יאיר אליצור, הידוע בשם הבמה שלו 'אלייצור', לא כל כך התלהב בהתחלה מהשיר 'תמיד אוהב אותי'. "לא האמנתי בשיר הזה" הוא סיפר כשהתראיין בתוכנית 'הפטריוטים', "עשיתי אותו רק כדי לצאת ידי חובת מורי ורבי הרב ארוש שנתן לי את המילים וביקש ממני לעשות מהן שיר. השיר הזה היה בעיניי מטופש מאוד, אבל הרב אמר לי 'אני אתפלל על זה, והשיר הזה יהיה להמנון'".
הרב ארוש צדק בענק. השיר שידוע יותר בשם 'עוד יותר טוב' הצליח הרבה מעבר למשוער, ואכן הפך להמנון שחצה את כל המגזרים, כמו גם לאחד מהמנוני המלחמה. לאחר שהזמר ששון איפראם שאולוב הוציא גרסה משלו לשיר, השיר הגיע לחשיפה עצומה וליותר מ-20 מיליון צפיות ביוטיוב על שלל גרסאותיו.
היוצר אלייצור, בן 35, נשוי ואב לחמש בנות, הוא בעל תשובה וחסיד ברסלב, תלמיד של הרב שלום ארוש. אני משוחחת איתו בערב, כשהוא נמצא בדרך להופעה, אחרי שסיים שבוע של הופעות בירושלים במסגרת אירועי 'צמאה לנוער' – התכנית המיוחדת של 'צמאה' לבני הנוער הדתי.
איך הייתה עבורך החוויה הזו של מופע ניגונים חסידיים לפני אלפי בני נוער?
"החוויה בצמאה מאוד משמחת אותי", הוא אומר. "זו זכות עבורי להופיע במקום שאני יודע שיש בו זיכוי הרבים גדול. הנה, למשל, עכשיו אני בדרך להופעה אחרת ואני לא כל כך מבסוט, כי אני לא בטוח שיקרה שם מה שעשיתי בצמאה. מאוד משמח אותי לדעת שבתוך היצירה שלי, מעבר לשירה ולמוזיקה נמצא גם העניין של ההשפעה לטובה על הקהל, ובצמאה זה באמת העיקר. בהופעות אחרות, מה שתופס את הבמה בעיקר אלה רק המילים והשירה שלי ויש פחות דגש על התוכן וקירוב הלבבות, אבל בצמאה כל האירוע מתחילתו ועד סופו נותן המון כלים כדי לקחת את הרהורי התשובה ולהתקדם איתם הלאה, לקלוט את האורות לתוכנו פנימה ולא להשאיר הכל באולם.
"בהופעה רגילה", הוא מסביר, "אפילו אם הייתה איזו שהיא התעוררות, זה בדרך כלל לא יתורגם למעשה. לעומת זה בצמאה נותנים הרבה כלים להמשיך בהם את ההתעוררות ומכניסים בקהל הרבה דעת, וזה דבר חשוב. בעיניי, המטרה של המוזיקה היא לשפר את החיים של האנשים, לתת להם כלים לחיים טובים ומאושרים יותר ולקרב אותם לקדוש ברוך הוא".
מרדיו תל אביב לברסלב
אלייצור גדל ברחובות למשפחה מסורתית. "החברה שבה הסתובבתי לא הייתה מן המעולות" הוא מודה, "ברוך ה' שהצלחתי לשמור על עצמי ולא להתדרדר". מגיל 14 כבר עסק במוסיקה, ובגיל 16 הופיע על במות והייתה לו תוכנית ברדיו תל אביב. זמן קצר לפני שהתגייס לצה"ל, קיבל באחת מההופעות שלו את הספר 'בגן האמונה' של הרב ארוש. "כשהתגייסתי היה לי יותר זמן פנוי, והתחלתי לקרוא את הספר. מאוד התחברתי לדברים שם, ובעיקר לכך שהרב ארוש מביא בשם רבי נחמן מברסלב שצריך לדבר עם ה' כל יום כמו אל חבר טוב. התחלתי לעשות את זה וראיתי שה' עונה לי ומקשיב לתפילות שלי".
יש לך דוגמה?
"כן, למשל, כשהיו צריכים לשבץ אותי לבסיס צה"לי, מאוד רציתי לשרת בקריה בתל אביב כי רציתי להמשיך את התוכנית שלי ברדיו תל אביב. כל מי ששאלתי או התייעצתי איתו אמר לי שאין לי סיכוי לקבל את זה ושצה"ל זו לא תוכנית כבקשתך. דיברתי על זה עם השם וביקשתי לשרת בקריה, ואכן שובצתי לשירות בקריה, כביכול כנגד כל הסיכויים ובלי פרוטקציה של בשר ודם. בזכות הדיבור הקרוב עם ה' הייתי רואה השגחה פרטית על כל צעד ושעל, וגם אם מה שביקשתי לא היה נענה, הייתי זוכה להבין שזה באמת לא היה הדבר הנכון עבורי".
כיוון שגדל במשפחה מסורתית, הוא תמיד שמר שבת באופן בסיסי. "לא ידעתי הלכות שבת לעומק, אבל מה שידעתי שמרתי. אחרי שראיתי את ההשגחה הפרטית שמלווה אותי בעקבות הדיבור עם ה', אמרתי לעצמי שאם ה' קיים והוא איתי – אני רוצה ללכת על זה עד הסוף. למרות ששמרתי שבת, לא ידעתי מה זו תפילה של שבת ולא הלכתי לבית הכנסת, והייתי בעיקר מסתובב עם חברים. החלטתי להתחיל לשמור שבת יותר ברצינות וגם ליהנות מהשבת באופן רוחני. התחלתי לגלות שזה אמיתי ולא משהו שעושים כדי לצאת ידי חובה. גיליתי טעם בתורה וטעם בתפילה".
היית ראפר, הייתה לך תוכנית ברדיו ואחר כך היית גם כתב בנענע 10. איך עשית את המעבר הזה מלהיות אמן תל אביבי לחסיד ברסלב?
"תודה לה', עשיתי הכל לאט, בזהירות ובצורה בריאה" הוא אומר. "וזה לא שהכל היה לי קל: למשל, היה לי מאוד קשה להפסיק לקלל. הלכתי לרב ושאלתי אם אני יכול לקלל באנגלית…" הוא צוחק. "אז כן, היה לי קשה, אבל ה' שמר עליי שאני אעשה הכל בצורה איטית ובריאה. זה מאוד עזר לי לעשות את הכל ביישוב הדעת ולא בשיגעון, וברוך השם הוספתי עוד משהו ועוד משהו בצורה הדרגתית, וכך התחזקתי והתחברתי יותר ויותר מתוך שמחה בעבודת ה'".
כשאלייצור מדבר על התשובה שלו ועל התהליך שהתנהל לדבריו "בחסד ורחמים", הוא מזכיר שיר נוסף שלו שנקרא 'לרוץ אחריך': אבא תרחם על שי / רחם עליו כמו שריחמת עליי / הוא ישב לבד / בשביל מה הוא חי.
"מה שאני מבקש בשיר 'לרוץ אחריך' הוא שה' ירחם על שי כמו שריחם עליי וקירב אותי אליו בצורה מתוקה ונפלאה, ולא דרך ייסורים חלילה".
השיר הזה הוא למעשה תפילה על חבריו מהעבר, שלהם הוא נותן שמות בדויים בשיר, אבל זו גם תפילה על כלל עם ישראל שיתקרבו לה' בחסד ורחמים. "בגלל הסיבה הזו – הרצון שלי שאנשים יתקרבו לה' בדרך טובה – אני מאוד מקפיד על הפצת הספר של הרב ארוש 'בגן האמונה' בכל ההופעות שלי, כי הספר הזה הכיר לי את הבורא בצורה מאוד טובה ובריאה. אחרי שכתבתי את השיר, חשבתי גם שהשם 'שי' הוא ראשי תיבות של 'ילד שלך'. כל יהודי הוא ילד של ה'".
שירי אהבה לה'
כחוזר בתשובה שהוא גם יוצר מוזיקלי, אתה מרגיש שהיצירה שלך מוגבלת?
"אני רואה שרוב ככל הזמרים הלא-דתיים כותבים רק על אהבה והם מסתדרים יפה, אז גם אני כותב שירי אהבה לה' והכל בסדר, כל אחד כותב על האהבה שלו…" הוא צוחק. "יש לי שירים שמדברים על שלל נושאים, אבל בכל פעם אני מקשר את השיר לקדוש ברוך הוא".
כאמור, את תהליך התשובה שלו הוא עשה באופן מדוד ושקול, כשהוא לא ממהר לעזוב את הסביבה המוכרת שלו. "אמנם כבר התחזקתי, שמרתי שבת יותר ברצינות וכו', אבל ממש לא תכננתי לעזוב את התוכנית ברדיו וגם לא לעזוב את תל אביב. אני זוכר שפעם נסעתי עם ההורים שלי לירושלים, והם אמרו שבגלל שאני מתחזק בטח עוד מעט אעבור לגור בירושלים ואכנס לישיבה… אני זוכר שזה ממש הרגיז אותי שמתערבים לי בתהליך ודוחפים אותי קדימה, בלי לברר אם זה הכיוון שלי בכלל. בסוף התברר שהם צדקו…".
התחלת לחזור בתשובה דרך הספר של הרב ארוש. מתי פגשת אותו לראשונה?
"כמו שסיפרתי, לא הסכמתי בשום אופן לחשוב על כניסה לישיבה. אם מישהו היה אומר לי את זה, זה היה מעצבן אותי מאוד, אבל כידוע לה' יתברך יש תוכניות משלו.. אני זוכר שבזמן השירות הצבאי, שמעתי הרצאה של רב שאמר שצריכים להקפיד לאכול כשרות מהדרין. זה נגע בי והחלטתי להתחזק בזה". כשהגיע לבסיס בו שירת, הוא קלט שכל האוכל שהיה נוהג לאכול הוא בכשרות רגילה. "החלטתי שאגש למכולת, אקנה גבינה וקרקרים בכשרות מהדרין וזה מה שאוכל". הוא התיישב לאכול מול הספרייה העירונית בתל אביב, כשלפתע ניגש אליו אדם שהיה לבוש בגופיה ועל כל זרוע היה לו קעקוע גדול של כנף.
"הוא פנה אלי ושאל 'שמע, אתה דתי?' אמרתי לו 'כן', ואז הוא אמר לי 'אני כל כך רוצה להתחזק ולשמור שבת!'. אמרתי לו 'טוב, מה אני אגיד לך, שבעזרת השם תצליח…'. אבל הוא לא עזב אותי והמשיך לשאול אותי אם אני מכיר איזו ישיבה בירושלים שאפשר ללכת אליה כדי לשמור שבת. אמרתי לו 'כן, שמעתי על הישיבה של הרב ארוש'. בתגובה, הוא התחיל לשכנע אותי לבוא איתו לשמור שבת בישיבה…".
הסכמת?
"אמרתי לו 'שמע, אני לא יודע, זה לא מתאים לי…'. היה לי קשה נפשית להיות בשבת מחוץ לבית", הוא מודה. "אני בן אדם של בית, עד היום קשה לי לעשות שבת מחוץ לבית, אפילו אם זה אצל חמותי או אצל ההורים שלי, אבל הוא דיבר איתי הרבה זמן על כך שהוא מאוד רוצה להתחזק. הוא אפילו ביקש את הציצית שלי ונתתי לו", הוא מחייך. "הוא היה הזוי אבל לא משוגע, הוא פשוט היה בהתלהבות ובאורות של תחילת תהליך התשובה. החלפנו טלפונים, והוא לחץ עליי שאבוא איתו לשבת בישיבה. בסוף אזרתי את האומץ לעשות את הצעד הזה".
במהלך השבוע הם החליטו לנסוע יחד לשבת בישיבה של הרב ארוש. "דיברנו המון בטלפון, תכננו הכל וקבענו להיפגש ביום שישי ולנסוע יחד. ארזתי את התיק ממש בייסורים, לא רציתי לעזוב את הבית בשבת ולא היה לי כוח למסע הזה…". ביום שישי הוא לקח את התיק ויצא מהבית, כשבדרך לתחנת האוטובוס ניסה לתפוס בטלפון את הבחור עם הכנפיים אבל הוא לא ענה. "הטלפון שלו היה מנותק, לא הצלחתי לתפוס אותו. מצאתי את עצמי בתחנה המרכזית של רחובות, בדרך לירושלים, בלעדיו. מאז הוא לא ענה לי מעולם בטלפון! ניסיתי גם אחרי השבת לתפוס אותו – הבחור נעלם!".
אלייצור, כך מתברר, נסע לישיבה של הרב ארוש בפעם הראשונה כמעט בעל כורחו, כתוצאה ממפגש עם בחור מוזר שנעלם כאילו בלעה אותו האדמה. "הגעתי לישיבה, פגשתי את הרב והתאהבתי. זה תפס אותי בצורה מטורפת והתחלתי להגיע לעיתים יותר קרובות. האווירה של השבת בישיבה דיברה אליי מאוד". כשהסתיימה העונה של התוכנית שלו ברדיו, הוא נכנס ללמוד בישיבה בקביעות. "מיד אחרי הצבא עברתי ללמוד בישיבה. במשך שנתיים הייתי בחור בישיבה, ואחר כך התחתנתי ונשארתי חלק מהקהילה שלה עד היום, כבר 14 שנה".
ומה עם האמנות והמוזיקה?
"בתחילת הדרך הרגשתי כל כך טוב בישיבה, ופשוט לא רציתי לחזור לדברים שעשיתי קודם" הוא נזכר. "המוזיקה כבר לא עניינה אותי יותר. זה רק הפריע לי בעבודת השם, בלבל אותי ולא עשה לי כלום". הוא הפסיק לעסוק במוזיקה, אבל אחרי כמה שנים בישיבה פנה אליו אדם שהכיר בעבר והציע לו לחזור ולעסוק במוזיקה, כשהוא מתחייב שאם יחזור ליצירה המוזיקלית הוא יממן לו את האלבום שיוציא.
זה עורר בך את הרצון לחזור ליצור?
"הלכתי כמובן להתייעץ עם הרב ארוש, והרב אמר לי שאני חייב לחזור לעשות מוזיקה, ושעבורי זה יותר חשוב מהכל. תכל'ס הוא ממש הכריח אותי לעשות את זה. הוא אמר לי שעבורי זה יותר חשוב אפילו מלימוד תורה".
איך קיבלת את זה?
"בקבלת עול, עשיתי מה שהרב שלי אמר לי, כשהוא מסביר לי שזו השליחות שלי ובשביל זה באתי לעולם. אז בהתחלה עשיתי את זה בקבלת עול, אבל מאז חזרתי ליצירה ואני עוסק בזה כבר 6 שנים. ובאמת, אחרי שאתה רואה את התוצאות של העשייה הזו וההשפעה שלך על אנשים, זה מביא אותך להרבה שמחה ותחושת שליחות ומשמעות".
טאטע תטהר
יחד עם ההופעה ב'צמאה לנוער', אלייצור חנך שיר חדש שנקרא 'טאטע תטהר'.
טאטע תטהר לי את הלב / אני לא מכיר רופא אחר / אני לא עוד משורר / רק רוצה שתטהר / אנל'א רוצה להתכחש לזה / אולי הכל תלוי בזה / כי ברסלב ולובביץ' זה כל כך חזק ביחד / והשם אוהב את זה / כל כך זקוקים לך, תראה אותנו אבא / כולם צמאים ובגלל זה כולם בצמאה…
השיר הזה נכתב במיוחד למופע צמאה?
"לא, אבל יצא בהשגחה פרטית שהמילה 'צמאה' מוזכרת בשיר וזה היה מצוין, זה התאים מאוד".
אתה מדבר פה על החיבור בין ברסלב וחב"ד. זו לא אמירה שגרתית…
"בברסלב מאוד מעריכים את חב"ד" הוא אומר. "בישיבה אנחנו לומדים תניא וסיפורי חב"ד, הרב ארוש נוסע לפחות פעם בשנה לפקוד את בית המדרש והציון של הרבי זצ"ל, יש תמונה גדולה של הרבי בישיבה, ובכל שנה אנחנו חוגגים את י"ט כסלו עם התוועדות וסעודה מושקעת כשמתייחסים ליום הזה מאוד ברצינות".
אלייצור מספר שהרב ארוש התחיל את תהליך התשובה שלו עצמו אצל הרב יצחק גינזבורג, וכי הקשר בין אדמו"ר הזקן לרבי נחמן היה עמוק: "יש שיחה של רבנו שבה הוא ממליץ ללמוד ליקוטי אמרים. בעל התניא ורבי נחמן היו מחותנים, ומספרים שבעל התניא אמר "אני ורבי נחמן זה אחד". לחב"ד יש מקום מאוד חשוב בברסלב, וחוץ מזה – אני פשוט רוצה שתהיה אחדות ואהבה בעם ישראל, כי בזכות זה תבוא הגאולה".
כמה מקום אתה נותן להצלחה של השירים ולפרסום האישי שלך?
"אני שמח שהפרנסה שלי היא מדבר שאני נהנה ממנו. היצירה בהחלט גורמת לי ליהנות ולשמוח, אבל מבחינתי זה יכול לקרות רק כשזו יצירה שיש בה משמעות רוחנית והשפעה על אנשים". כדי להמחיש עד כמה הוא מייחס חשיבות לתוכן הרוחני של יצירותיו, הוא מספר על שיר חדש שהציעו לו להוציא לאור: "עכשיו קיבלתי שיר שיהיה במאה אחוז להיט של כל מדינה, משהו כמו "מיליון רכבות דוהרות עד אוסטרליה" של יגל אושרי. זה שיר שהולך לשבור את השיאים, אבל לא הסכמתי לעשות אותו".
למה?
"כי אם אני לא מכניס בשיר מסרים שהם משמעותיים וחשובים בעיניי, אין לי שום עניין לשיר אותו. אין לי שום עניין לעשות סתם שיר יפה, אני רוצה לשיר ולכתוב רק דברים שיעשו טוב לעולם וישפיעו טוב, ואם לא – מה הטעם?"
אולי יש ערך לכך שאתה מוזיקאי ירא שמיים שמופיע בכיפה וציצית, זה לא מספיק טוב ומקרב?
"עצם היצירה של דברים טובים ודאי עושה לי טוב וממלאת אותי, אבל סתם מוזיקה בלי תכלית לא שווה לי כלום. אולי אני צריך לעשות עבודה עצמית כדי לקלוט שגם בהופעה שלי בציבור כאדם שומר מצוות יש חשיבות והשפעה, אבל אני עדיין לא קולט את זה כך". יחד עם זאת, הוא בהחלט מוכן לשקול את הטענה שגם בלי כל המסרים, הופעה מוזיקלית איכותית של יהודי ירא שמים בפני קהל היא עצמה מצווה גדולה.
אלייצור מקפיד לעשות בכל יום התבודדות ארוכה, כפי שהורה רבי נחמן מברסלב וכפי שהרב ארוש תמיד חוזר ואומר שזו הדרך להתקרב באמת לה'. " לפני שדיברנו עשיתי יותר משעה התבודדות. בכל יום אני מדבר עם ה' לפחות שעה ומתייעץ איתו. גם עכשיו ביקשתי על משהו שאני צריך שהוא יראה לי אם זה הדבר הנכון. התבודדות היא חשבון נפש יומיומי, וזה דבר שגם בעל התניא מדבר על החשיבות שלו".
'עוד יותר טוב' כהוכחה
איך אתה מתמודד עם ההצלחה של 'עוד יותר טוב'? זה יכול להיות קשה כששאר השירים לא מצליחים כמו השיר הזה…
"זה משמח אותי שברוך השם הדברים מתקדמים. השיר הזה נהיה חלק מהחיים שלי, פתאום כולם רוצים לראיין אותי" הוא צוחק. "אני שמח להצליח, זו העבודה שלי וזה משמח אותי מכל הבחינות. כששאר השירים לא זוכים לאותה הצלחה, מבחינתי זה סימן שה' רוצה שאתפלל יותר כדי שאתקרב אליו. כל הצלחה בכל דבר היא בזכות שהקדוש ברוך הוא מברך את העניין. וכשרואים שמשהו מתעכב, זה סימן להתאמץ יותר בתפילה. האימהות הקדושות היו עקרות כי השם התאווה לתפילה שלהן. צריך להבין שהשם רוצה שנתפלל אליו, ולפעמים בגלל זה הוא מעכב כל מיני דברים. לא צריכים להיבהל מזה".
אלייצור מזכיר הרבה את המושג 'טהרת הלב': "כל אחד צריך להתפלל שהשם יטהר לו את הלב. הכל תלוי בזה – טהר ליבנו לעבדך באמת. כך זוכים לעבוד את השם באמת, ולכן כולנו – בעיקר הגברים – צריכים לבקש ולהתפלל לטהרה הזו הפנימית ושכל הדמיונות יתפוגגו. אני שואף להיות אדם טהור וקדוש יותר, ולזכות ללמוד יותר תורה ולהתפלל יותר ברצינות".
אתה פוגש עכשיו רבים מעם ישראל. איך אתה מתרשם מההשפעה של המלחמה על כולנו?
"הלוואי שבעזרת השם יהיה לנו עוד יותר ועוד יותר טוב…", הוא מחייך. "רואים במוחש שכולם מתקרבים, כולם מאמינים, וברוך השם הכל הולך ונהיה יותר טוב באמת. לרבי נחמן יש שיחה שבה הוא אומר שהעולם נהיה יותר ויותר יפה, ובאמת רואים איך התשובה גדלה וכל עם ישראל מתקרבים ומאמינים. השיר הזה הוא הוכחה חזקה לכך שעם ישראל אוהב את השם ורוצה את קרבתו".
ובכל זאת, עברנו טראומה לאומית איומה ונוראה.
"גם השבעה באוקטובר הוא כנראה עוד צעד אחד לגאולה, צעד ענק" הוא עונה. "תראי איך כל המזרח התיכון התהפך במאה ושמונים מעלות. אנחנו לא יודעים למה בורא עולם עושה דברים כאלה, והלוואי שלא יהיו דברים כאלה יותר, אבל לצערנו הרב כנראה זה חלק מהתהליך. אני מקווה שבזה זה ייגמר ושלא יהיו עוד אסונות יותר, ושתבוא מיד הגאולה השלמה ברחמים".
