שלום חברים יקרים. ליל הסדר מתקרב, וזה הזמן להזכיר לעצמנו שהלילה הזה הוא ראש השנה לאמונה, זמן שבכוחו לחזק את יסודות האמונה לנו ולבנינו ולבנותינו ולכל אשר בסביבתנו.
כדאי לזכור שבתקופה הזו יכול בן אדם למצוא את עצמו בחברה או בסיטואציה שהוא לא תכנן. זה יכול להיות במילואים, בבית הרפואה, או בכל מיני סיטואציות אחרות, וטבעי לגמרי שעולה בלבנו צער על התוכניות שלא עלו כמצופה.
אני רק רוצה להזכיר תורה של הבעל שם טוב שאמר על הפסוק "מה' מצעדי גבר כוננו" – יהודי לא הולך מעצמו, אלא הקב"ה מביא אותו לכל מקום שאליו הוא צריך להגיע, ואחר כך יש לו בחירה, "ובחרת בחיים" – בתוך המקום המסוים הזה – אם לתת אמון בריבונו של עולם שזה המקום שהוא צריך להיות בו, וליישם שם את הרצונות והכוחות הטובים שלו.
החכמה הצידה
אחד הדברים שכדאי לשים לב אליהם בליל הסדר, זה הכוח של ההגדה – פשוטו כמשמעו: הכוח של הדיבור עצמו. יש כאלה שמכינים הסברים וביאורים והפעלות ומשחקים לילדים, ובוודאי הכל טוב, הכל מתאים והכל יכול להועיל, אבל כדאי גם לדעת שיש כוח למילים הקדושות עצמן שהכינו לנו חז"ל בנוסח ההגדה. "אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את התורה – מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים". כלומר, כוח הסיפור הוא כמו הזמנה להניח לרגע את החוכמה, התבונה, ניסיון החיים של הזקנה ואפילו את הידיעות המופלגות בתורה, ולתת למילים של ההגדה להזכיר לנו את השעבוד, את הניסים והנפלאות, ואת נוכחותו של ריבונו של עולם בחיינו.
אני רוצה לקרוא לכם כמה מילים מרבי נחמן, שמתייחס לשאלה – איך להתכוון במילים. הוא אומר את זה לגבי התפילה בכלל, ואני מבקש לקשר את זה למילות ההגדה. רבי נחמן אומר: "כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה" – ושימו לב להגדרה מאוד מעניינת, מה זו תפילה בכוונה – "דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, וּמַטָּה אָזְנוֹ וְשׁוֹמֵעַ מָה שֶׁהוּא מְדַבֵּר, אֲזַי הַכּוֹחוֹת נִמְשָׁכִים מִמֵּילָא לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, כִּי כָּל הַכּוֹחוֹת מְצַפִּים וּמִסְתַּכְּלִים תָּמִיד עַל זֶה שֶׁיֻּמְשְׁכוּ וְיֻכְנְסוּ בְּתוֹךְ דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים" (שיחות הר"ן, סו).
חברים יקרים, גם באמירת ההגדה אפשר להקשיב לה על חדש, על נקי, כאילו מעולם לא שמענו את המילים הללו. ויחד עם זאת שאני אומר להקשיב לה כאילו מחדש לגמרי, כדאי גם לעבור קצת על ההגדה לפני החג, לראות ביאורים למשפטים מורכבים שחסר לנו מידע עליהם וכדומה, וכך ניכנס בלילה הקדוש הזה עם כל הכוח בתוך מילות ההגדה.
לפעמים אנשים שואלים: אילו תכונות צריך כדי להיות עורך סדר? זה נכון שבהיבטים מסוימים יש מקום לכישרון מיוחד ויכולת מיוחדת לנהל את הסדר ולהנהיג מתוך ניסיון ותבונה את המסובים למקטנם ועד גדולם, אבל צריך לזכור שגם אם בן אדם מסיבה כלשהי – כמו שאמרנו קודם – נמצא לבד, לא במקום שהוא תכנן להיות, כל מה שהוא צריך זה ההגדה, שם נמצאות כל ההנחיות, וכמובן יין מצה ומרור, וכך הוא יכול לערוך סדר כדת וכדין.
אספקה רפואית
כשאנחנו נערכים לסדר, חשוב שנזכור גם את דברי הזוהר הקדוש האומר שהמצה עצמה היא לחם אמונה ולחם רפואה. האמת היא שבתקופה מאתגרת שכזו הדברים הולכים יחד, האמונה היא הרפואה האמיתית למצבנו.
אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי: לפני כמה שנים שמעתי מהשליחים של הרבי מלובביץ, שאני כל כך מעריך, שהרבי ביקש מכל רב, שליח או בעל השפעה – לדאוג למצה שמורה לידידיו ומקורביו וכל הנתונים להשפעתו. אתם יודעים, לכל חג ישנם ה'מבצעים' החב"דיים הייחודיים לו, ולקראת חג הפסח הרבי היה מזכיר ומבקש לדאוג ליהודים שלעת עתה אינם שומרי תורה ומצוות, או שאינם מהדרים דווקא במצה שמורה, שתהיה להם מצה שמורה לכל הפחות לליל הסדר, וגם להסביר ולדבר על מעלתה וחשיבותה. מתברר שהרבי ראה באכילת מצה שמורה חשיבות עליונה ותרומה עצומה להתעוררות הנשמה היהודית של כל יהודי באשר הוא.
המבצע היפה הזה כל כך תפס אותי, עד שאימצתי אותו לעצמי ובכל שנה אני רוכש כמה שלישיות מצות ומחלק לידידים מהעבר, כאלה שאני מניח שלא תהיה להם מצה שמורה. אצל חלקם זה ממש מפגש של פעם בשנה שאני טורח לנסוע לבקר אותם, ובכל פעם זה מתקבל בכזו שמחה והערכה. חשוב לציין, במאמר מוסגר, שייתכן גם שנבוא עם הרוח הטובה שלנו ונרצה להעניק את המצה השמורה במסגרת המבצע הזה, וזה אולי לא יתקבל בצד השני באותה ברוח טובה שעמה הגענו… אבל לעצמנו אנחנו נזכיר את הכוונה הנהדרת מצדנו.
ברשותכם, אביא בפניכם את מילותיו של הרבי: "כיוון שעומדים כבר ימים אחדים לפני פסח, הנה כאן המקום להזכיר ולעורר עוד פעם שיש לנצל את הימים עד ארבעה עשר בחודש, שבלילה שלאחריו מתחיל חג הפסח, כדי לספק מצה שמורה למספר גדול יותר של יהודים ולהסביר להם העניינים שבזה. והמעשה הוא העיקר, בנוגע לפועל".
חשוב לציין שרוב מי שיקרא את הדברים עכשיו ויתעורר מהם לרכוש שלישיות של מצות שמורות ולספק לאלו שאין להם – סביר להניח שזה כבר לא מעשי לעשות זאת משבת הגדול עד ליל הסדר, אבל זה בהחלט יכול להעלות לנו רעיונות טובים לשנה הבאה בעז"ה, ואולי יימצאו גם זריזים כאלה שעוד יוכלו ליישם את זה השנה, וללכת בשליחות הרבי להביא מצה שמורה לידידים או ל'סתם' יהודים.
מתנת יום הולדת
בהקשר זה אני רוצה לשתף אתכם בסיפור נוסף שמספר השליח הרב בֶּערל לאזאר:
באחת השנים, בחודש ניסן, הגיע יהודי עשיר לרבי ואמר לו שהוא רוצה לתת צ'ק פתוח לכל מטרה שהרבי יורה לו, וזאת כמתנה לכבוד יום ההולדת של הרבי שחל בי"א ניסן.
לתדהמתו, הרבי אמר לו שאם הוא רוצה לתת לו מתנה – שייתן לו את הכסף עבור חלוקת מצה שמורה.
היהודי התפלא והסביר לרבי שהוא רוצה לעשות משהו 'גדול'… אבל הרבי השיב לו: אני מדבר על דבר גדול, שכל יהודי יקבל מצה שמורה. היהודי התעקש: אני מדבר על דבר גדול, בניין גדול או מוסד גדול, אני רוצה לבנות משהו לכבוד יום ההולדת של הרבי…
ענה לו הרבי: בניינים גדולים יש בהרבה שכונות, אבל המתנה שאפשר להעניק לי זה לתת לעוד יהודי מצה שמורה.
חברים יקרים, אני מאחל לכולנו שנזכה להתחבר אל מילות ההגדה בתמימות, או בפשיטות או בעמקות, כל אחד לפי עניינו, ושנזכור ונפנים כמה המילים אקטואליות בכל דור ודור, והשנה יותר מתמיד, ונשמח את עצמנו באמונה הקדושה – כמה אנחנו מושגחים, כמה אנחנו אהובים, וכמה בחר בנו ריבונו של עולם לפרסם את שמו בעולם. לחיים, לחיים ולברכה.
