אנחנו כבר מריחים את פסח, החג בו יצאנו ממצרים ומכוחו

לחיים יהודים! שמעתי פעם מר' דוד לאפין, שנשא בתפקידים תורניים

שמעתי פעם בשם אחד המאמנים – קואוצ'רים – הגדולים בעולם,

איך בבית?… נהנים? מה גומר אותנו בבית הסגור הזה? למה

חזרתי לביתי בשעות הצהריים. ברחוב אגריפס כרגיל התנועה הומה, כל

הסיפור הראשון בקובץ הסיפורים החדש של עודד מזרחי מספר על

אוטובוס מספר 439 יצא מתחנת בית כנסת פא"י ברחובות לעבר

לאחר תפילת ערבית בתחילת הקיץ, אחד מחבריי, אופק, ניגש לעברי.

הכרתי יהודי שהיו לו הרבה צרות. בשלב מסוים הוא נשבר

השבוע פגשתי ברחוב את שכנתי – אישה מבוגרת, חמה ותמימה,

אני זוכר את הרגע, בשנה הראשונה של התשובה שלי, ששמעתי

הרמב"ם הוא המקור היחידי שעוסק בעניין המשיח לא כנושא תיאולוגי

התפילה לגאולה והתגלות ה' בעולם מלווה אותנו בכל עת ושגורה

אנחנו עומדים בימי "בין המצרים" ועוד מעט יגיע "משנכנס אב,

שביעי של פסח – סעודת משיח לחיים לחיים. הבעל שם

חבלי משיח זהו ביטוי שמתייחס לביאת המשיח כאל תהליך של

פסיכולוגיה של המונים שונה מהפסיכולוגיה של הפרטים המרכיבים את ההמון

ספר הזוהר מעיד על עצמו כי "בזה הספר ייצאו מהגלות

חג הפסח הוא במידה רבה חג הגאולה. גם בסידור התפילה

האמונה בגאולה ובביאת המשיח היא מעיקרי היהדות. הרמב"ם כלל אותה

כשהרמב"ם מדבר על מינֵי אהבה, הוא אומר שהדרגה הגבוהה ביותר