התפילה לגאולה והתגלות ה' בעולם מלווה אותנו בכל עת ושגורה בפינו תדיר, "לישועתך קיווינו כל היום". בימי בין המצרים תפילה זו מתעצמת ומתלווה אליה תוגה של צער.
התפילה והציפייה עצמן מזרזות את הגאולה. על נוסח ברכת "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח… כי לישועתך קיווינו כל היום", אומר החיד"א (בספר 'מדבר קדמות') שהמילה "כי" מלמדתנו שבזכות התקווה והתפילה שלנו כשלעצמן תבוא הגאולה במהרה. "אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווי כדאי הם לגאולה".
נאה דורש נאה מקיים
אחת המשניות המפורסמות באבות (ה,כ) פותחת ב"יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים…" ובסיומה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך".
ה'תפארת ישראל' אומר שזהו המקום היחיד בכל ששה סדרי משנה שהתנא מתפלל. מה עורר את התנא לצאת מגדרו ואת רבי יהודה הנשיא לשנות מהסגנון הרגיל של המשנה?
מסביר הרבי מלובביץ' שמשנה זו קוראת ליהודי לקלילות, זריזות, עזות וגבורה בעשיית רצון אבינו שבשמים. הרצון השלם של ה' יתקיים רק כש"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ועד אז, העיקר חסר. מכיוון שכך, כאשר התנא דורש מאתנו זריזות, הוא גם "נאה מקיים" ומיד מתפלל לקדוש ברוך הוא שיעשה גם הוא את חלקו בזריזות, "שיבנה בית המקדש במהרה", על מנת שנוכל לעשות את רצונו בשלמות במהרה בימינו!
ועוד: התפילה "יהי רצון" עניינה ש"פועלים וממשיכים למעלה רצון חדש בנוגע לעניין שאותו מבקשים". המשמעות של "לעשות רצון אביך שבשמיים" היא גם לעשות לה' רצון, לחדש את רצונו ולגלותו ועד שיקום בפועל בית המקדש.
אחת לאלף
מעין התפרצות זו, מצינו גם ב"משנה תורה" של הרמב"ם. בהלכות פרה אדומה (סוף פ"ג) כותב הרמב"ם "תשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצווה זו עד שחרב הבית בשניה… והעשירית יעשה המלך המשיח מהרה יגלה אמן כן יהי רצון". זוהי הפעם היחידה בספר ההלכה הענק של הרמב"ם, בעל אלף הפרקים, בה מביע הרמב"ם תפילה ומשאלה. גם כאן, כמו בפרקי אבות, התפרצות זו היא בקשר לגאולה. חלק ממצוות פרה אדומה היא לשים אפר למשמרת לדורות. ברצף של אלפי שנים, מימות משה רבנו ועד חורבן הבית השני, תמיד ליווה אותנו אפר הפרה האדומה. כאן לא יכול הרמב"ם להתאפק ומיד מוסיף תפילה שיבוא משיח צדקנו ושוב נזכה לפרה אדומה, כי הלכות פרה אדומה 'דורשות' גאולה מיידית.
לבקש, לא להתאפק
בזה מלמדנו הרמב"ם הלכה בהלכות תפילה. גם הערת אגב 'מקפיצה' את מי שבאמת מחכה לביאת המשיח. כל עניין שמתקשר למקדש ולגאולה מעורר אצלו רגש של ציפייה. הציפייה גוברת והופכת לכדי צורך ממשי של האדם, ואז יש חיוב תפילה (שיסודה "למלאות צרכיו") לבקש את הגאולה!
למרות שהלכות רבות בספרו של הרמב"ם תוכלנה להתקיים רק בגאולה, את הלימוד הזה מלמדנו הרמב"ם דווקא בהלכות פרה אדומה, העוסקות בטהרה מטומאת מת. בזה הוא מדגיש לנו עד כמה חסרי חיים אנחנו בימות הגלות.
ו"לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא". אחרי שהרמב"ם לימד אותנו פעם אחת איך לבקש על הגאולה כשמזכירים דבר הקשור אליה, שוב אינו צריך לחזור על כך בכל הלכה. עלינו לדעת לעשות זאת בעצמנו.
שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן.
את מדור "הגיון ליבי" אנחנו מסיימים בתפילה אדירה לבניין בית המקדש ולגאולת הפרט והכלל; שעומק לבנו יתגלה, יאיר ויזרח בעבודה שבלב זו תפילה, בכל היום כולו ובכל העולם שסביבנו.
בס"ד
יום חמישי, 14 נובמבר, 2024
הכי עדכני
14:08
14:01
13:43