מכתבי הרבי הריי"ץ מליובאוויטש
אצל האדמו"רים גם הגשמיות – רוחניות היא, וגם הדיבור שלהם חשוב מעשה, על דרך כמו למעלה דדיבורו של הקב"ה תשיב מעשה.
מספר החסיד ר' מנחם מאניש מאנסזאהן: אבי סיפר לי, שבשקלוב היה אחד מנכבדי העיר, ר' משה מענק'ס שמו, והיה עשיר גדול ובעל צדקה בנדיבות, הוא היה מהמתונים, לא חסיד וגם לא מתנגד, אבל היה נכבד ויקר בעיני עצמו, ובאמת היה לו לר' משה מענק'ס ממה להיות יקר ונכבד בעיני עצמו, כי היה ממארי דעובדין טבין, וקיים מצות צדקה וגמילות חסדים בהידור דהידור, וכבודו היה גדול בעיני כל.
משנה לשנה מתגדל ר' משה מענק'ס בעשרו ומשנה לשנה מתרחב בפעולותיו הטובות בצדקה גמילות חסדים בגלוי ובמתן בסתר, וכבודו בעיני כל עולה מיום אל יום. בכל עניני צדקה וגמילת חסדים כללית או פרטית שבעיר שקלוב והסביבה, היה ר' משה מענק'ס הראשון, ומעולם לא התכעס ולא התקצף גם אם הוצרך לתת כמה פעמים על ענין אחד, והיה מקדים פני תלמידי חכמים בהדרת הכבוד, וכאשר תלמיד חכם נודע בא לעיר, היה ר' משה מענק'ס בא אליו לברכו בברכת שלום עליכם, אבל עם זה גסות רוחו עולה ומשגשגת מיום אל יום.
גסות רוח באין אומר ודברים
גסותו של ר' משה מענק'ס לא היתה בדרישת כבוד ויקר מאת זולתו לדבר בשבח עצמו, כי אם היתה גסות רוח באין אומר ודברים, ובכל תנועותיו ניכר ונראה כי האיש הוא גדול נכבד ויקר בעיני עצמו.
אמרו עליו על ר' משה מענק'ס, כי העשירות שלו באה לו במציאה, כי מצא אוצר מאותם האוצרות שאדוני הארץ הטמינו בעת מלחמת הצרפתים, כי לפתע פתאום, אחרי המלחמה, נתעשר ר' משה מענק'ס בעושר מופלג, וקנה לו כמה בתים שהשכירם לדירות.
אבל איש אמיד היה ר' משה מענק'ס מנעוריו, כי גם אביו ר' מנחם מענק'ס היה איש אמיד עוסק בעבודת אדמה באריסות, והיה חוכר כמה חצרות אדונים עם כל יבולם בשדות בגנים ובנהרות. ואחרי מותו לקח בנו יחידו ר' משה מענק'ס את עסקי החכירות של אביו, וגם הוסיף עליהם כמה עסקים ויתעשר ר' משה, ויגר באחת החצרות אשר סביבות שקלוב, ואחרי המלחמה העתיק מקום מגורו לעיר שקלוב, ויתחיל לפזר צדקה לרוב כאמור.
תלמיד חכם זה קנה לו שביתה בלבי
בבוא כ"ק אדמו"ר האמצעי לשקלוב, בפעם הראשונה אחרי התיישב כ"ק אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, בא ר' משה מענק'ס אל כ"ק אדמו"ר האמצעי לברכו בברכת שלום עליכם, וכאשר יצא מאת כ"ק אדמו"ר האמצעי אמר, תלמיד חכם זה קנה לו שביתה בלבי. שני שבועות התעכב אז כ"ק אדמו"ר האמצעי בשקלוב, ובמשך זמן זה היה ר' משה מענק'ס כמה פעמים אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי, ואחרי אשר נסע כ"ק אדמו"ר האמצעי משקלוב, הרגישו כי שינוי גדול נעשה בר' משה מענק'ס, הוא אמנם לא נעשה חסיד, אבל גסות רוחו פקעה ממנו, ויהי לפלא.
מה הוא יתברך דיבורו של הקב״ה חשיב מעשה, אף הצדיקים כך.
החסיד ר' פנחס רייזעס בבואו לליובאוויטש סיפר על כך לפני הרב הצדיק הגאון ר' ליב אחיו של כ"ק אדמו"ר הזקן [בעמ"ח שו"ת שארית יהודא] ולפני כ"ק אדמו"ר "צמח צדק" בהיותו עוד צעיר לימים, בתור פלא.
ויאמר כ"ק אדמו"ר "צמח צדק": למה תתפלאו, הרי אמרו רז"ל אמר מלכא עקר טורא, כי הצדיקים דומין לבוראן, מה הוא יתברך דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה, אף הצדיקים כך, אשר דיבורם עושה רושם כמעשה, ואמר מלכא עקר טורא, דיבורו הוא עוקר גסות הרוח.
(הרבי הריי"צ מלובביץ', אגרות קודש ח"ד ע' קפב ואילך)
