשקיע עוד ועוד בלימוד".

המלצה להורים שמתלבטים?

"תנו לילד שלכם לבקר בישיבה, לראות מה ההרגשה שלו אחרי ביקור שכזה, לעיתים רק זה יוכל לפתור את הדילמה. גם ההורים יכולים להשקיע זמן וללכת לראות במו עיניהם את הישיבה, ולפי ההרגשה שלהם לחזק את ההחלטה.

"והכי חשוב, כמובן, להתפלל. לבקש מה' שלא תצא תקלה תחת ידינו, ונזכה לגדל בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות".