מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב: כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג עַל־פִּי מַדְרֵגָתוֹ, מַה

בְּש"ס דִּמְנָחוֹת (צט, א), אָמַר רֵישׁ לְקִישׁ: "פְּעָמִים שֶׁבִּטּוּלָהּ שֶׁל

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא אִישׁ (במדבר רבה ט: מה), שֶׁהוּא

שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם מוֹרִי פֵּרוּשׁ הַמִּדְרָשׁ הַלְוַאי אוֹתִי עָזָבוּ וְתוֹרָתִי שָׁמָרוּ

וְגַם בֵּאֵר עִנְיַן נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע שֶׁהוּא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן,

מהבעש"ט זלה"ה. כל העושה מצווה אחת מיטיבין לו ומאריכין לו