לתקן עולם

ב לב הומה ובעיניים דומעות, ילחשו בראש השנה המוני יהודים מסביב לעולם את התפילה הנישאת כבר אלפי שנים, זו המבקשת כי כולם יעשו אגודה אחת לעשות רצונו בלבב שלם, וכי מלכותו תתנשא על הבריאה כולה. נדמה כי הסיסמוגרף הרגיש ביותר לבחינת מצבו של העולם היהודי, הם רבני הקהילות היהודיות מסביב לעולם, אלו שבכל השנה נופחים את הרוח בשימור הגחלת היהודית של מיליוני נשמות יהודיות, שעודן מפוזרות בין ארצות ויבשות עד לשמיעת קול השופר הגדול.
לקראת ראש השנה קיימנו שיחה חובקת עולם עם הרב בר'ל לזר, רבה הראשי של רוסיה, עם הרב זאב גולדשטיין, רבה הראשי של מדינת דרום אפריקה, ועם הרב יונתן זקס, ששימש עד לא מכבר כרבה הראשי של בריטניה. בין התשובות מסתתרת תמונת מצב מרתקת, לא פשוטה לעיתים, ממנה ניתן לעמוד על ההבדלים שבין חיי הקהילה היהודית בגולה, לבין מציאות החיים בארץ הקודש.
בראש ובראשונה ביקשנו להבין מכל רב, מהו לדעתו האתגר הגדול ביותר לשמירת היהדות שמלווה בשנים האחרונות את הקהילה היהודית בארצו ובכלל.
"בזמן שלטון הקומוניזם היהודים סבלו רבות, הערימו עליהם קשיים רבים והייתה התבוללות איומה", פותח הרב לזר. "בעקבות ההתעללות שהם עברו בגין יהדותם ועל אף שחלפו שנים רבות, ישנם לצערנו רבבות יהודים שאינם מזדהים עם יהדותם, הם מתביישים בה. המטרה שלנו היא להביא אותם להיות גאים ביהדותם, ומתוך כך לרצות לקחת חלק בפעילות הקהילה היהודית; ובמקביל לגרום למצב בו הם יחושו שקיום המצוות הוא מתנה, לא הגבלה או קושי. מטרתנו להביא לכך שהם יחושו שאפשר לקיים מצוות, ויש לקיים אותן מתוך שמחה, מכיוון ששמירת התורה והמצוות תביא להם אושר וטוב בחייהם הפרטיים".
הרב לזר מזכיר כי במהלך שנות הקומוניזם, השלטון הרס והלאים כל דבר שהיה קשור ליהדות – סגרו בתי כנסת, אטמו מקוואות ומנעו לימוד תורה, ולכן המטרה כיום היא לפתוח ולבנות אותם מחדש. "דווקא במדינה זו, יש חובה לשים דגש על 'זה א־לי ואנווהו' באסתטיקה ויופי חיצוני. יש לכך השפעה עצומה. בשנה האחרונה נפתחו ברוסיה כמה וכמה מקוואות, ואני רוצה לציין כדוגמה את המקווה שנפתח ברוב פאר והדר בעיר אומסק שבסיביר. השליחים שם, הרב והרבנית קריצ'בסקי, בנו מקווה יפה ומהודר שלא רואים גם במדינות אחרות. זהו המקווה הראשון לאחר מאה ועשרים שנה ללא מקווה במקום! יש אליו נהירה של משפחות יהודיות מהעיר ומהסביבה. ברגע שמעניקים ליהודים את האפשרות לקיים את המצווה ומסבירים להם את מהותה, וכשהם רואים את ההדר והיופי הפיזיים, זה מושך אותם, ובד בבד הם חשים את הפן הרוחני שבדבר".
הרב גולדשטיין מתאר תמונת מצב שונה למדי. "הקהילה בדרום אפריקה מאוד מסורתית. יש המון יהודים, שאף על פי שאינם שומרים הרבה מן המצוות, הם באים לבית הכנסת בחגים ומאוד מעריכים את התורה ואת הרבנים. למעלה מתשעים אחוז מילדי הקהילה לומדים בבתי ספר יהודיים, בהם לומדים עברית, תורה ומסורת. ישנה גם תנועה חזקה של בעלי תשובה. התופעה התחילה בטפטופים לפני כשלושים שנה ותפסה תאוצה בשנים האחרונות", הוא מספר.
"האתגר הגדול אצלנו הוא לקרב את הציבור ללימוד התורה", מוסיף הרב גולדשטיין. "יש המון אנשים שלא מבינים ולא יודעים את ההלכה, ויש גם מרחק בין הדור החדש לדור הקודם. הצעירים מרגישים יהודים ומזוהים ככאלו, אך הדור החדש איננו מסורתי כמו הדור הקודם. יש פרוייקטים שונים בקהילה כדי להעצים את הקשר והם מצליחים כי יש צמאון גדול. האתגר הוא למצוא כל הזמן דרכים להגשת היהדות ברוח של התחדשות והתלהבות. אנשים מקבלים את הפעילות בסבר פנים יפות, מעמיקים את הזהות היהודית שלהם ומפתחים קשר ארוך טווח".
הרב זקס המתגורר לאחרונה בארצות הברית וכמרצה מבוקש טס רבות ברחבי העולם, מצביע בדבריו על היבט גלובלי יותר.
"היהדות נמצאת תמיד במצב נגדי לאלילות ולתרבות השלטת, ולכן היא נתקלת תמיד באתגרים. מכאן היכולת היהודית להתרחק מהתרבות הנוכחית ולהציע פרספקטיבה אחרת, וזו עמדה חשובה ואקטואלית. חמשת האתגרים המרכזיים שבהם אנחנו נתקלים, לא רק כיהודים אלא כחברה בכלל הם הלחץ להיות זמינים 24/7, והעובדה שהתקשורת האלקטרונית מחליפה את מערכת הקשרים המסורתית של פנים אל פנים; הקשב הפך לקצר טווח, במיוחד בין הצעירים הגדלים בעולם המוצף בתקשורת חברתית, שבעצם מקצרת את טווח הקשב; ישנו אתגר בנושא ההתחייבויות לטווח הארוך, במיוחד בנישואים ובקשר בין הדורות, לצד הדגש המוחץ על ערכי כלכלה וכספים.
"כמובן, כיהודים יש לנו פתרונות לכל הבעיות שהוזכרו, השבת מאפשרת פסק זמן מהזמינות ומאפשרת את הקשב והקשר, טהרת המשפחה מחזקת את מערכות היחסים, לימוד התורה הוא מאמץ ממושך לשכל והכוח של התפילה מאפשר ליצור שינוי חיובי בחיינו. הערכים היהודיים הם כאלה שאמנם נמשכים לתופעות המועילות של שינויי הטכנולוגיה אך בד בבד גם מצליחים להתרחק מהם".
"השאלה האמיתית היא עד כמה ניתן לשלב שמרנות עם רוח התקופה והמוסכמות שבחוץ", הוא אומר. "להיות יהודי תמיד היה לשחות כנגד הזרם. אז למרות שהאתגרים משתנים מדור לדור, ובפרט בדור שלנו, הצורה הבסיסית תמיד זהה. כל כך חשוב לעולם במאה העשרים ואחת שיהיו לו יהודים שלא יתפשרו על הערכים שלנו, על טהרת הנישואים ועל החשיבות לשמור מרחק מהתרבות. ערכים אלו חיוניים, אפילו אם לפעמים הם מאתגרים וקשים. אז יש אתגרים ברורים, אבל הם אתגרים טובים, ואנחנו שמחים להתמודד איתם".

מדורת השבט וטיולים בסיביר
השוני הניכר במאפיינים החברתיים של הקהילות, דורש מכל רב לתת מענה ייחודי לחיזוק היהדות בקרב הקהילה. קווי הדמיון הבולטים הם ההשקעה הסיזיפית בחינוך של הדור הבא ובחיזוק הקשרים החברתיים בין חברי הקהילות.
הרב לזר מספר על פרוייקט 'יחד', המיועד לצעירים יהודיים בכל רחבי רוסיה. "לפני כארבע שנים פתחנו את התכנית הזו, שבמהלכה נפגשים סטודנטים יהודיים עם השליח המקומי פעמיים בשבוע ולומדים תורה בעיון. משם הם מתקדמים להשתתפות בשבתות בבית הכנסת, בסמינרים ובשבתונים. הסטודנטים נכנסים לשבועיים של לימודים בישיבת 'תומכי תמימים' במוסקבה, והם עוברים מהפך של ממש בחייהם. הפרוייקט לוקח את אותם צעירים מהנקודה הבסיסית ביותר ועד לשמירת מלאה של תורה ומצוות. כשהם מצטרפים הם עדיין לפני ברית מילה, ובעבודה נכונה משתדכים עם בני זוג יהודיים ומקימים בתים בישראל, בתים שומרי תורה ומצווה. זה כולל המון פעילויות חברתיות של טיולים, הופעות ואטרקציות, אבל האטרקציה האמיתית היא המהפכה הרוחנית שעוברים הצעירים הללו", מחייך הרב לזר. "כשפתחנו את התכנית הזו, השתתפו בה כמה עשרות בודדים, וכעת, שבועיים לאחר פתיחת השנה החמישית של התכנית – אנו עומדים על יותר מאלפיים צעירים".
הרב זקס מצידו מצביע על הצורך והאפשרויות הגלומות בהנגשת היהדות בעידן הטכנולוגי דרך הרשתות החברתיות. "פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ויתר הפלטפורמות המקוונות, מעניקות את ההזדמנות להפיץ באמצעותן את ערכי היהדות הקדושים והמוסריים על בסיס גלובלי. באופן אישי אני נעזר בכך על ידי דברים כגון פרס טמפלטון (ראה מסגרת) שמאפשר לי נוכחות ומעמד גלובליים, שאולי בלעדיהם לא היתה דרך לכך. צריך להמשיך ולחקור את האפשרויות של אמצעי התקשורת והטכנולוגיות החדשות, וכך נראה איזה הזדמנויות חינוכיות ובעיקר איזה הזדמנויות קדושות הן מספקות".
הרב גולדשטיין מתאר מציאות בלתי נתפסת במונחי החברה הישראלית. "מה שמיוחד בדרום אפריקה, היא העובדה שדתיים וחילוניים, מסורתיים וחרדים, דתיים־לאומיים וחסידים – כולם נמצאים בהמון אחדות. אנחנו קהילה אחת, ויש אגודת רבנים אחת של כל החוגים והמגזרים. פעם בשנה אנחנו עורכים כנס תורני שנקרא 'סייניי אינדבא' – סייניי במשמעות של הר סיני, ואינדבא זו מילה בניב אפריקאי מקומי שמשמעותה היא כינוס שבטי. הכנס כולל רבנים, אנשי ונשות חינוך שמעבירים שיעורים ושיחות מהבוקר עד הערב, ומגיעים אלפי יהודים מכל הזרמים", מספר הרב גולדשטיין בהתרגשות. "השנה הגיעו לכנס ביוהנסבורג ששת אלפים איש, ובקייפטאון השתתפו למעלה מאלף חמש מאות אנשים ביום שכולו תורה. כחלק מהמאמץ שלנו להתחבר ולחבר את הדור הצעיר, ישנו פרויקט שנקרא 'ג'נריישן סייניי' (דור סיני), שמתקיים בראש חודש סיוון – לפני חג השבועות. אלפי אבות ובנים, אמהות ובנות, מגיעים יחד ללמוד נושא הלכתי בסיסי. השנה עסקנו בברכת המזון – גם בהיבט המהותי וגם בהיבט ההלכתי, וחוץ מהלימוד יש באירוע גם זמן איכות לחיזוק הקשר בין ההורים לילדים".

המרוץ למיליון
פרוייקט הדגל של הקהילה היהודית בדרום אפריקה, הוא ללא ספק מיזם "השבת העולמית" שהחל בשנת התשע"ד כיוזמה מקומית ומקורית של הרב גולדשטיין, ש'שבר את הראש' כיצד ניתן לערוך היכרות עם מהות השבת לאלפי יהודים המתגוררים בעירו, כאלו שאינם שומרים שבת כהלכתה.
הרעיון שהגה הרב גולדשטיין היה פשוט, ובכך גם סוד הצלחתו – יותר קל לשמור שבת ביחד. הקהילה הציעה שלל אירועים הסובבים סביב השבת, כדי לאפשר לכל אחד ואחת לבחור ולהתחבר – החל מערב לאפיית חלות לקראת השבת, עובר בסעודות שבת המוניות, אירוח הדדי בין משפחות, תפילות ושיעורים מיוחדים, וכלה בקונצרטים של סדר ההבדלה.
"סקר שנערך גילה כי למעלה מ70% ממשתתפי המיזם שמרו את השבת כהלכתה בפעם הראשונה בחייהם, ולכן זה היה מתבקש להרחיב את הרעיון למדינות נוספות בעולם", הוא מספר. "לפני שנתיים השתתפו בפרויקט השבת כמיליון יהודים מ-465 ערים ב64 ארצות, בשנה שעברה הפרויקט התפשט ל-919 ערים וקהילות ב-80 מדינות ברחבי העולם, באופן שכבר הפך לתנועה עממית גלובלית".
דווקא האירוע האזוטרי לכאורה, כמו הכנת חלות לשבת מזכיר לרב גולדשטיין סיפור אחד מיני רבים, שממחיש את תמצית הפלא של הגחלת היהודית המתעוררת לחיים מתחת ערימות הרמץ הכבוי. "באירוע השבת הראשון שקיימנו כאן, היתה אשה שהשתתפה בהכנת חלות והפרשת חלה לקראת השבת. היא כל כך התרגשה ממעמד הפרשת החלה, עד שהיא קיבלה על עצמה לשמור שבת כהלכתה יחד עם בעלה. הבעיה הייתה שבעלה בכלל לא היה יהודי", הוא מחייך. "בכל זאת הם החלו מאז לשמור שבת, ולפני שלושה שבועות קיבלתי ממנה מייל שבעלה מתחיל בתהליך גיור".
"קיבלנו פניה נוספת של משפחה בעיירה קטנה שחשבה שהיא המשפחה היהודית היחידה באיזור, וביקשה לדעת איך ניתן לשמור שבת. גילינו שיש בסביבה הקרובה יחסית עוד שלוש משפחות יהודיות ושידכנו אותן לשבת משותפת, שהיתה פתיחה להיווצרות של קשר חם ומתמשך".
מציון תצא תורה, אבל מסתבר שיש לציון גם מה ללמוד מתורת התפוצות בענייני הפצות. "לפני שנה דיברתי עם מפקד בסיס חיל האוויר ברמת דוד והוא מאוד התלהב והתחבר לרעיון של השבת העולמית, הוא סיפר לי שהם ערכו קבלת שבת מוזיקלית בערב שבת וגם עונג שבת, והם כל כך נהנו עד שהחליטו לעשות משהו כזה פעם בחודש. אנחנו עושים הרבה מאמץ כדי לחזק את הפרויקט בארץ לקראת הפעם השלישית שתתקיים בשבת פרשת לך־לך, ולכן מאוד חשוב שאנשים יתחברו אל האתר שלנו כדי שיוכלו להפוך לשותפים ושגרירים של העניין".

אנטישמיות ומלחמות דת
סקר שהתפרסם בשבוע שעבר לקראת ראש השנה, טוען כי ישנה עלייה ניכרת בתופעות האנטישמיות במדינות אירופה. הסקר נערך בחודש האחרון בקרב מדגם מייצג של 700 קהילות בערי בירה וערי פריפריה בכל רחבי אירופה – מבריטניה במערב ועד לאוקראינה במזרח. מהנתונים עולה, כי כ-50% מהקהילות היהודיות ביבשת מדווחות על ירידה במספר היהודים החברים באופן פעיל בקהילה, כתוצאה ישירה מעלייה באנטישמיות.
רק כ-11% מהקהילות ברחבי אירופה דיווחו על עלייה בכמות החברים. 39% מהקהילות דיווחו כי אין שינוי במספר חברי הקהילה הרשומים.
"אנטישמיות היא בעיה אמיתית ורצינית, אבל לא רק ליהודים. האנטישמיות מתחילה עם יהודים אבל אף פעם לא מסיימת עם היהודים", אומר הרב זקס. "אני הולך לדבר בפרלמנט האירופאי השבוע, כדי להגיד שאם העתיד של החיים היהודיים באירופה בסכנה בגלל עליית אנטישמיות, אז העתיד של החיים האירופאים באירופה הוא בסכנה. אם האנטישמיות עולה במאה ה-21, אז כל מה שהמערב עבד בשבילו בארבע מאות השנים האחרונות יהיה לשווא. אנחנו חייבים להפסיק לחשוב על אנטישמיות כבעיה יהודית, זו שרק ליהודים יש את הפתרון עבורה. אנחנו צריכים להראות ולהמחיש שזו בעיה אנושית ולא רק יהודית, עלינו לגייס בני ברית מפני שאנחנו בנחיתות דמוגרפית".
הרב זקס שהוציא לאחרונה ספר בשם "לא בשם הא־ל: התמודדות עם אלימות דתית", מציין שמלחמות המבוססות על דת הן אחד האתגרים העולמיים הלחוצים והמסובכים. "אני מאמין שזה חילול ה' וכל בן אדם הגון, אם הוא או היא יהודי, נוצרי, מוסלמי, הינדו, ג'יין, הזורואסטרית, סיקי, בהאי או בודהיסט צריך לקום ולהפגין בשמה של הדת כנגד חילול הדת".
"המלחמות אינן נובעות מדת אלא מיצרים של אנשים", מוסיף הרב לזר. "דת אמיתית מבוססת על אמונה בבורא עולם ועל שבע מצוות בני נח. כל דת שאין בה את הדברים הללו – איננה דת ואין לה קשר לבורא העולם. העבודה שלנו היא להפיץ את משמעות הדת במובן האמיתי ואת התוכן של 'לשבת יצרה'. האחריות של כל אחד ואחת, וודאי של ראשי הדתות היא להביא לערכים של אמונה בבורא העולם ושל קדושת החיים. עלינו להביא לשלום במחנינו ולאחדות בינינו, וזה יביא בעזרת השם לשלום בעולם הרחב".

מרגישים קשורים לארץ
מול נתוני הסקר על גילויי האנטישמיות במערב אירופה, מספר הרב לזר דווקא על תקופה נינוחה. "תודה לא־ל, ברוסיה אנחנו רואים את ההיפך, אנשים מכבדים ועוזרים ליהודים. בזמן שבאירופה האנטישמיות המוסלמית גואה, ברוסיה מכבדים יהודים. אנחנו הולכים ברחוב עם חזות של יהודים דתיים, ואנשים מכבדים אותנו, הם ניגשים, תומכים ומביעים הערכה. בהתוועדות ט"ו באב תשמ"ג התבטא הרבי מלובביץ' ביחס לרוסיה, ואמר שדווקא במקום בו סבלו הכי הרבה עבור היהדות, תתחולל המהפכה הכי מרוממת. אנחנו רואים את התממשות דבריו".
הרב לזר ממחיש את דבריו בסיפור טרי ומעורר סקרנות שהתרחש לפני כחודש במהלך כינוס השלוחים האירופאי, בו השתתפו יותר מחמש מאות רבנים מכל רחבי אירופה. במהלך הכנס, שכלל ימי עיון וסדנאות, נסעו המשתתפים גם לעיירה לובביץ', ולציונו של אביו של הרבי שבעיר אלמא אטא שבקזחסטן. הנסיעה הארוכה לקזחסטן היתה למעשה מימוש בקשתו של הרבי מלפני חצי יובל בכנס דומה שהתקיים אז. ביום האחרון של הכינוס, שלח הרבי מברק ובו בקשה כי המשתתפים ייסעו לערי ערש חסידות חב"ד, העיירות "ליאדי" ו"ליאזנא", שם פעל בעל התניא.
"בשעתו, בשל קשיי התקשורת בין ארה"ב לרוסיה, המברק הגיע לאחר תום הכינוס, ובכינוס הנוכחי רצינו לממש את משאלתו של הרבי מאז", מספר הרב לזר. "כשהגענו לשם, הגיעו למקום נציגי הממשל המקומי, נציגי נשיא בלרוס, והביאו איתם מכתב מהנשיא המברך את משתתפי הכינוס. במכתבו כתב הנשיא, שמדינתו גאה בעובדה שבטריטוריה שלה נולדו מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן, בעל התניא, ובנו האדמו"ר האמצעי. לנשיא הזה היו בעבר התבטאויות לא חיוביות, הקהילה היהודית המקומית לא הצליחה ליצור איתו קשר, וכאן הוא התבטא בחום ובהערכה יוצאי דופן. למחרת הכינוס, התקשרו אלי מלשכתו של הנשיא, ואמרו לי שהכינוס היה כבוד גדול עבורם, והם ביקשו להעביר מסר שהדלתות שלהם פתוחות בפנינו לצרכי הקהילה היהודית. ראינו כיצד חל שינוי מקצה לקצה".
גם במדינה האפריקאית סף האנטישמיות נמוך ביותר, מעיד הרב גולדשטיין. "ישראל מסמלת את כל הטוב בעולם, ולכן הטרור מופנה בראש ובראשונה נגדה. כמו שמלחמת העולם השניה פרצה בעצם בגלל שנאת היהודים, והמשיכה להרוס את העולם, גם הטרור האסלאמי התחיל במדינת ישראל ואחר כך התפשט לכל העולם. התפקיד של עם ישראל הוא לעמוד בקו הגבול שבין הטוב והרע בעולם, ואנחנו מרחוק רואים את הגבורה של יהודי ארץ ישראל ומעריצים אותם. גם אצלנו יש את בעיית הטרור האיסלאמי, שזו סכנה שחס ושלום יכולה להתרחש בכל מקום בעולם, אבל יש המון חברים ואוהדי ישראל בדרום אפריקה כולל במפלגת השלטון. ישנה גם תנועה גדולה של נוצרים שאוהבים ומבינים את הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל, הם חברים שלנו ואני עובד איתם כדי לתמוך בישראל. הקהילה היהודית בדרום אפריקה היא מאוד ציונית והאנשים מרגישים מחוברים לישראל, בכל שנה ישנן משלחות רבות של בני נוער שמגיעות ארצה".
למרות סף האנטישמיות הנמוך, מבקש הרב גולדשטיין לעורר את המודעות הישראלית לזרמים התת־קרקעיים המתרחשים בחוץ לארץ. "בשנים האחרונות יש כמה קבוצות של אזרחים במדינה שמתנגדים לישראל, ומפעילים תנועה חזקה שרוצה להחרים את ישראל כחלק מתנועת ה-BDS. אנחנו פועלים נגדם בדרכנו שלנו, אבל חשוב שבישראל יבינו היטב את האתגר הזה ואת הנזק שהם יכולים לגרום. חז"ל התירו להקל בסיטואציות הלכתיות מסויימות 'משום איבה', כדי שהגויים לא יבואו לידי שנאת ישראל, משום שהדבר עלול להביא לסכנת נפשות חס ושלום. הפעילות הזו מייצרת איבה, גם אם כרגע לא רואים את זה מתרחש בפועל, ולכן בישראל חייבים להבין את גודל האתגר ולהשקיע מאמצים, תקציבים ואנשים כנגד התנועה הזו".
גם הרב לזר שם דגש על חשיבות החיבור בין קהילות התפוצות ליושבי ארץ הקודש. "ברוך ה' ישנו קשר חזק בין הקהילה לארץ ישראל. לא מכבר ראש הממשלה ביקר כאן בביקור ממשלתי שעורר הדים רבים. כמעט לכל יהודי אצלנו יש בני משפחה המתגוררים בארץ, יש עשרות טיסות מלאות בכל שבוע בקו ישראל־רוסיה. לא די במה שמציגים כדי למשוך תיירים, עלינו לתת לאנשים להבין מה מסמלת עבורנו ארץ ישראל; להראות את היופי הרוחני, את הקדושה והתוכן הפנימיים של ארץ ישראל. דבר זה מעניק לארץ כבוד והערכה עמוקים יותר".
"אני פונה בקריאה של חיבה לציבור הדתי בארץ, לגשת ולקרב את ציבור העולים מרוסיה", אומר לסיום הרב לזר. "הרבה מהם עדיין לא שומרים תורה ומצוות כי הם אינם יודעים. יש לגשת אליהם ולהתעניין בהם, לאהוב אותם, להזמין אותם, לכוון אותם ולהראות להם איכפתיות, וזה יקרב אותם ליהדות".

הרב זאב גולדשטיין
דרום אפריקה
הרב גולדשטיין (44) מונה כרבה של המדינה כשהיה בן 32 בלבד. הוא יליד העיר פרטוריה שבדרום אפריקה, ובוגר הישיבה הגדולה ביוהנסבורג, המשתייכת לזרם הליטאי. הוא בעל תואר דוקטורט במשפטים, מוסמך לדיינות על ידי כולל ארץ חמדה ומחברם של ספרי הלכה ומאמרים תורניים העוסקים במשפט העברי.
בלוויותו של נלסון מנדלה, נשיאה המיתולוגי של דרום אפריקה, היה הרב גולדשטיין המנהיג הדתי הראשון שספד לו. הנאום שנישא כשהוא עטוף בטלית, ושודר בכל רשתות הטלוויזיה העולמיות, עסק בהשכנת השלום שערך מנדלה לאחר נפילת משטר האפרטהייד (שבעטיו ישב 27 שנים בכלא), מתוך קריאה אקטואלית במחילה שהעניק יוסף הצדיק לאחיו.
יהדות דרום אפריקה היא הקהילה היהודית הגדולה ביבשת אפריקה. זוהי קהילה אשכנזית ברובה, המונה כיום כ-75,000 יהודים. כשני שליש מהם מתגוררים בבירה יוהנסבורג, עוד 17,000 בקייפטאון, והיתר בערים וכפרים ברחבי המדינה שאוכלוסייתה מונה כ-54 מיליון נפש.

הרב יונתן זקס
בריטניה

הרב זקס (67) כיהן כרבה של בריטניה במשך 22 שנים משנת התשנ"א ועד התשע"ג. הוא הוסמך לרבנות בישיבת עץ חיים שם למד אצל הרב נחום רבינוביץ' (לימים מייסד וראש ישיבת מעלה אדומים) ומחברם של כעשרים ספרי הגות. הרב נחשב כמקורב לבית המלוכה הבריטי, והוא מרבה להיפגש עם אנשי דת ופוליטיקאים ברחבי העולם ליצירה ופיתוח של שיח בין־דתי. לצד פתיחותו הרבה, בכהונתו הרבנית הוא נקט בקו אורתודוקסי נוקשה מול הארגונים הרפורמים במדינה.
לפני כעשור הוענק לו תואר אבירות ובשנת התשס"ט צורף לבית הלורדים הבריטי בתואר הברון זקס. השנה זכה הרב זקס בפרס טמפלטון היוקרתי, בסך מיליון וחצי דולר, הניתן לאנשי דת, מדע וחוקרים שונים, על תרומה יוצאת דופן לחיזוק המימד הרוחני בעולם.
הקהילה היהודית באנגליה מונה כרבע מיליון נפש, מתוך כ-55 מיליון אזרחי הממלכה המאוחדת. למעלה מ60% מיהודי אנגליה הם דתיים וחרדים, ובבירה לונדון חיים כ200,000 יהודים. הקהילה השניה בגודלה נמצאת בעיר מנצ'סטר ומונה כ40,000 נפש, וישנן עוד מספר קהילות באנגליה, סקוטלנד וחבל ווילס שכל אחת ממנה מונה בין מאות לאלפים בודדים.

הרב בר'ל לזר
רוסיה

הרב שלמה דובער פנחס לזר (52) נולד באיטליה בשנת התשכ"ד, והוסמך לרבנות ודיינות בישיבת תומכי תמימים בניו יורק.
נשלח ע"י הרבי מליובאוויטש מיד לאחר נפילת מסך הברזל כדי לחדש את חיי היהדות ברוסיה ובבירתה מוסקבה והוא משמש כשליח הראשי של חב"ד ברוסיה. בשנת התש"ס נבחר לכהן כרבה הראשי של רוסיה מטעם איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה, המונות כיום מאות קהילות ברחבי המדינה. הרב לזר אחראי על עשרות בתי ספר ומכללות, ומוסדות צדקה ורווחה.
הרב לזר נמצא ביחסים טובים עם ראשי השלטון ובעלי הון ברוסיה, ונחשב כבעל קשרי ידידות קרובים עם הנשיא פוטין. הוא ממייסדי מועצת הרבנים של מרכז רבני אירופה.
לפי נתונים רשמיים חיים כיום בפדרציה הרוסית כ-240,000 יהודים, אולם ההערכות הלא רשמיות אומדות את מספר היהודים במדינה בכמיליון נפש מתוך 143 מיליון תושבים, בקירוב. הסיבה המרכזית לפער נעוצה בטשטוש ואובדן הזהות היהודית של מאות אלפים מיהודי רוסיה במהלך שנות השלטון הקומוניסטי.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן