יש לנסות לשבת עם התפילה ולראות איך התפילה מדברת אליי, היום ועכשיו. העיון של היום הוא לא כמו של אתמול, ושל שחרית לא כמו של מנחה. זה לא כוונות האר"י, בשום אופן לא, משום שהן לאין ערוך יותר מסובכות ומופשטות, וגם מרובעות. זו כוונת תפילה בנוסח הרבה יותר פשוט והרבה יותר משמעותי מבחינת החוויה האנושית.
זה דבר שקורה לי ואני מניח שלא רק לי; אני שומע דבר וביום מסוים אני מתרגש, ולמחרת כבר לא. לא צריך לנסות להתרגש בפעם השנייה והשלישית באותו אופן, משום שאתמול הייתי אדם אחר וזה היה נכון באותו העניין, וכיום – יתכן שהדברים שהייתי בתוכם קודם כבר לא נכונים. זה עניין של כמה אני גמיש לדבר שאני צריך לשמוע היום, לא באיזשהו זמן אחר, אלא היום, עכשיו.
יכול להיות שאתמול חשבתי על דברים פנימיים לגמרי ב"השיבה שופטינו כבראשונה", ועכשיו שמעתי חדשות ואני לא חושב על דברים שבלב אלא מייחל שיתחלפו סדרי השלטון. יום אחד אני שומע סיפור שמזעזע אותי, ואני אומר שלאנשים מסוימים "אל תהי תקווה", ויכול להיות שאחרי יומיים אני עושה תשובה, ואז כשאני חושב על המינים והזדים, אני חושב על המינים והזדים אצלי פנימה, ולא על אלה שבעולם. וכך אפשר לתרגם לעצמי ולהתכוון בכל ברכות התפילה.
לא ייתכן שאדם לא יתחדש בכל יום ויום, אלא אם האדם נמצא במצב בלתי נורמלי של קיבעון. לאדם נורמלי יש אתמול ויש היום, ולא ייתכן שהם יהיו אותו דבר. היום קמתי על צד שמאל ואתמול על צד ימין, וכן הלאה, ובוודאי שני ימים לא יהיו זהים.
יש כאלה שבשבילם ההבדל בין יום שני ורביעי הוא רק ב'שיר של יום', אבל אנשים נורמליים משתנים, אותם הדברים שהיו נוחים ביום זה לא יהיו טובים ביום אחר. כשאני מתפלל עכשיו, אני לא המתפלל של אתמול. בכל יום יש התחדשות וכך אדם יכול לשאת את המציאות. נדיר מאוד שאדם הולך לישון וקם באותו מצב, אדם הולך לישון מצוברח וקם במצב־רוח אחר. ויכול להיות גם להפך – שדברים שאתמול היו יפים, טעמם פג. זה קורה גם לתבשילים וגם למאורעות החיים.
יום אחד כל העולם נראה צבוע וורוד בהיר, פרחים פורחים תחת כל עץ. ואז עובר זמן, והעצים אותם העצים, אבל הם אינם שרים, וכל הפרחים דהו. חוויות כאלו יכולות להיות בכל מיני תחומים, ולהבדיל זה יכול להיות גם בדף גמרא. למדתי דף גמרא והייתה לי התעוררות והתחדשות, הלכתי לישון וקמתי, ואני פותח את הגמרא ועכשיו זה לא אומר לי שום דבר. השינויים הם אפשרויות שהקדוש ברוך הוא נותן לנו.
"ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו" – יום אחד זה מעניין אותי איך מסודרים הכוכבים ובימים אחרים זה לא משנה לי. לפעמים המיקום של הירח הוא חוויה חדשה, ולפעמים לא. יש התחדשות ויש שינויים, מיום ליום ואפילו מבוקר לערב יש שינויים.
בתפילה אני עומד בתוך תבנית אחת, אבל היא מסגרת שבה אני פועל ובתוכה אני צריך לבנות משהו. בתוך המסגרת נעשים הדברים ומתחוללים השינויים. תסתכלו על פרחים ותראו שלמרות שהם באותה תבנית או אפילו מאותה משפחה, כל אחד בנוי אחרת, כל אחד עולם בפני עצמו. בצידי הדרכים צומחים כל מיני צמחים, רובם די עלובים. יצא לי פעם לקחת ענף כזה ולהסתכל בו, ואז גיליתי שיש בו ארבעה ענפים שנראים כמו רצועות מעוכות, ועליהם פרחים קטנטנים. יש דבר שנקרא בביולוגיה: פרחים 'נכונים' ו'לא נכונים'. יש כללים כמה עלי כותרת, אבקנים ושחלים אמורים להיות בפרח מזן מסוים, אך ישנם פרחים שאינם בנויים לפי המתכונת הזו. עומד פרח ואומר: אני בנוי לפי מתכונת ובכל זאת אני אחר.
שיר הפסימיסט אומר "אין מה לאכול חוץ מאוכל, אין מה לשתות חוץ ממשקה ואין מה ללבוש חוץ מבגדים". מצד שני, יש מה לאכול ויש מה לשתות, ובעיקר – בתוך התבנית הקבועה יש חידוש. בן אדם מכיל בתוכו את כל העולם כולו. מפני שאני אדם, אני הכלל של כל המציאות, וממילא פשוט וברור שיהיו דברים חדשים בעולמי, אלא שאני צריך לזהות אותם ולהסתכל בהם.
את המבנה הכללי של התפילה אני צריך להלביש על החיים שלי. אתמול היה לי רעיון, משהו עשה עלי רושם, היה לי רגע של אושר – אני אורג אותו בתפילה, זה מה שאומרים "אנעים זמירות ושירים אארוג". איך אורגים שיר? אתמול היה חוט אדום וירוק, היום הוא סגול ולבן.
אדם נוצר בחותמו של הקדוש ברוך הוא, כולנו אותנו הדבר ובכל זאת כל אחד אחרת. כשעושים השוואות כוללות, רואים דבר מדהים: מבחינת ה־DNA יש זהות של תשעים ותשעה אחוזים בין אדם לשימפנזה. בין בני אדם הזהות הגנטית היא הרבה יותר גדולה, בסך הכל מה שמבדיל אותנו אחד מהשני זה ממש קמצוץ של משהו. על כך כתובה ברכת "חכם הרזים" שמברכים כשרואים ששים רבוא מישראל – הקדוש ברוך הוא מבין את כולם. הקדוש ברוך הוא בורא בני אדם, התבניות די קשוחות, יש כמות די מעטה של תזוזה, ובכל זאת – תראו איזה הבדלים, איך בני אדם שונים זה מזה בקול, במראה ובתכונות.
זהו ההבדל בין הסידור של היום לסידור של אתמול. יש דמיון של תשעים ותשעה אחוזים, ואני בורא תפילה חדשה שהיא לא התפילה של אתמול והיא לא נזקקת לשינויים גדולים. אני לא מדבר על אדם שחי חיים הרפתקניים. גם לאדם שחי בשגרה אין שני ימים שווים. השינויים האלה שבתוכי פנימה, אותם אלה שקרו לי היום, עליהם אני מדבר. במקום שזקוקים לשינויים גדולים פירוש הדבר הוא שלא עושים את השינויים הנכונים.
בתהילים כתוב: "שירו לה' שיר חדש" – ברוב המקרים השיר דומה, אלא שאני חושב איך לשיר אותו חדש. מכונה לא יכולה לעשות שיר חדש, בן אדם עושה את זה.
דודי המנוח עסק פעם בעלי גפן, ואז היתה הפעם הראשונה ששמתי לב עד כמה עלי הגפן שונים אחד מהשני; לכולם יש חמש אונות, אבל הם שונים. היה מישהו שקראו לו לורנץ, הוא כתב על בעלי חיים. הוא עשה ניסוי: לקח חמישה אקווריומים, שם את אותם הצמחים, הדגים והאבנים, ואחרי כמה חודשים כל אקווריום נראה אחר. במקום אחד הדגים השתלטו, במקום אחר השבלולים, כל אחד בנה מבנה אקולוגי אחר. אני מדבר עכשיו על בני אדם: חלק גדול ממה שעושים בתורה ובתפילה, זה את אותו הדבר בעצמו, אותה תבנית, ואפשר שבכל יום זה יהיה שונה.
אם שיחקתם פעם בקליידוסקופ, אתם יודעים שכשמסתכלים בו רואים עולם מכושף, פרחים וצורות, אך כשפותחים אותו מגלים בסך הכל כמה זכוכיות. לא עשיתי שום דבר, רק הזזתי קצת, ונוצרו צורות. לפי החשבון, יש מיליונים של צורות, יותר מהתפילות שאדם מתפלל בחיים שלו. אז אם יש למישהו בעיה להתפלל, שיקח קליידוסקופ ויסתכל.
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע
