יום אחרי פורים לא קל לשבור שיאים. וכמו אחרי פורים, גם אחרי הפסגה של קריאת שמע לא ברור לאן ממשיכים. לאן אפשר להתקדם מכאן? אחרי שכבשנו את הלב, מסרנו את הנפש ב"ובכל נפשך" ועוד למעלה מכך ב"ובכל מאודך", מה עוד נותר?
השלב הבא נוצץ פחות, אך עמוק יותר. אחרי הלהבות הגבוהות, אם נצליח להכניס את האורות לכלים, הם ימשיכו ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, להשתרש בתוכנו ולהצמיח פירות.
הפעם ילווה אישי אלי
האדמו"ר הזקן מסביר שעניינה של הפרשה הראשונה הוא כנגד ראובן ("ראו בן"), וראיית גדלות ה' מעוררת אהבה, ואילו הפרשה השנייה, המקבילה לשמעון ("שמע ה'") משמיעה אזהרות ומעוררת יראה. אחרי ראובן ושמעון מגיע תורו של לוי, "הפעם ילווה אישי אלי", ואנחנו מייצבים את הקשר והופכים אותו לקבוע, ללא תלות בעצמת הרגשות.
אחרי סערת "ואהבת" אומר לנו ה': "והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך ושננתם לבניך ודיברת בם", "וקשרתם", "וכתבתם". הצמא יגיע לרוויה אך ורק בלימוד תורה ובקיום מצוות, על אף טעות אופטית נפוצה, המזהה את הדביקות ב"רצוא" בלבד ולא ב"שוב".
קל יותר לעוף לשמיים מאשר לחרוש בקרקע, אבל אם באמת את ה' אני אוהב, לא ייתכן שמילותיו-בקשותיו-רצונותיו לא יעניינו אותי… כדי שהאהבה הגדולה לא תהפוך להתרסקות גדולה מחוסר יכולת לממש אותה, עלינו ללמוד איך דף הגמרא, או מצווה מעשית הם ממש ממש מה שחיפשנו. ואז יהיה לנו כוח אליהם, נשתוקק אליהם ונעוף עליהם.
צמא? לך לשתות!
הנביא ישעיהו מכריז "הוי כל צמא לכו למים"! רגע, ממתי צריך לשכנע צמאים ללכת למים? כאן טמון העניין: המים הם התורה והמצוות, והצמא אל ה' חייב לגשת אליהם ודווקא בהם להרוות את צימאונו. ולמה ישעיהו הנביא צריך לצעוק? בגלל שאנחנו לא רואים שהמים הם מים, אנחנו לא מזהים את הקדוש ברוך הוא בתוך התורה והמצוות.
גם ב"אמת ויציב ונכון" אנחנו עסוקים בדבר ה', בתורתו ובמצוותיו ומקבלים אותם על עצמנו בצורה מוחלטת. לאחר התעוררות האהבה ויראה מגיע תור ההתלוות אל ה', פשוט ללכת אחריו בלימוד תורה ובקיום מצוות, זוהי הדרך לממש את הרגשות: "ודבריו חיים וקיימים נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים, על אבותינו ועלינו, על בנינו ועל דורותינו", "אמת אשרי איש שישמע למצוותיך ותורתך ודברך ישים על ליבו".
ועכשיו הפתעה
התורה והמצוות אינן רק כלים לאורות, אלא האורות הגבוהים ביותר שיורדים אלינו מלמעלה, וגבוהים מכל האורות אליהם הגענו באהבה ויראה האישיים והכל כך חשובים שלנו. "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד", בתוך התורה והמצוות מחכה לנו הוא יתברך בכבודו ובעצמו!
