איך הגענו לכאן? מה עובר על טראמפ? ומה אנחנו צריכים לעשות עכשיו?
בפרשתנו קורא בלק מלך מואב לנביא בלעם לקלל את ישראל. מעניין שיש שינוי בלשונות הכתובים בין מה שבלק מבקש מבלעם לצורה בה בלעם מציג את הדברים מול הקדוש ברוך הוא, כאשר לפי רש"י הביטויים של בלעם מלמדים על שנאה תהומית שהוא רוחש לעם ישראל עוד יותר מאשר בלק.
בלק – מסביר הרבי מלובביץ' זי"ע (אוצר לקוטי שיחות, בלק א') – רק חושש מבני ישראל שעלולים להילחם בו. הוא מפחד על עצמו. לעומתו, בלעם פשוט שונא אותם.
בלק היה קצת מבולבל. אם הוא היה חוקר את המצב אצל האויב ואוסף מודיעין, הוא היה מתוודע לכך שעם ישראל כלל לא יכול לגעת בו לרעה בגלל ציווי ה' "אל תצר את מואב", ובאמת עם ישראל סבב את ארצו ועקף אותו. אבל הוא לא ידע ולא בדק, ולכן אחרי המכות שחטפו סיחון ועוג הוא חשש שהנה־הנה אנחנו מגיעים גם אליו.
אבל רגע, הרי בלעם היה נביא, בשונה מבלק, והוא בוודאי ידע שבני ישראל מצווים שלא לפגוע במואב, ומשכך אין לבלק שום סיבה לפחד מהם. למה, אם כן, הוא לא סיפק את המידע הקריטי הזה לבלק?
התשובה פשוטה: בלעם רצה לנצל את ההזדמנות. הנה, עכשיו סוף סוף הוא יכול לקלל את ישראל, שנואי נפשו – לא בגלל הדברים שבלק חושש מהם, אלא הוא משתמש בבלק ככלי לפגוע בישראל באמצעות קללות נוראות.
אבל, כפי שכולנו יודעים, הקללות שלו התהפכו לברכות, ודווקא לברכות עמוקות מאוד. "וְלֹא אָבָה ה' אֱ־לֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱ־לֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה – כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱ־לֹהֶיךָ".
חז"ל אומרים שהברכות היו מעין הקללות. ככל שהקללות היו עמוקות ושורשיות יותר, גם הברכות הפכו להיות עמוקות יותר, וזאת מצד אהבת ה' העמוקה אלינו – כנגד השנאה המהותית של בלעם.
לכן דווקא אצל בלעם אנו מוצאים את הנבואה על ביאת המשיח ועל העתיד המזהיר הצפוי לעם ישראל, כשכל העולם יהפוך לדעת את ה' וכל שונאינו ייכרתו לגמרי. למה? כי כשם שהשנאה שלו לישראל הייתה נטולת היגיון – כך הברכות הנבואיות שלו מבטאות את גודל אהבת ה' לישראל שהיא מעל מגבלות ההיגיון, כשהברכה העיקרית היא הגאולה האמיתית והשלימה שתבוא "בהיסח הדעת", כלשון חז"ל, ובחסידות מפרשים: למעלה מהדעת, מעל כל מה שאנחנו יכולים להבין בשכלנו האנושי, ומעל כל מה שניתן להשיג בדרך הטבע.
השנאה שתביא את הישועה
בשנה האחרונה אנחנו חלק ממופע ענק של טראמפ־איראן. לכולי עלמא טראמפ אינו שונא ישראל. הוא עסוק בחישובים אסטרטגיים כמה אנחנו יכולים להועיל לו וכמה להזיק. מובן שבחישובים שלו הוא גם טועה, לצערנו, אבל אי אפשר לומר שיש כאן שנאה. לכל היותר, מצבו ביחס אלינו גרוע כמו מצבו של בלק.
בלעם, לעומת זאת, אלו המן הרשע וצאצאיו האיראנים יימח שמם, שהקללות שלהם כלפינו הן שורשיות, הן עמוקות. אבל דווקא השנאה התהומית שלהם כלפינו היא שתביא לנו את הישועה.
לא טראמפ יביא את הישועה, אלא העומק של שנאת המן ואיראן אלינו. ככל שהשנאה שלהם כלפינו הולכת ומתעצמת, מעמיקה ומשתרשת – מה שמכונה בחסידות "למעלה מטעם ודעת" – כך במקביל בצד החיובי הולכת ברכת ה' עלינו ומתעצמת, עד שתביא לנו את הגאולה השלמה.
קרוב היום בו יתקיים "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כׇל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר". כל שונאינו ייעלמו וייכרתו, ויישארו בסביבה של הכדור הזה רק אוהבי ישראל, כולל טראמפ שבעזרת ה' מיד כשיתגלה כבוד ה' הוא יתפוס את עצמו ויעבור על מלא לצידם של היהודים שמעולם לא שנא, גם לא בימים אלו.
שינוי מהותי – מהקב"ה עצמו
כזכור, בליל שביעי של פסח, בזמן קריעת ים סוף, פקע האולטימטום שטראמפ קצב לאיראנים. כולנו היינו בטוחים שהנה זה בא. המלחמה לה' בעמלק שהתחילה בשבת זכור עומדת להגיע לשלמות שלה כשהמצרים יטבעו בים – וכך גם האיראנים שימצאו את עצמם מוקפים ים של אש ותימרות עשן.
לתדהמתנו, לפנות בוקר טראמפ עשה פליק־פלאק לא מובן, ואנחנו מצאנו את עצמנו ממשיכים כש"אכתי עבדי אחשוורוש אנן" (מגילה יד, א). איפה קריאת ים סוף? איפה מה שציפינו?
הייתה לי תחושה באותו בוקר שאמרה: כמה טוב שלא טראמפ מביא לנו את הגאולה. כמה טוב שהיא לא תלויה בגחמות שלו, ושלא שמנו עליו את מבטחנו.
התחושה שחוויתי בשביעי של פסח הלכה והעמיקה בי שבעתיים בימים האחרונים כשכולם מבינים שהישועה לא תלויה בטראמפ. כן, הוא עשה דברים טובים למען עם ישראל, ותודה רבה לו – אבל לא ממנו תבוא הישועה. גם כשעשה טוב עבורנו ועמד לצידנו במלחמה מול אויבינו המרים – לא ממנו הייתה הישועה. לכל היותר הוא הושיט עזרה ואפילו הצלה, אבל לא משהו שיש בו שינוי מהותי.
השינוי המהותי זו הגאולה השלמה התלויה בהתגלותו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ולא דרך שום אמצעי בטבע. "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים", נאמר בהפטרת פרשתנו (מיכה ה, ו), "כְּטַל מֵאֵת ה' כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב, אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם". בגאולה השלמה יהיה ברור לכולם שאין לדרכי הטבע שום חשיבות משל עצמן. אבל כבר עכשיו אנחנו צריכים להתכונן לחשיבה משוחררת שכזו, שמנוטרלת מהישענות על גורמים כאלה ואחרים ומתמקדת בביטחון בקדוש ברוך הוא עצמו (אוצר לקוטי שיחות, בלק ד').
ביאת משיח צדקנו היא נס מכוון, תהליך שבמקורו הוא לגמרי מעל הטבע – והוא מגיע לתוככי העולם הזה. הגאולה לא תבוא מתוך הטבע; העולם יהיה מוכן לגאולה, ואז הקדוש ברוך הוא יביא אותה בדרך שלמעלה מהטבע.
זה הרעיון הגלום בכך שבית המקדש יבוא ויתגלה משמיים, כנאמר בראשונים ובזוהר הקדוש. זה פשר העובדה שהמשיח הוא דמות פלאית הבאה להושיע את עם ישראל – אמנם כמלך בשר ודם, אבל כמייצג מהות שלמעלה מהטבע לגמרי, הבאה ו'מתלבשת' בטבע.
בחסדי ה', מזה קרוב לשלוש שנים צה"ל כותש את אויבינו מהאוויר, על הקרקע ובתת־הקרקע. רוח הלחימה השוררת בשורות החיילים היא הגבוהה ביותר שידענו בעשרות השנים האחרונות, והיא נובעת מההכרה בהיותנו מי שאנחנו. גם העם שבעורף ובגבולות מגלה חוסן בלתי רגיל, כזה הנובע ממעמקי הנשמה ששום דבר לא יכול עליה. מתוך כך, העם חותר להכרעה, לניצחון ולהכרה בזכותנו כגוי קדוש היושב בארץ הקודש הפועל ומצפה לגאולתו השלמה על ידי מלכות ה' השלמה. לא מתוך דרכי הטבע כשלעצמן תצמח אפוא הישועה, לא מתוך טראמפ כזה או אחר, אלא דווקא מתוך שנאת איראן – ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה, כי אהבך ה' אלוקיך.
שנזכה אפוא לנבואות שמופיעות בפרשה שלנו, וכדברי הרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא):
