בס"ד

יום שלישי, 11 פברואר, 2025
הכי עדכני
האם אנחנו חופשיים?

האם אנחנו חופשיים?

פסח הוא חג היציאה מעבדות; מצד שני, הקושי הגדול בעידן פוסט־מודרני הוא, שהיום החינוך הוא לחופש ולחירות. בכלל, המושג 'עבודת ה" כבר עושה לפעמים לאנשים רע על הנשמה. למה עבודה? עבודה עושים עבדים, ומה פתאום להיות עבד, אנחנו צריכים להיות בני חורין ולממש את עצמנו…?!
אל תדאג, לא המציאו את הקושיה הזו היום… זו בדיוק השאלה של הבן הרשע: "מה העבודה הזאת לכם?".
אגב, בפסוק כתוב: "כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם", הוא לא באמת שואל אלא קובע עובדה, ולכן לימדו אותנו חז"ל שלא צריך לענות לו… זו לא שאלה, זו התרסה! לכן צריך לא לענות לו, אלא לפעול בדרך של "הקהה את שיניו".
חסידים אומרים, ש"הקהה את שיניו" זה לתת לו לאכול מצה שתחליש את השיניים שלו; את השיניים החדות שלו תקהה שהן לא ינשכו. לשבור זה לא נכון, עובדה שכנגד ארבעה בנים דיברה התורה, ולכן כל מי שבא לסדר הוא עכשיו כאן איתנו ליד השולחן, וצריך לקרב אותו.
השאלה הזו ודאי מתעצמת בעולם המודרני והפוסט־מודרני. היום כולם שואלים "מה העבודה הזאת לכם”, זה בכלל לא מתאים, אנחנו צריכים חופש… ואתה לא עונה לשאלה הזו אלא מתחיל ללמד אותו את כל הסדר של עם ישראל. לפני שיצאנו ממצרים היינו עבדי פרעה, ובהלל אנו אומרים: "הללוי־ה הללו עבדי ה'", כלומר שבעצם החלפנו אדון באדון. כך פותחת התורה את עשרת הדיברות: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים”, מכאן מתחילה עבודת ה' – במעמד הר סיני כשאמרנו "נעשה ונשמע", כשהסכמנו להיות עבדים. וגם אילולא הסכמנו, הרי חז"ל מלמדים אותנו שכפה עליהם הר כגיגית, ואילו לא היינו מקבלים על עצמנו את התורה, שם היה מקום קבורתנו, ח"ו.
אז איך אנחנו רואים בתוך זה חירות?!
איך העולם הגיע למודרניזם ולפוסט־מודרניזם? הוא הגיע בגלל יציאת מצרים. מי שמכיר את ההיסטוריה העולמית יודע, שכל ההתפתחות של החברה המודרנית בעולם הנה תהליך שכבר נמשך מאתיים שנה ויותר, ושיאו נחשב במהפכה הצרפתית. זה לא כל כך מדויק משום שהייתה גם מהפכה אמריקאית עוד קודם לכן, ארצות הברית הוקמה כבר לפני כן על רקע של בשורת חירות. התהליך ההדרגתי התחיל כבר באנגליה, שאמנם נשארה מלוכנית, אך כבר לפני כן צומצמו סמכויותיו של המלך, הוקם פרלמנט ואנגליה עברה את התהליך, לא במהפכות, לא ברבולוציה, אלא באבולוציה.
אבל בכל זאת, המהפכה הצרפתית הייתה הכי דרמטית. כיבוש הבסטיליה ומה שקרה בצרפת נחשב קו פרשת המים, מכאן מתחיל המודרניזם בתחום החברתי.
אינני היסטוריון, לכן לא אכנס לכל הפרטים. אבל מה שהפיח רוח בתוך כל הוגי הדעות ואנשי המעשה לעשות מהפכה נגד השלטון של לואי ה-16 ושלטון העריצות של המלכים, הכל התחיל מיציאת מצרים. יציאת מצרים שימשה המודל לשחרור האדם משלטון. השלטון המלוכני הוא שלטון עריץ. גם באנגליה, באמריקה ובכל המקומות המודל לחיקוי היה יציאת מצרים. אמנים, סופרים, משוררים, ומוזיקאים חיבורו המון יצירות ברוח יציאת מצרים. יציאת מצרים בישרה חופש לעולם כולו!
זהו המשפט של הרב קוק על האביב: "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו".
הרב קוק לא המציא את הרעיון, אבל הוא תמצת אותו, וזו בעצם כל ההיסטוריה האנושית. זה בולט למשל בשיר המפורסם של העבדים יותר מאוחר בארצות הברית: "let my people go", הם התכוונו לאדוניהם בשדות הכותנה בארצות הדרום של ארצות הברית, אך ציטטו את משה רבינו. יציאת מצרים הייתה הסמל והמודל.
עם ישראל יצא ממצרים ובישר לעולם חירות. "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" זוהי גם עובדה היסטורית. וכאן צריך לדעת שכדי להוציא את עם ישראל מעבדות לחירות עם ישראל היה צריך לעבור בעצמו תהליכים נפשיים עמוקים של דורות, שיפנימו את החירות כמו שהיא צריכה להיות. נכון שאת "נעשה ונשמע" אמרנו מרצון, אבל המהר"ל מסביר שהתורה לא יכולה להיות תלויה רק ברצון של זה או אחר, התורה היא טבעית ומוטבעת במציאות, היא לא נתונה לשיקול דעת אלא קיימת והכרחית, בלשון הפילוסופים "מוכרחת המציאות".
התורה היא חלק מהאדם. ערכי המוסר למשל הם חלק מהטבע האנושי, אדם נולד להיות הוגן, להיות מוסרי, לא לרצוח, לא לגנוב, לא לשדוד, לא לנאוף, להיות אדם טוב, זהו הטבע האנושי שלו. נכון שיש יצרים, לכל אדם יש יצרים והוא צריך להיאבק ביצריו, אבל בעיקרון הטבע האנושי הבריא הוא טבע מוסרי, כך אדם נולד. היהדות תופסת שהטבע האנושי האלוקי כולל גם את האמונה באלוקים וקבלת התורה והמצוות.
ממילא, החופש הגדול ביותר הוא לשעבד את עצמי למי ש"אמר ויהי, ציווה ויעמוד”, למי שיודע כיצד חופש באמת צריך להיראות, למי שתורתו משחררת אותי מכבלי היצר האוכל אותי מבפנים, כלשון חכמים (סוכה נב): "אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו… ואלמלא הקדוש ברוך הוא שעוזר לו, אינו יכול לו". זהו השעבוד, להיות תחת ממשלת היצר. איזו חירות משיג מי שהקדוש ברוך הוא עוזרו? דרך קבלת עול מלכות שמים, המעבירה ממנו עול דרך ארץ, אנחנו משיגים חירות. לכן, חג הפסח הוא חג חירותנו, כי בו יצאנו משעבוד העול העריץ אל החופש לשמוע אל הצו האלוקי המשחרר.


שאלות: הרב ארלה הראל

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן